השופטים חוטפים. סדרה של טעויות, עיכובי VAR מעיקים וחוסר אחידות בהחלטות הביאו על איגוד השופטים ביקורות חריפות מוצדקות שנשמעות מכל עבר. השיא הגיע ביום חמישי בבלומפילד, כשמכבי ת"א נהנתה מפנדל שלא הגיע לה בדקת הסיום של המשחק מול הפועל קריית־שמונה, אותו ניצלה כדי לנצח.
האירוע היה עד כדי כך חמור, שהוועדה המקצועית של איגוד השופטים מיהרה לשלוח בשעת לילה של ערב שבת את מסקנותיה מניתוח המקרה ופסקה חד־משמעית: שופט המסך דניאל בר־נתן היה צריך להימנע מלהמליץ לשופט שניר לוי לבחון פנדל לזכותה של מכבי, ולא היה כל צורך בהתערבות צוות ה־VAR מאחר שלא בוצעה כלל עבירה. מבחינת איגוד השופטים מדובר באחד האירועים המביכים העונה, שמגיע בתקופה רעה, מה שגרם ליו"ר רונית תירוש לאבד את הסבלנות. רגע לפני שתציין פרק של שנתיים בתפקיד, תירוש מדברת בראיון נוקב ובוטה בו היא לא עושה שום הנחות לאנשי המשרוקית שתחת חסותה.
"האירוע האחרון בבלומפילד עושה לי רע", פותחת תירוש. "אנחנו מדברים על אנשים טובים, אינטליגנטים, מקצוענים, שמשקיעים ולא מפסיקים ללמוד, כולל סימולציות איך מתמודדים במצבי לחץ. ואז מגיע משחק כזה כמו בחמישי האחרון של מכבי ת"א נגד קריית־שמונה, ואיך מגדירים אותו בשפת איגוד השופטים? פיגוע, להבדיל אלף אלפי הבדלות כמובן. זה מכתים את כל האיגוד על שופטיו, אנשיו והצוותים שלו.
"אני מנסה לחשוב איך זה קורה. אמרתי לעצמי 'וואלה, איפה הפנדל?', למה השופט לא נשאר עם ההחלטה שלו? האם העובדה שיושב שופט ותיק ב־VAR ואומר לו משהו אחר זו העובדה שמאלצת אותו להגיד 'אוקיי, אקשיב לו?' האם העובדה שנפסל קודם לכן שער בצדק השפיעה? ברור לי שבכל המקצועיות הזו יש היבטים פסיכולוגיים, וכבר פניתי לפסיכולוג שלנו, ד"ר רועי סמואל, שיקיים כנס בנושא. אני רוצה לקוות ולהאמין ששופטים מגיעים מהמקום הכי נקי ורוצים לצאת עם הציון הכי גבוה. אני אישית מאמינה בהם".
"יודעת לסמן אנשים שמדברים"
תירוש היא עוף מוזר באיגוד. מרגע שנכנסה לתפקיד היא ניסתה להילחם בתרבות הניהול שאפיינה אותו טרם הגעתה, והיום היא מודה: "אני נהנית היום פחות, כי אני מרגישה שאני כמו עצם בגרון שלהם. אני זו שמציבה להם את המראה מול הפרצוף בכל פעם מחדש. כיום ההתנהלות של הצוות המקצועי הרבה יותר שקופה. הם הגיעו ממצב של קיבעון, ואני דרשתי בכל מחזור לצאת עם הסברים גם כשלא נעים, גם כשחטאנו ופשענו. השקיפות הזו לא הייתה ואני רושמת אותה לזכותי. אני גם מטפחת שופטות, כוח אדם צעיר שממנו נוכל למיין, כי היום אין כמויות משום שזה מקצוע מאוד כפוי טובה. שופטים שולחים לי את האיומים שהם מקבלים לטלפונים הסלולריים שלהם, ולכן ביקשתי להגביר אכיפה, להטיל קנסות והרחקות נגד בעלי תפקיד שלא ידברו יפה על השופטים".
מרגישה שאת מצליחה להביא את השינוי שהגדרת לעצמך?
"הגעתי עם רקע חינוכי, ולכן גם פה אחנך את האנשים, כולל בנושא ההדלפות. יש דבר אחד שמונע ממני לשלוח שופטים לפוליגרף בנוגע להדלפות, והוא שאני היו"ר ואז כביכול מטילה ספק באמינותם. אחרת כולם כבר היו מגיעים לשם והייתי יודעת מי המדליפים. את האמת, גם בלי מכונת אמת אני יודעת לסמן אנשים שמדברים, ואני מבקשת מהמשבצים לא לשבץ אותם. לא כל מי שלא משובץ זה רק בגלל הדלפות, יש כמובן עניינים מקצועיים, אבל גם זה".
