לפני 33 שנים הדהים הנשיא והבעלים של מילאן סילביו ברלוסקוני את איטליה כולה כשמינה לפני עונת 1987/88 מאמן צעיר וכמעט אלמוני, אריגו סאקי שמו. רבים היו ספקנים, אבל ברלוסקוני התאהב בשיטת המשחק המהפכנית של המאמן, שהרשים עם פארמה הקטנה. מאז, סאקי נכנס להיסטוריה כאחד המאמנים הגדולים בתולדות הכדורגל האירופי.
שלושה עשורים קדימה, המועדון שוב ניצב בפני הימור ענק על הקווים, בתנאים קשים בהרבה. הוא עומד להחתים את ראלף רנגניק הגרמני בן ה־62, המכונה ה"פרופסור", שנתפס כמהפכן ענק בכדורגל בארצו. אבל סאקי קיבל בזמנו סגל אדיר, ואילו רנגניק יקבל חבורה שלא מצליחה להזכיר את הימים היפים של "גראנדה מילאן".
הפערים מיובנטוס האימתנית גדולים, ומילאן של ימינו מנסה להתאושש משבע שנים שחונות, תחת בעלותה של קרן אליוט האמריקאית בראשות המיליארדר היהודי פול סינגר. מכירת המועדון מברלוסקוני לסינים כמעט הובילה לפשיטת רגל. כניסת קרן אליוט הייתה אמורה להכניס שקט תעשייתי והמון כסף, אבל התוצאות עדיין רחוקות מהציפיות. אתגר גדול עומד בפני רנגניק, האיש שהעלה את הופנהיים הקטנה שלוש ליגות והפך אותה לשם קבוע בבונדסליגה, שהביא את שאלקה עד לחצי גמר ליגת האלופות והפך כמנהל את לייפציג ממועדון זניח לטוענת רצינית לכתר. עכשיו הוא אמור להביא את המהפכה לאיטליה ולהחזיר את מילאן לימי הזוהר.
לפי הפרסומים הוא יתמנה לא רק למאמן אלא גם למנהל הטכני ולאחראי על הסקאוטינג, החתמת השחקנים ועל הצוות הרפואי במועדון. החיבור עדיין לא רשמי, אבל לאורך חצי השנה האחרונה מפזרים ההנהלה ורנגניק עצמו רמזים, והעסק נראה סגור. רנגניק צוטט לאחרונה אומר שנהג ללמוד את השיטות של סאקי בסוף שנות ה־90 והעריץ אותו. איש לא מצפה שישחזר את ההישג של האיטלקי - אליפות בעונתו הראשונה במועדון. אלא שהבעיה מורכבת יותר: במילאן הרוחות סוערות לקראת הגעתו, והדעות החלוקות הובילו לקרע חסר תקדים בתוך ההנהלה וגם בין השחקנים לבין ההנהלה.
חזית בובאן ומאלדיני
שתי אגדות ניהלו את הצד הטכני והספורטיבי של מילאן מתחילת העונה: פאולו מאלדיני וזבונימיר בובאן. כשהשמועות על הגעת רנגניק החלו לצוץ, השניים ידעו כי המדליף הוא איבן גאזידיס הדרום־אפריקאי, הג'נרל־מנג'ר שהובא מארסנל על ידי סינגר. בובאן חתך מיד. הוא, כמו מאלדיני, מאמין שמילאן צריכה להישאר איטלקית ולהיות מזוהה ומנוהלת על ידי אנשים שגדלו במועדון ומכירים אותו. בראיון דרמטי הוא יצא נגד גאזידיס כשאמר: "מה שהוא עשה לא מכבד ולא אלגנטי. לא לעדכן אותנו לפני שהוא מדבר עם התקשורת. זה לא הסגנון במילאן, לפחות לא זו שאני זוכר". כעבור זמן קצר הוא פוטר.
גם מאלדיני, שהבין כי רנגניק ייקח ממנו את תפקיד המנהל הטכני, לא נשאר חייב. אחרי שהאחרון אישר את המגעים עם מילאן בתחילת מאי, תקף אותו מאלדיני בראיון: "יש לי עצה בשבילו: לפני שהוא לומד איטלקית, שילמד מהו כבוד, כי יש קולגות שלמרות כל הקשיים מנסים לסיים את העונה בצורה מקצועית ונותנים את הלב למען מילאן כשכל הכבוד שלהם מונח על המגרש".
רבים באיטליה מצדיקים את מאלדיני, שגם הצהיר כי "לא נראה לי שרנגניק מתאים למועדון כמו מילאן". הקרע בין גאזידיס למאלדיני לא נראה ניתן לאיחוי, אבל ההנהלה בצרה: תחת סטפנו פיולי ובניהולו של מאלדיני הקבוצה נראית לאחרונה נהדר. היא חזרה בכושר מעולה מפגרת הקורונה עם ניצחונות מרשימים על רומא, לאציו ויובנטוס. מקום בליגת האלופות אולי לא בר־השגה, אבל באיטליה רבים שואלים האם פיולי לא צריך להישאר בכל זאת, אחרי שנראה כי השתלט על השחקנים והוא מצליח להנחיל להם שיטת משחק מהנה, ובעיקר מצליחה.
חלק מהפרסומים מדברים על חשיבה מחודשת שאולי תשאיר את פיולי לעבוד בצמוד לרנגניק, ואפילו מאלדיני לא אמר עדיין סופית שהוא עוזב. אבל הוא יישאר רק בתמורה לתפקיד משמעותי, לא כ"שגריר" או "דגל", כפי שנהוג לומר באיטליה. האוהדים חלוקים בדעתם, אבל יש רבים שטוענים כי הקפטן האגדי לשעבר לא זוכה לכבוד לו הוא ראוי.
האריה הזקן עוד שואג
זה לא הכל: העונה חזר למילאן זלאטן איברהימוביץ' והפך לדמות מפתח בשיפור הגדול של הקבוצה. "האריה", כפי שהוא מכונה, הוא המנהיג הבלתי מעורער בחדר ההלבשה ועל המגרש. בגיל 38 הוא ממש אבא לשאר השחקנים, שגילם הממוצע הוא כ־23, הצעיר ביותר באיטליה. זלאטן לא הובא כגימיק, והשפעתו אדירה. אלא שלפי התוכניות של גאזידיס ורנגניק, גם הוא אמור לעזוב הקיץ. בראיון שהעניק לפני כמה ימים השוודי עקץ: "אני אפילו לא יודע מי זה רנגניק. יכול להיות שאלה הם המשחקים האחרונים שלי בסן סירו, זו לא מילאן של פעם ואני לא יודע מה יהיה. טלפון מההנהלה לא קיבלתי עדיין בכל מקרה".
האהבה של אוהדי מילאן לזלאטן תאלץ את ההנהלה ואת רנגניק להכריע אם להציע לו תפקיד מרכזי גם בעונה הבאה, וזה רק עוד פרט בחידה הגדולה של מילאן. שחקנים רבים שכבר היו עם רגל וחצי בחוץ פתאום נולדו מחדש. הקבוצה נלחמת על המקום החמישי והיא כה מרשימה עד שפרשנים איטלקים טענו כי המנהל גאזידיס מתפלל לכמה הפסדים, כדי שיוכל לפטר את פיולי לקראת בוא הפרופסור הגרמני שמיועד לחולל את המהפכה.
