ואסיליס ספאנוליס פרש. הראש ידע כבר כמה שנים שהיום הזה יגיע, אבל הלב סירב להאמין.
כל הסימנים הראו שזה מעבר לפינה: הרגליים לא היו כמו בעבר, לא בהתקפה עם הצעד הראשון הפסיכי, שתפס את טובי השומרים באירופה פעורי פה והשלשות בעליה מהמקום, וגם לא בהגנה - הגם שלא נחשב לשומר גדול, עדיין נתן את הנשמה על הפרקט.
פרישתו של בילי, כפי שכונה ביוון, מסמלת את תום עידן שחקני העל האירופאים שהעבירו את רוב, אם לא כל הקריירה שלהם, ביורוליג. ברשימה הזו ניתן למצוא בין השאר את נבארו, דיאמנטידיס, פאפאלוקאס ועוד. היום כל ילד אירופי שמכדרר טוב ונותן שלשה או שתיים כבר מועמד לבחירה בדראפט, לפחות בסיבוב השני. בעבר, שחקנים כמו דונצ'יץ' היו נותנים לפחות שלוש או ארבע שנים טובות לפני הקפיצה לליגה של הגדולים, או אם ניתלה באילנות פחות גבוהים, אפילו דני אבדיה היה משתפשף עד גיל 23-24 לפחות לפני המעבר ל-NBA.
כמובן שאי אפשר לדבר על ספאנוליס בלי המעבר השנוי במחלוקת מפנאתינייקוס לאולימפיאקוס, שלדעתי נבע יותר מרצון להתבלט וליצור מורשת משל עצמו מאשר רדיפת בצע. כי הרי בפאו הוא לעולם לא היה דיאמנטידיס, ואת אותו חוזה הוא יכול היה לקבל גם שם. את המורשת שלו איש לעולם לא ישכח, עם שני גביעי יורוליג שרשומים על שמו אישית, עוד שני גמרים ושלוש אליפויות.
הדבר היחיד שמפריע לי בפרישה שלו הוא שהעונה הייתה עונת קורונה, ו-ואסיליס לא זכה לתשואות בעמידה שלהן היה ראוי באולמות של אירופה. אז היה שלום קיל ביל, נצפה ביוטיוב ברגעי הקסם העל זמניים שלך, ונחכה. אולי יום אחד יצמח באירופה שחקן שגם ירצה להישאר ולהרטיט את ליבנו בימי חמישי, ולא רק בלילה שבין חמישי לשישי.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
