אם תשאלו את פיל פודן מתי הוא זכה לראשונה באליפות אנגליה, התשובה שלו תהיה בגיל 11. באותו יום, כשהעולם שמע מהמסכים את שאגת "אגוארווווו" המיתולוגית שהביאה למנצ'סטר סיטי אליפות בתוספת הזמן של העונה, פודן פרץ למגרש יחד עם אמא שלו וניסה לחבק את הכובש. היום, פחות מעשור אחרי, הוא עם שתי אליפויות נוספות, כשחקן סגל, בדרך לעוד אחת, אולי גם לזכייה בליגת האלופות (סיטי תשחק הערב ב־22:00 בבודפשט מול מנשנגלדבאך במשחק הראשון של שמינית הגמר).
בסיטי העשירה, שרכשה אינספור שחקנים, פודן הוא דמות מיוחדת. אחד שנולד 20 דקות נסיעה מהאצטדיון, הכיר את היציעים עוד כתינוק על זרועות אימו (האבא, אגב, אוהד דווקא את מנצ'סטר יונייטד), הצטרף למועדון בגיל ארבע, היה אחד ממביאי הכדורים באיתיחאד ולובש את החולצה מספר 47, הגיל בו מת סבו, אוהד סיטי מיתולוגי. "פיל הוא השחקן היחיד שלעולם לא נמכור, גם לא תמורת 500 מיליון", אמר בעבר המנג'ר פפ גווארדיולה, "פיל הוא סיטי".
חשוב לזכור שכל אלה אינן הסיבות לכך שפודן (20) הפך לבורג מרכזי בסיטי: מדובר באחד הכישרונות המרשימים בעולם. "הוא השחקן הכי מוכשר שראיתי בגיל הזה", אמר פפ, ומדובר באחד שעבד לצד כמה מענקי הכדורגל. "יש לו הכל כדי להיות אחד הגדולים ביותר".
גולש על הדשא
יש המכנים את המשימה "פרויקט פפ". המטרה? לדאוג שפודן אכן יממש את הפוטנציאל ויתפוס מקום כאחד השחקנים הטובים ביותר על הגלובוס. הכיוון נראה טוב, משום שפודן הוא שחקן העתיד. לא רק מבחינת היכולת נטו – יש היום לא מעט שחקנים שנראים כמו סופרסטארים בגיל צעיר – אלא גם כי הקשר האנגלי הצעיר אמור לסמל את איך שאנשי המקצוע הבכירים מצפים שייראה הכדורגל בעתיד: עמעום העמדות המוגדרות של שחקנים במגרש. אין יותר מתאים מגווארדיולה, אחד שמזיז שחקנים ממקום למקום תוך כדי משחק, כדי לעצב את פודן.
העמדה המקורית של פודן היא במרכז הקישור, אבל בסיטי הוא מופיע בחמש עמדות שונות. בעונה שעברה הוא אכן שיחק לרוב כקשר, אבל העונה הוא מופיע יותר מכל בכנף שמאל ומרווח את המשחק כשנשאר קרוב לקו החוץ. הצעיר האנגלי משחק גם בכנף ימין, משם הוא יכול לחתוך פנימה ולבעוט ברגל שמאל, החזקה שלו, או כקשר התקפי מאחורי החלוץ, או כחלוץ עצמו, כפי שהיה במשחק מול ליברפול בו סיפק הצגה. לשם הולך הכדורגל, לשחקנים שיכולים לעשות הכל ובכל מקום.
מכנים אותו "אינייסטה מסטוקפורט", אבל הרבגוניות של פודן מכילה ניצוצות של יותר משחקן אחד. לא רק מבחינת המיקום במגרש אלא גם בביצועים עליו. הנגיעה הראשונה בכדור, הדרך בה הוא עוצר אותו או מתחיל לנוע איתו, היא אמנות בלתי נתפסת. הטעיות הגוף בזמן ניסיון לעבור יריב גורמות למתבונן לנוע על הספה, כיוון שפודן נראה לפעמים כאחד שגולש על הדשא, מכריח את השומר שלו לעשות דבר דומה כדי לשמור על הקצב, אבל הילד בתכול הוא היחיד שנותר על הרגליים. ראיית המשחק ויכולת המסירה הן גם מאפיינים בולטים.
העתיד כבר כאן
המספרים שלו מגיעים במשחקים גדולים. שלושה מחמשת הבישולים שלו העונה נרשמו באצטדיון האמירויות, בסטמפורד ברידג' ובאנפילד. בשלושת המשחקים האלה הוא גם הבקיע. בנוסף, פודן כבש בעצמו שלושה שערי ניצחון העונה, וכשמדובר בסיטי זה לא עניין פשוט, כיוון שלרוב אינה מנצחת בשער אחד אלא מביסה את היריבה.
באנגליה מצפים שהטאלנט ממנצ'סטר יביא את היכולת של המשחקים הגדולים גם ליורו בקיץ (אם יתקיים כמובן). פודן, שכבר הופיע שלוש פעמים באנגליה הבוגרת והבקיע צמד מול איסלנד, הוא חלק מדור זהב אמיתי, שכולל גם את ג'יידון סאנצ'ו וג'וד בלינגהאם (דורטמונד), בוקאיו סאקה (ארסנל) ומייסון גרינווד (מנצ'סטר יונייטד) – כולם בני 20 ומטה וכבר הופיעו בנבחרת אנגליה.
אבל קודם ליגת האלופות. פודן, שבגיל 17 וחצי הפך לשחקן האנגלי הצעיר ביותר שהופיע בצ'מפיונס, ישחק הערב כאמור מול מנשנגלדבאך. בשבוע הראשון של שמינית הגמר תפסו כוכבים צעירים כמו קיליאן אמבאפה וארלינג הולאנד את הכותרות. פודן אמור להיות העתיד של הכדורגל לא פחות מהם. ובדיוק כמוהם הוא גם ההווה.
