הברון הצרפתי פייר דה קוברטן טבע בתחילת המאה שעברה את הביטוי "לא הניצחון חשוב, אלא ההשתתפות". היה זה תיקון להכרזתו הראשונית, התחרותית יותר – "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר". עיקרון ההשתתפות בהצהרת הברון קלע לאווירת הבראשית של אותה תקופה. הצירוף "מהר, גבוה וחזק" הקדים את זמנו וצפה את המתרחש היום, כמאה שנה מאז. רק הניצחון חשוב. זו המטרה ועבור כך התכנסנו. המנצחים, מיותר לומר, הם לנצח גיבורי הספורט של מדינותיהם.
אבל במרחב הספורט המתחדש והמחדש מדי פעם קיים פריט נוסף המשמש לאיתור רמת היכולות, והוא השיאים. להשיג כל מה שהיה בלתי אפשרי לתקופה הקודמת. שיפור סט היכולות של בני האנוש עם ההתקדמות בשנים. מעבר לטבלאות המנצחים והזוכים במדליות, יוקרתיות ככל שתהיינה, התוצאות תמיד ישמשו אינדיקציה לזכור כל אולימפיאדה באשר היא.
למשל, תמיד יזכירו את אולימפיאדת בייג'ינג 2008, המשחקים בהם פרץ לחיינו אוסיין בולט, עם שלושה שיאי עולם במקצועות הריצה הקצרה, שכמו הגיחו מפלנטה אחרת. מהאולימפיאדה שלאחר מכן, מלונדון 2012, לא ישכחו את שיא העולם הנדיר בריצת 800 מטר של דייויד רודישה הקנייתי, שעד היום נמצא במקומו והוא כבר בן תשע שנים. אנחנו מתכוונים כמובן רק לאתלטיקה, כי בשחייה למשל עשה מייקל פלפס דברים גדולים דומים ויש שיטענו גם יותר מכך.
חוזרים לאתלטיקה שהיא, לאורך ההיסטוריה, הענף המרכזי והיוקרתי באולימפיאדות. רמת התוצאות בכל אולימפיאדה מעידה באיזה מצב עומדות יכולות האדם בכל תקופה. מהי המגבלה האנושית המהווה תקרת זכוכית, על אילו מכשולים ומחסומים כבר הצלחנו או לא הצלחנו לדלג. ולא פחות חשוב מכך, הרמה הרפואית והטכנולוגית שבו נמצא העולם באותה עת.
אין ספק כי מלכת הספורט עוברת תמורות משמעותיות. במיוחד מאז נכנס הלורד סבסטיאו קו, בעבר אלוף אולימפי נדיר, לתפקידו כיו"ר האיגוד העולמי, המקבל בברכה שיפורים טכנולוגיים רבים, ומוכן להתעמת עם מי שחושב אחרת. כבר קראתם על כך לא פעם. השיפור האדיר באיכויות נעלי הריצה שאיש לא מכחיש את הדומיננטיות שלהן לחתוך מאיות, עשיריות שנייה ואף דקות, שמבדילות בין מנצח למפסיד - תלוי במרחק.
השבוע, ולא במקרה, היה לי ויכוח ממושך עם אחד ממומחי הספורט הגדולים בארץ, איש בעל ידע עצום, שמאס בנושא התוצאות. שיאי העולם לא מרגשים אותו. "אם סבסטיאן קו מוכן להיכנע לחברות ביגוד שעושות מיליארדים מהאתלטיקה (הכוונה ל"נייקי", א.פ.), התוצאות כבר לא מעניינות אותי, רק המנצחים מעניינים", חזר ואמר.
באופן נדיר, בשיחות בינינו המתקיימות אחת לתקופה, הפעם התנגדתי נחרצות לדעתו. לטענתי גם בביגוד החדש , האדם צריך להוכיח יכולות אמת. בשנים האחרונות נשברים בממוצע ארבעה שיאי עולם בשנה, די הרבה במילניום הזה, אבל עדיין לא אינפלציה כמו למשל חליפות השחייה של "ספידו", שהטביעו באולימפיאדת בייג'ינג את כל השיאים שהיו עד אז בקרקעית הבריכה האולימפית. הוועד האולימפי אסר בהמשך, באופן שנראה נכון, את השימוש בהן, אם כי לא פסל את השיאים, ושלח את השחיינים להתמודד מולם.
כשמתנגד לביגוד ולהנעלה המודרניים מביא את טיעוניו, הוא משתמש למשל, באמרה ש"הנעליים רצות במקום האתלט". המתנגד גם יצביע על אלומות האור המכוונות, בתחרויות שאינן אולימפיאדה, את הרץ לאזור השיא הקיים, כאילו המליצו איך להתמודד מול אותו שיא. אל דאגה, באולימפיאדה זה ייחסך מאיתנו.
