"כאילו, רק תסתכלו על מה שהוא עשה השנה. אני לא יודע מה עוד אפשר לבקש מ-MVP. אם הוא לא היה משחק בגולדן סטייט, מה היינו רואים מהם? לפעמים אנחנו שמים דגש גדול מדי על מאזנים, למי יש מאזן טוב יותר, במקום להגיד בפשטות למי הייתה העונה הטובה ביותר. בעיניי, סטף קרי סיפק את העונה הטובה ביותר".
עונה סדירה עמוסת קורונה הגיעה לסיומה ב-NBA, והבוסים פשוט מאושרים מכך שהצליחו להשתלט על ההתפרצות האיומה שחוו חלק מהקבוצות לפני מספר חודשים והגיעו בשלום לנקודת הציון הזו. עכשיו אנחנו מגיעים לחידוש – הפליי-אין, הטורניר הקצרצר שנותן הזדמנות נוספת למדורגות 10-9 בכל אזור ויקבע את זהות ארבע העולות האחרונות לפלייאוף. מי שאחראי לציטוט בפתיחה הוא לברון ג'יימס. האיש עליו הוא מדבר, סטף קרי, יהיה המכשול של לברון והלייקרס בדרך לנוקאאוט.
לברון מתלהב מקרי
תראו מי מלך הסלים של הליגה
לקבוצה מאל-איי - האלופה, להזכירכם - יהיו שתי הזדמנויות להיכנס לפלייאוף, ואם תפסיד לגולדן סטייט תארח את המנצחת בין ממפיס לסן-אנטוניו לקרב הסופי. ומאוד יכול להיות שהלייקרס יזדקקו לכך, כי קרי משחק כרגע בעולם משל עצמו. בשבועות האחרונים, הדעה הרווחת ב-NBA ובקרב הפרשנים בארה"ב הייתה שסנטר דנבר ניקולה יוקיץ' יוכתר כשחקן המצטיין בליגה. אחרי הזכייה בתואר מלך הסלים בפעם השנייה (32.0 נקודות למשחק, ובגיל 33 הוא השחקן המבוגר ביותר שזוכה בתואר מאז מייקל ג'ורדן) והפגנת יכולת מטורפת ורציפה לאורך זמן רב, קרי מתחיל לצבור יותר ויותר תומכים שאולי יטו את הכף לטובתו.
קבוצה של איש אחד
אפשר להתחיל בדיוק מהנקודה שהעלה לברון. קרי מקבל מחמאות כבר מתחילת העונה, בזכות העובדה שחזר לכושר שיא והזכיר את ימי שלוש האליפויות של הווריורס, אבל במערב העמוק היה קשה להאמין שיצליח להחזיק לבדו את הקבוצה שלא מפסיקה לספוג מהלומות. זו העונה השנייה ברציפות בה פציעות ומחלות מפרקות לגזרים את הסגל המבטיח של סטיב קר.
זה נראה כך: קליי תומפסון פיספס עוד שנה בגלל קרע בגיד האכילס; הסנטר ג'יימס ווייזמן, אותו הקבוצה בחרה במקום השני בדראפט האחרון, הופיע ב-39 משחקים בלבד בגלל בעיות כשירות שונות (ופעם אחת בה "שכח" להופיע לבדיקת קורונה והושעה), ובאפריל קרע את המניסקוס, עבר ניתוח ויחזור רק בעונה הבאה; הפורוורד המוכשר מרקיז כריס שבר את הרגל אחרי שני משחקים וגמר את העונה (עזב את הקבוצה מאוחר יותר); דמיון לי הושבת בתקופה האחרונה אחרי שחלה בקורונה - בתור אחד המקרים הנדירים בהם אדם שקיבל את שני החיסונים נדבק במגפה; קלי אוברה, שאמור היה לשאת בנטל ההתקפי לצד קרי, לא שיחק בישורת האחרונה בגלל פציעה בידו ועוד לא ברור אם יוכל לפגוש את הלייקרס.
