צפו בחגיגות של העתודה אחרי הזכייה בשנה שעברה
בימים אלה הייתה אמורה נבחרת העתודה לנסות להגן על תוארה כאלופת אירופה, במסגרת הטורניר היבשתי עד גיל 20 בליטא, אך מגפת הקורונה גרמה לביטול כל הטורנירים לגילים הצעירים.
שנתיים פחות יומיים אחרי הזכייה הראשונה של העתודה בזהב האירופי בגרמניה, ושנה פחות יום מהנפת הגביע בהיכל שלמה בת"א, הגיע הזמן לבדוק מה עשו מאז כוכבי העתיד: מי התקדם, מי נעצר, ומי הלך אחורה? תמונת מצב.
מצטיין, טוב מאוד, טוב
דני אבדיה - מה כבר לא נאמר על הכישרון הגדול של הכדורסל הישראלי. אינספור כתבות בכלי התקשורת בארץ, והסקאוטים בארה"ב יודעים שייבחר גבוה בדראפט ה־NBA. פגרת הקורונה עשתה רק טוב לשחקן מכבי ת"א, שהעלה מסת שריר, שיפר את משחקו, ובעיני רבים נחשב לישראלי הטוב בליגה. בינתיים אפשר עדיין ליהנות מביצועיו בליגה שלנו, לפני שיגרום לנו לקום בלילות ולעקוב אחריו בליגה הטובה בעולם.
יובל זוסמן - לא קל להפוך לשחקן ישראלי לגיטימי במכבי ת"א, יש שיאמרו שחקן מוביל. ועדיין, הגארד/פורוורד הוא סוג של חידה. מבחינת נתונים אין ספק שהוא שייך לרמות הגבוהות של אירופה, בטח בפן ההגנתי, אבל למרות הניסיון שצבר בצהוב אינו מצליח לשמור על יציבות. גם המספרים שלו העונה לא מרשימים במיוחד, אבל כן אפשר להגיד שזוסמן ביסס את עצמו כשחקן חמישייה וכמניה בטוחה אצל יאניס ספרופולוס, בטח בליגת העל. המבחן הגדול שלו ימשיך להיות בשנים הקרובות ביורוליג.
מייקל בריסקר - העדיף להישאר עונה נוספת בלאומית אחרי האליפות של 2018, וכיכב במדי רעננה. לאחר מכן קיבל חוזה ארוך טווח בהפועל ת"א, אצל אריאל בית הלחמי שאימן אותו בעתודה. הרומן עם האדומים לא צלח, והוא הושאל למכבי חיפה, שם הציג את מגוון היכולות שלו והפך לשחקן מוביל. לא סתם התעקשו הירוקים להשאיר אותו גם לעונה הבאה.
ים מדר - השתלב בקבוצה הבוגרת של הפועל ת"א עוד לפני האליפות עם העתודה, אבל הבחירה לחמישיית המצטיינים בטורניר נתנה לו דחיפה. אחרי הקורונה הפך לשחקן חמישייה, התחזק פיזית, ועובד קשה במטרה להיבחר בדראפט. במשחקים האחרונים רשם קפיצת מדרגה נוספת, שבר פעמיים את שיא הנקודות שלו, ובהפסד האחרון למכבי ת"א מירר את החיים לסקוטי ווילבקין בהגנה ונתן את הטון בהתקפה. יש לו עוד הרבה מקום להשתפר.
כמעט טוב
גיל בני - בדומה לבריסקר, גם הוא נשאר שנה נוספת ברעננה, ובקיץ הקודם חתם בחממה של גלבוע/גליל אצל ליאור ליובין, שמשמש גם כמנטור שלו. בניגוד לארבעה הנ"ל, קשה להגיד שהוא עשה את פריצת הדרך. לצד הופעות יפות, יש משחקים שבהם הוא נעלם או לא מקבל דקות. לא פעם גם נראה המאמן כשהוא גוער בו. ועדיין, אסור לו לעזוב את הקבוצה הצפונית, כי נראה שמצא שם בית חם שיאפשר לו להמשיך ולהתקדם.