בדבר הגדול האחר שהלורד קו נלחם עליו, המלחמה בסמים, הוא זוכה לגיבוי כמעט מוחלט. מדוע "כמעט"? כי עדיין קיימת תחושה שלכוכבי הצמרת, אפילו אם אין עליהם חשד כלשהו, מעגלים פינות. תחושה שיש מדינות השוות יותר והשוות פחות. יש למשל שמשלמים בהרחקה, כמו האדם המהיר בעולם באליפות האחרונה בדוחא 2019, כריסטיאן קולמן (9.76 שניות, שלא התייצב לשלוש בדיקות סמים אקראיות. גם הבחריינית סלווה איד-נאסר, שנאשמה בסיפור דומה, עמדה בפני בית הדין המשמעתי.
לגבי המלחמה בסמים, גדולתו הייתה שהלך ראש-בראש מול התמנון הרוסי בראשות פוטין הכל יכול, והעיף את הרוסים עד שילמדו להתנהל ככל המדינות. לא להיות מעצמת שיאים נטולת פיקוח, כפי שעשו מדינות הגוש הסובייטי לפני נפילת חומת ברלין.
ובכן, לכמה שיאים אנחנו מצפים באולימפיאדת טוקיו? האם יושגו יותר מבכל אולימפיאדה אחרת? האם יתקרבו לאולימפיאדת מקסיקו 1968 רבת השיאים?
הציפייה היא לכארבעה עד חמישה, אם כי תחזית באתלטיקה היא עניין לא פשוט, עניין שיושפע ממזג האוויר שיהיה בטוקיו, הווינריות האולטימטיבית של המנצחים ורמת האתגר בהישגיות שיערימו המועמדים האחרים על הפייבוריטים. ההרגשה היא כי יפלו יותר משני שיאי עולם, כמקובל באולימפיאדות. בריו 2016 הושגו שלושה – אלמז איינה האתיופית ב-10,000 מטר, הפולנייה אניטה וולודרצ'יק ביידוי פטיש, ו-ווייד ואן ניקרק הדרום-אפריקאי ב-400 מטר.
ניסינו להתייחס למספר מקצועות בהם, לטעמנו, ישנו פוטנציאל לשים עולם. מול המקצועות שמנינו, העדפנו להימנע מלגעת בריצות הבינוניות והארוכות, במיוחד בגלל חוסר הידיעה אם יהיו טקטיות "עבור המדליות", או שמישהו ינסה לאתגר את שיאי העולם כמו שהוכח בשני מקרים במילניום הזה. השיא של רודישה ב-800 מטר בלונדון, ושל איינה ב-10,000 מטר. שיאים משום מקום, כך אפשר לכנות אותם.
קפיצות, משוכות וכידון: השיאים שנמצאים בסכנה
קפיצה במוט, גברים
השיא: 6.18 מטר | ארמנד דופלנטיס (שבדיה) | 2020
הפייבוריט לשבור: ארמנד דופלנטיס, 21
הגיח לחיינו באליפות אירופה בברלין 2018 כשקבע שיא עולם לנוער של 6.05 מטר. כישרון שנולד לשבור שיאים, בחור שתחביבו הוא מקצועו. בנו של הקופץ האמריקאי גרג דופלנטיס, בעל שיא אישי של 5.80 מטר. כל תחרות שלו היא פוטנציאל לשיא, פנומן מודרני שמזכיר ברמת הכישרון את סרגיי בובקה האוקראיני, שהחזיק בשיאי המקצוע באופן אבסולוטי בין 1984 ל-2014 (עד שרנו לאבילני שבר אותו וקבע 6.16 מטר). סביר שידאג להגיע בכושר שיא לאולימפיאדה וינסה לגעת בתקרת ה-6.20 מטר. האמריקאי סם קנדריקס, אלוף העולם (6.06 מטר), והאחרון שניצח את דופלנטיס, ינסה לאתגר אותו שוב. אם כי דופלנטיס כבר נמצא במקום אחר לגמרי. כדאי יהיה לשים לכישרון בן ה-23 כריסטופר נילסן, שניצח במבחנים האמריקאים כשקבע 5.90 מטר.
קפיצה משולשת, נשים
השיא: 15.50 מטר | אינסה קראבץ (אוקראינה) | 1995
הפייבוריטית לשבור: יולימאר רוחאס (ונצואלה), 25
כבר שנתיים היא חגה באזור השיא של קראבץ עם תוצאות קרובות של 15.43 ו-15.41 מטר, אך טרם קיבלה את אישור הנחיתה. אתלטית גדולה, גם בממדים, 1.89 מ' גובה על 72 ק"ג, אלופת שתי אליפויות העולם האחרונות ומדליסטית הכסף בריו 2016. השליטה האבסולוטית בקפיצה משולשת לנשים אחרי התבגרותה של השליטה הקודמת, הקולומביאנית קתרין איברגאן. רוחאס, מראשי הפעילים למען זכויות הלהט"ב בוונצואלה, מתאמנת בספרד אצל אלוף הקפיצה למרחק בעבר, הקובני איבן פדרוסו.
