כמעט לכל מדינה יש את דור הזהב שלה, או אולי כמה דורות כאלה. אותה תקופת זמן בה הגיעו לשיאם מספר רב של שחקנים ויצרו נבחרת טובה בהרבה ממה שאותה מדינה הורגלה אליה. דור הזהב של הכדורגל הנורבגי היה בשנות ה-90, אז העפילה נורבגיה לשני המונדיאלים שהתקיימו באותו עשור. דור הזהב השני אמור להיות הנוכחי, זה שאמור היה לפגוש הערב את ישראל במשחק ידידות, ובין שני אותם דורות יש קשר מיוחד, קשר דם.
העולם נחשף לכדורגל הנורבגי בשנות ה-90, עם ההשתתפות במונדיאל 94' והניצחון על ברזיל, ושמינית הגמר 4 שנים מאוחר יותר. גם רזונבורג, האלופה הנצחית של התקופה, הייתה חברה קבועה בליגת האלופות באותן שנים. אותה נבחרת זכתה לכינוי "הוויקינגים", בעוד את הנבחרת הנוכחית יש המכנים "הוויקינגים הצעירים". הם, או לפחות חלקם, הילדים של אותם ויקינגים מקוריים. כן, ילדים במובן השלם של המילה, ילדים ביולוגים.
בסגל שזומן למשחק מול ישראל מופיעים ארבעה שחקנים שאבותיהם היו חלק מהנבחרת של שנות ה-90. השוער סונדרה רוסבך, בנו של איינאר. הקשר האחורי פטריק ברג, בנו של אוריין. החלוץ המרשים אלכסנדר סורולות, שהיה מלך השערים בטורקיה ועבר הקיץ ללייפציג, הוא בנו של גוראן, שייצג את נורבגיה במונדיאל. וכמובן הכוכב הגדול ארלינג הולאנד, שאביו אלף-אינגה שיחק בהגנה ובקישור במונדיאל 94'.
זה לא הכל, ממש לא. בסגל הנוכחי יש עוד שלושה אחיינים של שחקני נבחרות קודמות, שני נכדים, שלושה בנים למאמנים, כולל מרטין אודגור של ריאל מדריד, ואת הנבחרת הצעירה מייצגים עוד שלושה שחקנים שאבותיהם היו חלק מהנבחרת הנורבגית הדגולה. מדובר בבנים של לארס בוהינן, סטאלה סולבאקן ואריק תורסטבדט, ששיחקו כולם בליגה האנגלית.
בכל העולם אפשר לראות שבנים לכדורגלנים מצליחים מנסים לחקות את דרכי אביהם, אבל כמות כזו של ילדים שגם מצליחים היא דבר נדיר, אולי אף לא קיים בשום מקום אחר. יש להצלחה הזאת שתי סיבות: הראשונה, היא שהעפלת נורבגיה לטורנירים בינלאומיים באותה תקופה הביאה לעלייה עצומה בפופולריות הכדורגל במדינה, כך שבאופן כללי הרבה יותר ילדים שנולדו לפני 20 עד 30 שנה ניסו להפוך לכדורגלנים מקצועיים. הסיבה השנייה, היא שכמות עצומה מאותם שחקנים שהובילו את הנבחרת בזמנו הפכו למאמנים, ולימדו את הדור הבא בחכמה.
לנבחרת נורבגיה ההיא, המוצלחת, היה נהוג להתייחס אז כ-"נבחרת הטובה בעולם ללא הכדור". הכוונה הייתה שהסגל הנורבגי לא היה דווקא הכי מוכשר אלא חכם, טקטי ולוחם. הידע הזה עבר לשחקנים של היום, אבל אלה מביאים איתם גם את הטכניקה העילאית. הולאנד הוא אחד החלוצים הטובים בעולם, משלב יכולת שליטה בכדור, בעיטה עוצמתית ומדויקת וכן מהירות עצומה, אפילו מפתיעה. סורולות, חלוץ נוסף, הוא סקורר בחסד, ויש עוד שחקני התקפה – ג'ושוע קינג מתקרב ל-50 שערי ליגה במדי בורנמות' האנגלית ועל יאנס פטר הוג, הרכש החדש של מילאן, כולם עוד ישמעו. גם הוא יכול להפוך לכוכב.
קינג בן ה-28 נחשב למבוגר בסגל, אפילו מאוד. מבין כל שחקני הקישור וההתקפה שזומנו למשחק מול ישראל אין אף אחד שהגיע לגיל 30. להיפך, רבים רק חגגו את גיל 20 לא מזמן, ביניהם הולאנד (20), הוג (21) והקשרים אודגור (21) וסאנדר ברגה (22). אודגור הוא אחד השחקנים "היוצרים" המובילים בעונה שעברה בליגה הספרדית, אז הושאל מריאל מדריד לריאל סוסיאדד. שחקן יכול ליצור בשני אופנים, באמצעות מסירה או במעבר שחקן אחר בכדרור. אודגור היה ממובילי הליגה בשני הפרמטרים. ברגה, שעבר בינואר האחרון מגנק לשפילד יונייטד תמורת 25 מיליון יורו, הוא קשר אחורי עצום מימדים (1.95 מ') והוא, בניגוד לשחקנים אחרים בסגל, דווקא בנם של שני שחקני כדורסל, לא כדורגל.
נורבגיה לא העפילה ליורו הקרוב אחרי שהפסידה בפלייאוף לסרביה, אבל מדובר, כאמור, בנבחרת צעירה, כזו שאפשר להניח שעוד תגיע רחוק. אולי אפילו תתעלה על דור ההורים.