לאיגוד יש תדמית של מאורת נחשים שבה שופטים מחפשים איך להכשיל זה את זה.
"הם לא מאורת נחשים בכלל. כשאתה מתחרה במישהו, אז גם כשאתה מלכלך או מרכל אתה כבר לא מרגיש או מבין שאתה עושה את זה. הם יגידו שניסו פשוט להסביר מה בדיוק קרה מזוויות הראייה שלהם, הם לא רואים בזה לכלוך. אין פה עניין של ניסיון הכשלה בין שופטים או בין שופטי מסך לאלו שעל הדשא. הרי שופט מסך חוטף ציון נמוך שמוביל להשעיה ממשחקים ופגיעה תדמיתית אם קיבל החלטה או הכוונה לא נכונה".
בעיה חוזרת היא ההתלבטות הארוכה מול המסך.
"אני לא מבינה למה עומדים שמונה דקות מול המסך ושוקלים מה להחליט. אני כזו שלא מאמינה בישיבה של ארבע שעות, אלא שכבר בדקה הראשונה אתה יודע מה אתה צריך ולכן צריכה להתקבל החלטה לטוב או לא רע ברמה המיידית. זה גם נראה רע ששופט יושב בניידת VAR ובמשך שלוש דקות שוקל מה להגיד לשופט. אם אתה מתעכב, סימן שקראת לשופט לבוא למסך ועוד לא קיבלת החלטה וזה לא נכון. אני מאוד נזהרת שלא להתערב מקצועית, אבל את האמת - נשבר לי ולכן אשתמש בכל הכוח במסגרת התפקיד כדי לעשות מהפכה בכדורגל. מהיום הראשון החזון שלי היה להגדיל את זמן המשחק נטו, כך שמעכשיו כל שופט ישלם על עיכוב, בירידה בציונים או השעיה".
"זו לא חונטה, יהיו שינויים"
הבטחת להקים נבחרת של שופטי מסך.
"כבר שנה שאני מבקשת את זה, אבל נטען שמדובר במשהו שאינו יציב בציונים וזה קשה, אבל אני מחפשת מגמה שתקבע את הנבחרת. מעכשיו לא אאשר מישהו לשיפוט מסך אם אני לא חושבת שהוא טוב, וכבר ביקשתי לקבל את כל הציונים של שופטי המסך בתקופה האחרונה. זו לא חונטה, יהיו שינויים".
כמה שופטים רוצים להיות בשיפוט מסך, וכמה מעדיפים את הדשא?
"מי שואל אותם? אני רוצה ביצועים טובים בשביל האיגוד ולטובתו. אני לא רוצה בעלים או מאמנים מתוסכלים, ולחלק מהם יש סיבה טובה".
יש עלייך לחץ מצד בעלים?
"בעלים לא פונים אליי, לא שחר ולא ברקת. מאמנים או מנכ"לים פונים, וגם הם נורא נזהרים לגבי הבקשות שלהם לגבי שיבוץ כי אז הדלת שלי ננעלת, אף אחד לא יכתיב לנו את מי לשבץ. קריית־שמונה פנו אלינו בתלונה לפני מספר ימים, עוד לא הספקנו לענות להם והגיע האירוע האחרון בבלומפילד. עכשיו כל העיניים יהיו נשואות למשחקים של קריית־שמונה. אחמיר בסנקציות כלפי טעויות שופטים, כמו השעיה ממשחקים, מה שפוגע להם בכיס וגם במורל".
מהי לדעתך תדמיתו הציבורית של שופט?
"תלוי באיזה שבוע מדובר. כשיש שקט אז כולם אומרים שהשופטים עושים עבודה טובה וכמה הם אינטליגנטים. כשיש אירוע כושל הוא מכתים את כולנו לאיזה שבועיים. למרות הביקורת, אני חייבת להעיד שמדובר באנשים רציניים, שמשקיעים בלי סוף באימוני כושר, כנסים, קליפים, ניתוח אירועים. תענוג וגאווה גדולה לנהל איגוד כזה".
מה הכי היית רוצה לשנות בתרבות הארגונית באיגוד?
"ששופטים ישמרו על התדמית של עצמם, שיפסיקו להדליף, להתקשקש, לרכל וללכלך אחד על השני. ההתנהלות הזו נובעת מכך שמדובר בארגון תחרותי, כזה שאם אקלקל לשני אצא כאילו יותר טוב, שאם אסתחבק עם עיתונאי זה יעזור לי. אני מכירה הכל, הייתי גם בפוליטיקה, רק אל תהיו לי שקופים. כשאני רואה כותרת או תמונה, אני לא מבינה מי המדליף? אני אחת שאוהבת אתגרים, אין לי בעיה לעבור את הקיר אם צריך".