יותם חנוכי - קצת מצחיק להגיד על מי שמשחק מדי ערב 15 דקות בליגת העל, שהוא עדיין לא פרץ, אבל גם חנוכי יודע שמצפים ממנו להרבה יותר. להגנתו ייאמר שעבר לא מעט פציעות, ולוקח לו זמן כל פעם להיכנס לעניינים מחדש. לא נראה שיעזוב בקרוב את הבית החם בגן נר, וגם אין לו סיבה לעשות זאת.
עידן אלבר - הפתיע כשבחר בנס־ציונה, נוכח העובדה שלפניו היו שני רכזים מובילים כמו רביב לימונד וקורי פישר, וכשהייתה לו גם הצעה מאשדוד. אלבר משחק במדים הכתומים, אבל לא יותר מדי (7.5 בממוצע למשחק). בחירת התחנה הבאה שלו תהיה קריטית להמשך הקריירה.
רז אדם - התחיל את העונה באליצור נתניה מהליגה הלאומית, היה אחד הישראלים הבולטים בליגה, ועם החזרה מהקורונה קיבל חוזה של חודשיים בהפועל ת"א. עדיין צריך להוכיח את עצמו התקפית. נראה שבעקבות יכולתו הטובה הבטיח את מקומו בליגת העל לעונה הבאה.
מספיק בקושי
תומר לוינסון - הבטחה גדולה שעדיין לא מומשה. לא הצליח למצוא את מקומו גם באשדוד. פוטנציאל אדיר, אך פחות מוערך בארץ, ואולי כדאי שיעבור למדינה שבה יודעים לעבוד עם גבוהים כמוהו. חתום ברעננה מהליגה השנייה לעונה הבאה.
עמית זיס - זו הייתה אמנם עונתו השנייה בהפועל באר־שבע, אבל אי־אפשר להגדיר אותו כסיפור הצלחה. למרות ההערכה כלפיו מצד המאמן רמי הדר, קשה לשלב שחקן שתורם רק בצד אחד של המגרש (הגנה). אם יידע לשפר את משחק ההתקפה, אולי דברים ייראו אחרת. שייך למכבי ת"א, ועשוי להיות מושאל למועדון אחר ב־2020/21.
עידו פליישר - נתן אליפות לא רעה ב־2018 ונראה היה שיוכל להצליח בבוגרים, אבל זה עדיין לא זה. בעונה הקודמת באשדוד היו לו הבלחות, לא מעבר לכך. קיבל אותו מספר דקות גם בגלבוע/גליל, וקשה להגיד שתרם באופן משמעותי. אסור לו לרדת לליגה השנייה, שפחות מתאימה לשחקן בממדים שלו.
בלתי מספיק
מירון רוינה - אחת ההפתעות הנעימות של האליפות בגרמני. הסתובב בלאומית ובפינלנד והשיג חוזה באילת אחרי פגרת הקורונה, אבל לא ממש ראה פרקט.
מיכאל מושקוביץ' - היה הדבק של הנבחרת ב־2018, אבל לא הצליח לתקוע יתד בישראל, גם לא בלאומית. בעונה הנוכחית שיחק בקולג' קהילתי באילינוי.
עידו שבת - עוד הפתעה נעימה מגרמניה, אבל לא הצליח להשתלב בבוגרים. שיחק בלאומית, היה בסגל של נס־ציונה בליגת העל, ולא פרץ.
גבי צ'אצ'אשוילי - הראה ניצוצות ב־2018 והיה אמור להיות הגבוה המוביל בנבחרת של 2019, אך פציעה קשה בברך במהלך טורניר הכנה השביתה אותו לשנה שלמה. חתם לאחרונה בגליל עליון מהלאומית.
