דור פרץ, אחד משני הקפטנים של מכבי ת"א, צפוי לטוס בימים הקרובים לאסוף את הדרכון הפורטוגלי ומשם הקריירה שלו עשויה לתפוס כיוון חדש. החוזה שלו במכבי ת"א הסתיים, הדרכון יעזור לו לנהל מו"מ עם קבוצות באירופה ואת ההחלטה לגבי עתידו – האם להישאר במועדון שבו גדל או להמשיך ליעד הבא – הוא יקבל בזמן הקרוב.
ביום שישי, 48 שעות אחרי הזכייה בגביע המדינה, פגשנו אותו בקריית שלום לראיון בלעדי ל"ידיעות אחרונות" אליו הוא הופיע לבוש בחולצה עם הכיתוב שאי־אפשר לטעות בו: "מכביזם".
מה זה עבורך מכביזם?
"מנהיגות, לקיחת אחריות, אומץ, לדעת שהכל אפשרי. המכביזם זה קודם כל להיות בן אדם, וככה זה גם בחיים הפרטיים שלי. גדלתי על מנטליות שלא מוותרים והולכים עד הסוף".
בוא נחזור לגמר הגביע. דקה 115, תאקל בינך לבין שי אייזן, אתה נשכב על הדשא ובסוף המהלך אייזן משווה ל־2:2 – השער שנפסל וגרם למהומת אלוהים על המגרש.
"אספר לך מה קרה בדיוק. זה היה כדור חמישים-חמישים, הלכתי עליו חזק, ידעתי מה היא הדקה ושאין זמן לפחד, מה שצריך לקרות – יקרה. נכנסתי לכדור והרגשתי דריכה לתוך מגן העצם, אמרתי אם זה פגע לי במגן זו פגיעה גבוהה וכניסה חזקה. אני מתפתל על הדשא ושומע שהכדור לא יוצא והשניות עוברות. ואז הסתובבתי עם חצי ראש ואני רואה בלגן ברחבה והכדור ברשת. הקהל האדום בטירוף, ואני אומר לעצמי בבקשה שיפסלו את הגול, כי באמת הוא לא היה אמור להיות. ואז הגיע הרגע המאושר ביותר".
הרגע המאושר למכבי, אבל בהפועל התפרקו. במיוחד ניר קלינגר.
"בקלינגר יש המון מכביזם והוא לוקח אותו לכל מקום שהוא נמצא בו. בדי-אן-איי, המכביזם הזה בוער גם בו. עד כמה שזה ביזארי לומר שלמאמן הפועל יש מכביזם. הוא אמנם מאמן הפועל, אבל לא מוותר עד לסיום. קלינגר חם מזג ומאוד אמוציונלי, אבל צריך תמיד לגנות דברים כאלה. בשום שלב בכדורגל תנועות כאלו לא ראויות, או פעילות גזענית ואלימה. מצד שני, כמי שחי בזירה כזו שהיא הכי אמוציונלית וגם התאמנתי אצלו, ועדיין בהנחה שלא מותר הכל, צריך להבין שיש דברים שקורים ולא צריך לקבל אותם, אבל גם שזה חלק מהמשחק".
גם הקריאות של אצילי וחזיזה אחרי הזכייה באליפות הן חלק מהמשחק?
"כמו שגיניתי את הפעולה של קלינגר, אני גם מגנה כל פעולה של קללות, גזענות, אלימות. בעידן של היום ניתן לראות כל אמירה או פעולה של ספורטאי, צריכים לשים לב מה אומרים. אני חגגתי אליפות והתרכזתי בקבוצה שלי, צריכים להבין שאנחנו השראה, שילדים מסתכלים עלינו. אני משוכנע שהאמירות של אצילי פגעו בקהל של מכבי, הם נמצאים שם בשביל כולנו, לתמוך ולפרגן, וגם כשקורה מעבר כמו של עומר והם לא היו רוצים שדבר כזה יקרה ולא ציפו. אצילי היה בתחושה נסערת, אני יכול לספר לך שקיבלנו ממנו ומדולב הודעות של התנצלות. אני יודע מה זה לחגוג אליפות, דברים יכולים לצאת מפרופרוציות. אז אני מגנה ומצד שני מקבל את התנצלות שלהם".
"ספורטאי צריך לשים לב מה הוא אומר, מגנה את הקריאות של חזיזה ואצילי. קיבלנו מהם הודעות התנצלות"
"יכול היה להיפתר בצורה שונה"
מה דעתך על החלטת המועדון להדיח את עומר אצילי ודור מיכה בשל "פרשת הקטינות"?