400 מטר משוכות, גברים
השיא: 46.78 שניות | קווין יאנג (ארה"ב) | 1992
הפייבוריטים לשבור: קרסטן וארהולם (נורבגיה), 25 | ריי בנג'מין (ארה"ב), 23
וארהולם, מהמעצמה הנורבגית הקטנה-גדולה באתלטיקה, הוא האירופי הראשון שירד מ-47 שניות בריצת 400 מטר משוכות. הוא לא הפסיק להתקדם בסוף העשור הקודם, והגיע עד 9 מאיות מהשיא העתיק של קווין יאנג. העונה רץ בינתיים רק 300 מטר, מרחק לא אולימפי ב-33.26 שניות, סימן מעולה, אך טרם השתתף במקצועו העיקרי. יש לקוות שלא מדובר בפציעה כלשהי, כי בתנאים רגילים הוא מסוגל לנפץ את שיאו של יאנג, שבשנה הבאה ימלאו 30 שנה לריצה ההיא. גם ריי בנג'ימין מארה"ב, בעל שיא אישי של 46.98 שניות מסוגל. בנג'מין הוא בעל תוצאת העונה, 47.13 שניות.
400 מטר משוכות, נשים
השיא: 52.16 שניות | דלילה מוחמד (ארה"ב) | 2019
הפייבוריטית לשבור: סידני מקלוכלין (ארה"ב), 21
שיא העולם היחיד באליפות העולם עתירת ההישגים בדוחא 2019 היה במקצוע הזה. דלילה מוחמד עשתה זאת ב-52.16 שניות והקדימה בקרב צמוד את הכישרון הענק, בת ארצה, סידני מקלוכלין, שפיגרה אחריה ב-7 מאיות בלבד. העונה מקלוכלין כבר בוגרת בת 21 ומובילה בדירוג העונתי עם 52.83 שניות. ייתכן מאוד שהיא שומרת את המיטב לרגע השיא. מוחמד, אגב, השיגה העונה רק 54.50 שניות.
הטלת כידון, גברים
השיא: 98.48 מטר | יאן ז'לז'ני (צ'כיה) | 1996
הפייבוריט לשבור: יוהנס פטר (גרמניה), 28
הראשון שממש התקרב לשיאו של "מר הטלת כידון" ז'לז'ני, שהרחיק יותר מכל אדם אחר וגם מאמן משובח אחרי פרישתו. שיאיו נראו בלתי שבירים עד שהגיע פטר בן ה-28. המטיל הגרמני, שעומד בראש מעצמת כידון, 103 ק"ג על 1.88 מטר, קבע אשתקד 97.76 מטר וגם העונה הציב סטנדרטים גבוהים. בהסתמך על תקדים ראיין קראוזר, שתקף ללא הרף את השיא בהדיפת כדור ברזל, עד שהשלים את המשימה, זו יכולה להיות השנה של פטר בכידון. הוא קודם כל חושב על הזהב, אבל לא יתנגד לחקוק את שמו בטבלת מחזיקי שיאי העולם, וכדי שזה יקרה, הוא יצטרך תנאי מזג אוויר ואטמוספירה מתאימים.
אולימפיאדת השיאים: מקסיקו 1968
לא מפתיע שמספר השיאים הגדול ביותר בתולדות 30 האולימפיאדות נקבע במקסיקו 1968. תנאי הגובה במקסיקו סיטי סייעו לשבירת לא פחות מ-19 (!) שיאי עולם, ועוד חמישה הושוו. בין השיאים גם כמה שהתחלפו תוך כדי תחרות. כך במקצוע אחד, קפיצה משולשת לגברים, התחלפו מחזיקי שיא העולם החדשים תוך כדי התחרות לא פחות מחמש פעמים(!), שבסיומו ניצח ויקטור סנאייב מברית המועצות והעמיד את השיא החדש על 17.39 מטר.
אחד מסימני השאלה הגדולים סביב השיפוט במקסיקו סיטי הוא ציון המספר 2.0 בדיוק בעמדת מדידת הרוח ליד יותר מדי מנצחים. התחושה היום (על אף שלא הוכחה), כי השופטים עיגלו למספר הזה משום שזוהי מהירות הרוח האופטימלית לציון שיאים. הדבר בלט במיוחד בשיא המדהים של בוב בימון בקפיצה למרחק, 8.90 מ' (שיפור של 65 ס"מ לקודמו!). לא פלא שהתוצאה של בימון מדורגת עד היום כשנייה בהיסטוריה, 53 שנה אחרי שנקבעה. השיא הנוכחי, ששייך למייק פאוול, 8.95 מטר, "רק" בן 30.
ספירת שיאי העולם במתכונת הנוכחית החלה ב-1912. אולימפיאדה רבת שיאים אחרת שהניבה חמישה שיאי עולם והשוואות ארבעה שיאים נוספים הייתה ברומא 1960. במקרה אחד, בריצת 400 מטר, השיגו שניים, האמריקאי אוטיס דייויס והגרמני רלף קאופמן שיא עולם במשותף, 44.9 שניות, כאשר דייויס הוכרז כמנצח וקאופמן כסגנו.
אולימפיאדת מוסקבה 1980, שאותה החרימו מדינות המערב, הפיקה שישה שיאי עולם. ההערכה היא שבדיקות סמים לא היו בתפריט.
תודה ליורם אהרוני, אחראי אתר המומחים במכללה האקדמית בווינגייט, על סיועו החשוב לכתבה.
.