לא צריך לדמיין יותר מדי מה היה עולה בגורל גולדן סטייט בלי קרי. כאמור, השנה שעברה נראתה בדיוק אותו דבר, רק שגם הסופרסטאר החמיץ את כולה (הופיע בחמישה משחקים בלבד) בגלל פציעה משלו והווריורס סיימו במקום האחרון בליגה. קרי פשוט התעלה על עצמו השנה יותר מתמיד, יותר מכל מה שהכרנו ממנו בעבר, כדי להתעלם מכל הצרות הקבועות. הוא הציב את גולדן סטייט במקום השמיני, כך שגם לה יש שתי הזדמנויות להגיע לפלייאוף, ולקח אחריות במקום להתלונן. נכון, יש לו את דריימונד גרין לצידו (שיא קריירה מדהים של 8.9 אסיסטים למשחק, רביעי ב-NBA), אבל בכל הנוגע להוצאה לפועל אין לו תחרות או עזרה.
לא על השלשה לבדה
בתור האיש ששינה את פני הענף, בזכות היכולת לקלוע מכל מרחק ששינתה את הבסיס של התקפת גולדן סטייט ואחריה כמעט כל הליגה, ברור שמשם זה מתחיל - הוא הוביל את ה-NBA העונה עם 5.3 שלשות מדויקות במשחק - אבל קרי הוא הרבה יותר מזה.
באף עונה בקריירה הוא לא זרק יותר לסל (21.7 פעמים למשחק), והיעילות שלו גבוהה מאוד - 48.2 אחוזים מהשדה ו-42.1 משלוש, בנוסף למספר המדהים הקבוע למדי של 91.6 אחוזים מהקו, בעונה בה זרק מהעונשין 6.3 פעמים בכל ערב, הכי הרבה ב-12 העונות שלו. 5.5 ריבאונדים זה נתון טוב יותר מממוצע הקריירה שלו, 5.8 אסיסטים מתווספים לתבשיל, ובשורה התחתונה מקבלים שחקן שקיבל על עצמו משימה להמשיך את השושלת של גולדן סטייט חיה בכל מחיר.
לברון אמר זאת היטב - הכוכבים שמגיעים מקבוצות מצליחות יותר מקבלים עדיפות בהצבעה לתואר ה-MVP. כששאקיל אוניל וצ'ארלס בארקלי ניתחו בשבוע שעבר עוד הופעה גדולה של קרי, הם הודו באותה נשימה שאין לו סיכוי לזכות השנה. הוא אפילו לא שני במשחקי הניחושים, אלא מסתכל מלמטה על יוקיץ' וסנטר פילדלפיה ג'ואל אמביד שהוביל את קבוצתו למקום הראשון במזרח.
וכאן צריך לחשוב לעומק מה מגדיר MVP. יוקיץ' ואמביד עברו עונת שיא שעזרה להמשיך בעיצוב העמדה שלהם בכדורסל, אם כי הם משחקים בקבוצות טובות יותר. ברוס פרייזר, עוזר המאמן בגולדן סטייט, אמר מנגד כי 2020/21 היא ההוכחה שקרי הוא כוכב שיכול לסחוב לבדו קבוצה - אחרי שלאורך הקריירה נשמעו תהיות בנוגע ליכולתו במקרה שהיה מגיע למועדון אחר. החשיבות היא בניצחונות בדרך למעלה או בניצחונות שבוודאות לא היו מגיעים בלי שחקן מסוים? ובכלל, האם ההתגייסות לטובת קרי נובעת מהעובדה ששני הסנטרים המצטיינים שנלחמים בו על התואר הם טיפה אאוטסיידרים, חבר'ה מסרביה ומקמרון?
בסוף הקריירה יספרו לקרי תארים אישיים וקבוצתיים, ככה משווים כיום בין כוכבים. ולכן הדיון הזה משמעותי, למרות שבסופו של דבר זו רק חוות דעת בנוגע להשפעה של שחקן. עם זאת, אם היה פרס על מחמאות, קשה היה למצוא מישהו שזוכה לסופרלטיבים יצירתיים יותר. קבלו: פתחנו בציטוט ונסיים בציטוט, הפעם של שחקן גולדן סטייט חואן טוסקנו-אנדרסון: "קרי הוא כמו פיקאסו של התקופה שלנו".