"שאלה קשה בשבילי. אני חושב שהמועדון פעל באופן נכון מוסרית, אבל אני רוצה להיות איתך כן. ההחלטה הגיעה מאוד מהר. בעיניי היה צריך לדעת האם יש בסיס מוצק ואיתן לדברים כדי לקבל בכלל החלטה. להדיח את דור, שהוא סמל בקבוצה ואת עומר שהפך למכביסט אמיתי, החלטה כזאת הייתה צריכה להתקבל אחרי שהרוחות היו נרגעות קצת ולא באופן מהיר, לא רוצה להגיד פזיז. קשה לי עם זה שההחלטה התקבלה כל כך מהר, כי בסופו של דבר שניהם יצאו חפים מפשע והם יודעים שטעו במה שעשו. זה יכול היה להיפתר בצורה שונה".
אז אתה היית משאיר אותם במכבי ת"א?
"כן, הייתי משאיר אותם ועושה את זה בדרך מוסרית. שוב, המועדון יכול היה לתת לרוחות להירגע ולקבל החלטה אינדיבידואלית בדלתות סגורות. מיץ' גולדהאר ידוע בתור אחד שהערכים שלו זה הדבר הכי חשוב במועדון, הוא מתבסס על אמות מידה מאוד גבוהות. בין אם המועדון נכנע לתקשורת או לא, היה פה לחץ. המועדון פעל ממקום מוסרי, אבל אם היה מתאפשר לחכות שהרוחות יירגעו, בלי הלחץ, אולי זה היה נפתר אחרת".
אז יעקב שחר קיבל החלטה נכונה בצירופו של אצילי?
"כן, אני חושב שעומר שילם מחיר כבד מאוד מאז שעזב פה. הוא היה בסוג של בית והוא יצא לקפריסין לחצי שנה. בסופו של דבר, אנחנו שחקני כדורגל ואם שחר החליט להביא אותו, אז מבחינת שחר זו ההחלטה הנבונה ביותר שיכולה הייתה להיות, כי גם שחר ניחן באמות ערכים גבוהות מאוד. מי שהחליט לנכון להביא את עומר, אז אני אישית לא הייתי כועס עליו. עומר עשה את התיקון שלו ולמד מהטעויות שלו, לא מגיע לו שחיים שלמים זה ירדוף אותו".
"אני מתחזק בדת"
פרץ בן ה-26 עשה העונה קפיצת מדרגה. הוא הפך לבורג משמעותי בנבחרת ולשחקן החשוב ביותר של מחזיקת גביע המדינה, מכבי ת"א. גם בחייו הפרטיים שינה פאזה: פרץ עזב את בית הוריו בהוד השרון לטובת דירת רווקים בת"א, התחיל את השנה הרביעית בלימודי תואר בפסיכולוגיה, התקרב מאוד לדת והפך לתולעת ספרים.
"חלק מהותי מהחיים שלי הוא קריאת ספרים. לרוב אלו ספרי העצמה, כמו אלו של רובין שארמה. ספר טוב שקראתי לאחרונה? 'המנהיג הטבעי'", הוא מעיד על עצמו.
תגיד, מה הקטע שלך עם לעיסת מסטיק במהלך משחק?
"זה מכניס אותי לריכוז ופורק לחצים. אני מתחיל עם מסטיק קפאין בכדי להתעורר, זורק אותו ועובר למסטיק רגיל. שרן ייני גם לועס לפעמים, רק שהוא עושה את זה בעדינות ואני מגזים עם הלעיסה".
"הייתי משאיר את מיכה ואצילי במכבי ת"א, המועדון פעל ממקום מוסרי. אולי אם היה מתאפשר לחכות, זה היה נפתר אחרת"
בלי קשר למסטיק, רק לפני שלוש שנים היית די צנום, הפיזיות שלך השתדרגה משמעותית.
"גדלתי בבית של ספורטאים, אז אוכלים בריא. בעונה שהושאלתי להפועל חיפה הלכתי לתזונאי ועליתי ארבעה קילו. מאז אני 82, שומר על המשקל. כל מי שמכבד את המקצוע יודע שיש אימון, שינה טובה, אימוני אקסטרה, בריכה – עולם מקצועי שלם. והתזונה קריטית מאוד".
נשמע כאילו אתה בקבוצת התעמלות אומנותית של אירה ויגדורצ'יק.
"שם זה מוגזם ויוצא דופן. יש לי אג'נדה שלמה לגבי התפיסה של כדורגלן פה, לרבים זה נראה שאנחנו עושים אימונים ואז נמצאים בבתי קפה או בילויים, אבל כמו בעולם הדוגמנות או הסופרים, כל אדם הוא אינדבידואל, זה שיש עליו טייטל לא אומר כלום".
