אחד מרגעי השיא בספורט העולמי בתקופת הקורונה (אם לא כוללים את הדרבי הלוהט של מינסק בליגה הבלארוסית) היה ה-"Last dance". הסדרה, שמספרת את סיפור העונה האחרונה של ג'ורדן עם שיקגו בולס, מילאה את החלל הגדול שהותיר הספורט התחרותי בליבם של האוהדים. גם בישראל זכינו לריקוד אחרון משלנו, כשמחלקת המדיה של מכבי ת"א החלה למתג כך את משחקיו האחרונים של דני אבדיה בליגה המקומית.
בשישי האחרון, במה שהיה יכול להיות משחקו האחרון במנצ'סטר סיטי, דוד סילבה עלה למגרש בדקה ה-81 לסוג של גארבג'-טיים יוקרתי, לאחר שהמפגש הוכרע באופן מעשי. מדוע הספרדי לא זוכה לריקוד פרידה מרגש ומשמעותי מהקבוצה אותה יעזוב בסיום העונה? את התשובה לכך, או לפחות חלק ממנה, סיפק הכישרון הצעיר פיל פודן, שזו הייתה אמורה להיות עונת הפריצה שלו.
אמנם האנגלי הצעיר לא כבש או בישל מעמדת החלוץ המדומה במערך המיוחד שפפ הציב במפגש המכריע מול ריאל, אך היה חלק משמעותי משלישיית הלחץ שכתשה את ההגנה הספרדית ביחד עם סטרלינג וז'סוס. בשונה מג'יידון סאנצ'ו, אנגלי מוכשר אחר שגדל בסיטיזנס ועזב לגרמניה כדי לצבור דקות והפך לכוכב-על, פודן העדיף להישאר תחת גווארדיולה ולחכות להזדמנויות, אך אלו ניתנו לו במשורה – רק 9 הופעות בהרכב העונה בליגה. פפ עצמו התייחס לכך כשאמר שהבעיה הגדולה ביותר של פודן היא שהמאמן לא נותן לו לשחק...
מבין כל שחקני החלק הקדמי של סיטי, פודן שיחק הכי מעט העונה בליגה למעט לירוי סאנה הפצוע. בליגת האלופות שותף יותר - שלוש הופעות בהרכב ושתיים כמחליף, והיה מעורב בשער כל 63 דקות, שני רק לז'סוס. אבל בשבועיים הקרובים בליגת האלופות, בדומה לטורנירים צפופים כמו יורו או מונדיאל, עשויים שחקנים מסוימים לעלות לגדולה תוך זמן קצר. למרות התנאים הלא אידיאליים שקיבל עד כה, שעיכבו את הפיכתו לשחקן מוביל ומשמעותי, יוכל פודן להוביל את סיטי, האנגלית היחידה שנותרה במפעל היוקרתי, למקומות שבהם מעולם לא הייתה.
לא תהיה זו הפתעה אם ב-23.8 בליסבון, ירקוד פודן על הדשא את ריקודו הראשון מיני רבים במנצ'סטר סיטי ובכדורגל העולמי.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
