כדורגל הוא ענף שיכול להיות אכזרי, במיוחד לשחקנים שמשחקים על המגרש.
במקומות כמו ישראל וספרד, התחרותיות מתחילה לגבות את הילדות כבר מגיל אפס. אז הילדים הצעירים מתחילים להפוך למקצוענים - בספרד לפי דרישת המועדון ובישראל באמצעות ההורים השאפתנים.
בספרד, כל משחק ילדים הוא תובעני על-מנת לפתח גן תחרותי אף יותר מהברירה הטבעית. לכן, כבר מגיל 8 (טרום ג' ומעלה) ניתן לרדת ולעלות ליגה. כאן בישראל המצב מעט פחות תחרותי, לפחות במובן הפורמלי, אלא אם כן אתה שחקן במועדון "גדול". ההורים דוחפים, מקללים את השופט ונותנים ביקורת על כל ביצוע. בשתי הליגות (הספרדית והישראלית) יש טבלה, אז למה בספרד מצליחים להגיע ליותר הישגים ולייצר שחקנים טובים יותר?
מעבר לבניית מנטליות של ביקורת ומודעות עצמית אצל כל שחקן על מנת שישאף לשפר את עצמו בכל מחיר, ב-1995 החליטה ההתאחדות הספרדית להשקיע בפיתוח השחקן הספרדי כאשר יש לה אובבססיה אחת מרכזית – טכניקה. את זה אולי לקחו הספרדים מההולנדים שהיו מתקדמים לזמנם.
הפיזיות היא חשובה, אבל את הקואורדינציה והטכניקה מפתחים מגילי ילדות, מגני הילדים ועד ליסודי. השיפור הענק והמיטבי הוא מגילי 11־14, לכן בספרד לא נוגעים כמעט במובן הפיזי של בניית מסת השריר, הם רוצים שחקנים שיהיו טובים עם הכדור, יחשבו במהירות הבזק ושילחמו על המגרש כמו גלדיאטורים במלחמה.
למרות ההרגל של תחרותיות גבוהה מגילאי הילדות, גם בספרד כדורגלנים עם כישרון נופלים – בויאן קרקיץ' לא הצליח לעמוד בלחץ הציפיות, גם פרננדו טורס הפסיד במלחמת הביטחון העצמי בתקופה באנגליה, אבל לפחות לשחקנים רבים ניתנת ההזדמנות לקבל ניסיון בקבוצה ברמת בוגרים, מכיוון שבספרד כל קבוצה מחויבת לפתוח קבוצה ב' שתשחק בליגה בוגרת. שחקני הנוער משחקים במעמדים האלו על מנת להתרגל למשחק של הגדולים. מנגד, בישראל יש השאלות, אבל כאן המאמן של הקבוצה שאליה הושאל השחקן חושב רק על דבר אחד, איך לנצח ופחות איך לפתח כדורגלן צעיר שהוא לא יהנה משירותיו לטווח הארוך. אם הכדורגלן הכשרוני והצעיר לא יסתגל, הוא ימצא את עצמו על הספסל.
אך באופק יש מעט אור. וילי רוטנשטיינר מתכנן בעצמו כמה מוקדי מצוינות נוספים שיתנו אימונים מיטביים לשחקנים מוכשרים ואף שוקל "להכריח" קבוצות לפתוח קבוצות ב' כפי שיש באנגליה, ספרד, אוסטריה, גרמניה ומקומות נוספים. כרגע הוא עסוק בנבחרת, אבל הוא כאן לטווח הארוך. מכבי תל אביב, באמצעות צוותה הזר, לקחה על עצמה את השיטה הזו ומשאילה מדי שנה שחקני נוער לבית"ר ת"א בת-ים. היא עושה זאת בשיתוף פעולה הרמוני על-מנת לפתח את שחקניה, ובמקביל הקבוצה מהלאומית מרוויחה חיזוק מקצועי שאף קוצר לה פירות – הגיעה לפלייאוף העליון אשתקד.
בישראל נצטרך לעשות התאמות. התכנון הוא לבטל את התחרותיות בגילים הצעירים ובנייתה בהדרגה בשונה מספרד. לא נוכל להוציא עוד הרבה יותר כסף למתקנים, מאמנים ואנשי מקצוע. מה שכן אפשר הוא לתת לילדים האלה צ'אנס, לפתוח קבוצות בת, לתת להם את הדקות בשביל שיקבלו ניסיון, לעודד אותם שיש עתיד לכל ההשקעה שלהם. אלו שיש להם פוטנציאל יוכלו לשחק בליגות בוגרים מקצועניות ולא יסתובבו בליגות הנמוכות רק בגלל שלא קיבלו את התמיכה שהגיעה להם. אי אפשר לעשות ספרד, אבל אפשר לעשות בישראל כדורגל חדש, מקומי, כזה שיפתח שחקנים. מה כבר יש לנו להפסיד?
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