ואם בא לך משהו מתוק?
"ביום חמישי זה קרה, הלכתי עם חבר לשחק כדורסל במכונות בבאולינג ובא לי קרפ. אבל זה כמעט ולא קורה, רק בחופשה. אם היית רואה את סדר היום שלי היית מבין: מתעורר בשבע וחצי בבוקר, או שאני אוכל ארוחת בוקר בקריית שלום או שאני מסדר לעצמי את ארוחת הבוקר עם הלחם שלי, שלא ייגעו לי בסדר. נכנס לחדר הכושר עם תוכנית מסודרת לכל יום, ארוחת צהריים מסודרת ומנוחת הצהריים. מתעורר לארוחת ביניים, שאני לא מפספס ונועדה להכניס שומנים, כמו חמאת בוטנים, אגוזים, שקדים, שתי פרוסות לחם ותפוח. בערב עושה הליכה בטיילת, תרגילי פלג גוף עליון, אוכל אסאי ואז מתפנה לראות את הווידאו, או מה שעשיתי ביום שלפני. את הכל אני מקבל באפליקציה מסודרת ממכבי או למה צריך להתכונן לקראת המשחק הבא".
התחלת להגיד הרבה בעזרת השם.
"אני מתחזק בדת, מניח תפילין כל יום. אני מאמין שהתורה גורמת רק לדברים טובים. פשוט התחלתי להאמין בבריאה בצורה חזקה יותר".
"הקהל האדום בטירוף, ואני אומר לעצמי בבקשה שיפסלו את הגול, כי באמת הוא לא היה אמור להיות. ואז הגיע הרגע המאושר ביותר"
והתואר בפסיכולוגיה שבדרך, מתכנן להקשיב לאנשים על הספה?
"אני רוצה להשתמש בתואר לפסיכולוגיית ספורט או לייעוץ ארגוני. הלימודים זה משהו שמוציא אותי משגרת עולם הכדורגל, עושה לי טוב".
ההבדל בין ואן לוון לדוניס
כאמור, פרץ נמצא בצומת דרכים בקריירה שלו. אביו יעקב וסוכנו אבי נימני בוחנים את ההצעות שמתקבלות עבורו. צסק"א ולוקומוטיב מוסקבה כבר הגישו לו הצעה ב־900 אלף יורו, גם קבוצות מפורטוגל ובלגיה מביעות עניין. "הכל פתוח, לא פוסל את האופציה". הוא עונה לגבי הסיכוי שיישאר במכבי ת"א. "תודה לאל שאני מאוד אהוד אצל הקהל הצהוב, אבל אני יודע שהכל מאוד נזיל. הקרקע בכדורגל לא יציבה ואז יכולה להיות רעידת אדמה. הרי אף אחד לא מבטיח לי שאם אני נשאר, אנחנו הולכים בכל הכוח על פסגת השאיפות שאני רואה. ההחלטה תתקבל בימים הקרובים והיא קשה".
אתה עכשיו בפיק של הקריירה, אבל היו גם ימים קשים בהפועל חיפה כשהוצבת כמגן ימני.
"אני לא מגן ימני, ועשיתי את הכי טוב כשהציבו אותי בעמדה הזו, הקהל לא קיבל את זה והאווירה סביבי לא הייתה נעימה. אמרתי יום אחד לאבא שלי, וזו היתה תקופה שבכיתי לא מעט, שאין לי בעיה שיקללו אותי, רק שהקהל לא יודע מה שקורה מאחורי הקלעים, שאני למשל לא מגן ימני. שכחתי מזה, זה היה אתגר מבחינתי ואני לא מנסה לשנות את הקהל. ההשאלה להפועל חיפה היתה קשה, הייתי גמור בהתחלה, אבל בדיעבד התקופה הזו עזרה לי. זו עוד הצצה לחיי הכדורגלן, אנשים לא יודעים מהם המשברים שכדורגלנים עוברים".
ואז הגיעו הגבלות הפייר־פליי במכבי ת"א, שבתכלס סייעו לך ולשחקני הבית.
"הייתי פה ארבע שנים לפני שגלזר, יונתן כהן, חוזז או פיבן חזרו מההשאלות. הפייר־פליי נתן לדור הצעיר את הבמה. היום זה השלד שמוביל את מכבי. צריכים להודות גם לפייר־פליי ולהראות שניתן להסתדר עם שחקני בית, רק תנו לנו את הצ'אנס".
מבחינתך תואר שחקן העונה יכול להגיע גם מקבוצה שלא זכתה באליפות?
