זהו סיפורו של נער צעיר, שהיה צריך לשמור על אייו הקטנים בזמן שהוריו עבדו ברוב שעות היום כדי שיהיה אוכל בבית. לאלפונסו דייויס יכלה להיות מציאות אחרת לחלוטין, והכדורגל הציל את חייו. הוריו גרו בליבריה וברחו ממלחמת אזרחים, הם הגיעו למחנה פליטים בגאנה, שם נולד דייויס ומשם היגרו ומצאו מקלט בקנדה.
ב-2015 הוא הצטרף למועדון כדורגל קנדי מהעיר ונקובר שמשחקת ב-MLS, ליגת הכדורגל של ארה"ב, והפך לשחקן השני הכי צעיר ששיחק בליגה. הכישרון הגדול לא נעלם מעיניהם של סקאוטים רבים, והוא קיבל הצעות מהמועדונים הבכירים בעולם, כשלבסוף ידם של הגרמנים הייתה על העליונה. בינואר 2019, כאשר מלאו לו 18 שנים בלבד, הוא עבר לבאיירן מינכן תמורת 22 מיליון דולר וחתם על חוזה עד 2025.
ייעודו היה להחליף את אריין רובן, כלומר להתפתח כשחקן התקפה בצד ימין, שיחתוך למרכז ויבעט עם רגל שמאל. בהתחלה הוא לא זכה ליותר מדי דקות משחק, ובתקשורת הגרמנית היו דיבורים על כך שהוא אינו מתאים לבאיירן מינכן הגדולה. אבל לאור הפציעות של המגן השמאלי לוקאס הרננדז, שהגיע מאתלטיקו מדריד תמורת 80 מיליון אירו (הרכש היקר ביותר בתולדות המועדון), קיבל דייויס את ההזדמנות דווקא כמגן שמאלי. החלפת העמדה הייתה הימור, אבל הנער לקח את ההזדמנות בשתי הידיים. במשחק מול ורדר ברמן, בו הבטיחה באיירן עוד אליפות, הוא שבר את שיא המהירות לשחקן בבונדסליגה, כשרץ 36.51 קמ"ש. המהירות מביאה לכך שדייויס יכול לכסות שטח גדול בזמן קצר, לתרום הגנתית והתקפית ולנצל את יכולותיו בשני צידי המגרש בצורה שווה.
האתלטיות האפריקאית, הפיזיות הקנדית והטכניקה הלטינית (בכל זאת, קוראים לו אלפונסו) הופכות אותו לשחקן ורסטילי מאוד וחשוב במערך של הבווארים. אלפונסו דייויס הולך להיות השחקן הקנדי הראשון שישחק בגמר ליגת האלופות במטרה לזכות בתואר עם האוזניים הגדולות. תזכרו את השם: הוא רק בן 19 ועבורו השמיים הם הגבול. אם ימשיך ברף ההתקדמות שלו ידברו עליו עוד שנים רבות.