"איפשהו ייחלתי שזה מה שיקרה, הייתי רוצה לעשות משהו שונה שלא קרה בשנים האחרונות, מישהו שלא מגיע מהקבוצה האלופה ייקח את התואר. מצד שני, נטע, דולב וג'וש לקחו במסגרות השונות את התואר ומגיע להם כבוד ענק. את העונה שלי איזשהו טייטל כזה או אחר לא ישנה, היא הייתה אושר עילאי, עם כמות המשחקים הגבוהה ביותר. אני לא מאמין במנוחה, כמה שיותר משחקים וזה לא פגע לי במדדים, הייתי עייף אולי רק מנטלית".
בדצמבר האחרון, אחרי התיקו המאופס נגד בית"ר ירושלים בטדי, פרץ יצא בנאום תקיף ("אנחנו נראים שבעים, לא מחויבים. יש מספר סיבות לבעיות שלנו, אבל אשאיר אותן אצלי"), שבדיעבד התברר כי הדליק נורה אדומה אצל גולדהאר בנוגע לתפקודו של דוניס, שפוטר לאחר מכן.
"זה היה אחרי התיקו הנוראי, לא רוצה להגיד המזעזע – בין המשחקים הגרועים ביותר של מכבי בשנים האחרונות. הייתי מלא בכעס, בתסכול. לא התבטאתי נגד דוניס, הפנתי אצבע מאשימה קודם כל כלפיי וכל השחקנים. הרגשתי שמשהו לא מתפקד במערכת", הוא משחזר.
מה לא עבד עם דוניס?
"משהו בחיבור עם השחקנים, שזה אחד הדברים הכי חשובים. חיבור זה לא משהו אישי, זה קודם כל הדרישה שקיימת מהמאמן ואם היא תואמת מה שיש לשחקנים להציע, ואני לא יודע אם זה קרה במקרה שלנו. לשמחתי הייתה התאוששות".
בזכות פטריק ואן לוון.
"אם רמת האימון הייתה סבירה, פטריק הקפיץ אותה. קצב אימונים ברמת איביץ', הכי גבוה שיש. מה שאני אוהב אצל ואן לוון, הוא מכביסט לגמרי, הגיע עם דרישות ברורות שלא מתפשרים".
מכבי ת"א פיספסה את האליפות או שחיפה טובה מכם?
"מגיע לחיפה קרדיט שלקחה את האליפות. אבל אני חושב שלמרות ההתחלה המקרטעת שלנו, עצם העובדה שהגענו וחזרנו למקום הראשון, אז זה פיספוס שלנו מבחינתי. קשה לי עם זה שהתואר חמק לנו בין הידיים. מכבי חיפה קבוצה יצירתית, השנה הם גיבשו חוסן קבוצתי מנטלי. היתרון שלנו היה החוסן המנטלי שנמצא פה בדי-אן-איי של המועדון ושל השחקנים שנמצאים פה והתחרו על תארים, וזה משמעותי. נאחזתי באמונה שהם יפשלו, אבל בסופו של דבר אנחנו פישלנו. בזמנו אמרתי שהכל תלוי בנו, כמות הנאצות מאוהדי חיפה באינסטגרם היה בזמן שהם כבר היו ב-11 הפרש מאיתנו, זה נראה הכי רחוק ממה שאמרתי, אבל ידעתי בדיוק מה קורה פה מתחת לפני השטח, לצערי לא עשינו את העבודה עד הסוף והקרדיט לחיפה".
אמנם לא יצאת בגלל פציעה למשחקי הנבחרת, אבל המתיחות בין השחקנים היהודים לערבים בחדר ההלבשה מדאיגה אותך?
"כמי שמכיר את המרקם טוב ויודע איזה שחקנים יהודים וערבים יש בנבחרת, אני בטוח שזה לא יפגע בשום דבר".
מה אתה חושב על הפוסט של מונס דאבור?
"לא באמת יודע למה הוא התכוון, דאבור יודע בעצמו שאם הוא התכוון למשהו שיכול להלהיט את הרוחות זה לא דבר נכון לעשות, אין לזה שום הצדקה והוא ידע את זה. פרקטית, ברגע שאתה משדר את הטריגר הכי קטן, במיוחד שאנחנו לא חיים את השפה הערבית ולא יודעים באמת מה הכוונה, אז הלהטת הרוחות אינה נכונה לכל המצב שהיה פה. במיוחד שאנחנו אלו העיקריים שנמצאים בזירת הכדורגל, וצריכים לשדר אחדות והדדיות. אם הכל יסתדר, אנחנו שנים קדימה נצטרך להיות ביחסי הדדיות של ערבים ויהודים, צריכים לייצג את זה בכדורגל בפרט".