קצת מתחת לרדאר, הכדורגל הפורטוגלי עובר תקופה מדהימה. הנבחרת זכתה בשנים האחרונות באליפות אירופה ובליגת האומות והיא אחת הפייבוריטיות של יורו 2021. מנצ'סטר סיטי זכתה באליפות אנגליה כשבהרכבה שלושה כוכבים פורטוגלים, וכריסטיאנו רונאלדו ממשיך לנפץ שיאים גם בגיל 36.
ואם זה לא מספיק, שנה שנייה ברציפות פורטוגל היא זו שתארח את גמר ליגת האלופות. בעונה שעברה כל שלבי הגמר של הצ'מפיונס התקיימו ב"בועה" בליסבון, כולל הגמר בין באיירן מינכן לפריז סן ז'רמן ובעוד שבועיים יארח אצטדיון הדרגאו של פורטו את הגמר בין מנצ'סטר סיטי לצ'לסי.
אבל הסיפור הגדול ביותר בכדורגל הפורטוגלי קשור דווקא לליגה המקומית. אחרי 19 שנה של ייסורים ואכזבות, ספורטינג ליסבון זכתה באליפות מדהימה, כשהיא עוברת עונה שלמה בלי הפסד. נכון, נותרו עוד שני משחקים לפרוטוקול (כולל דרבי בשבת נגד בנפיקה), אחרי שהאליפות הובטחה סופית, אבל זה לא יוריד מגודל ההישג גם אם ספורטינג תוריד רגל מהדוושה בשני מחזורי הסיום.
ספורטינג ליסבון נחשבת לאחת משלוש הגדולות של הכדורגל הפורטוגלי, אבל האמת היא שבשני העשורים האחרונים, הקבוצה הירוקה-לבנה של בירת פורטוגל חסתה בצילן של שתי הגדולות האחרות, פורטו ובנפיקה. ההישגים הגדולים שלה שייכים לעבר הרחוק, לתקופות שהאוהדים הצעירים יחסית מכירים רק מהסיפורים.
בעוד שספורטינג עברה ממשבר אחד למשנהו, והאוהדים הנאמנים שלה כמעט ואיבדו תקווה, פורטו ובנפיקה התחלקו ביניהן כמעט בכל התארים. במשך 18 שנים רצופות האליפות בפורטוגל הייתה שייכת רק ל"דרקונים" מפורטו (11 תארים) ול"נשרים" מליסבון (7 אליפויות).
אחרי הניצחון 0:1 על בואבישטה השבוע, שהבטיח סופית את הכתר ל"אריות", יצאו המוני אוהדים לבושים בירוק-לבן לרחובות הסמוכים לאצטדיון אלבלדה כדי לחגוג את האליפות ה-19 בתולדות המועדון – והראשונה אחרי 19 שנה.
אחת החוגגות הייתה דולורס דה אביירו, אמו של כריסטיאנו רונאלדו, שמהמרפסת הבטיחה לאוהדים: "אני אדבר איתו ואנסה לשכנע אותו לחזור הביתה. בעונה הבאה כריסטיאנו ילבש שוב את החולצה של ספורטינג וישחק באלבלדה". אם זה יקרה או לא, קשה לדעת. הרבה תלוי איך תסיים יובנטוס את העונה באיטליה. אם היא תצליח להשיג את הכרטיס לליגת האלופות בעונה הבאה, או לא.
קשה להאמין שכריסטיאנו יישאר בקבוצה שלא תשחק בצ'מפיונס, וצריך גם לזכור שהוא מסיים את החוזה שלו בעוד שנה. מה שאומר שאם יובה רוצה להחזיר חלק מההשקעה עליו (הוא נרכש לפני שלוש שנים ב-100 מיליון אירו), זה הזמן למכור.
אם כריסטיאנו יחליט לעזוב – או שיובנטוס תחליט שהיא רוצה למכור אותו – ברור שיהיו לא מעט קבוצות שישמחו להחתים אותו, גם בגילו המתקדם. אבל יכול להיות שהרעיון של לסגור מעגל עם הקבוצה בה החל את הקריירה יקסום לו. כסף, כמו שכולם יודעים, הוא ממש לא פקטור בשלב הזה בחייו ואחרי מאות המיליונים שכבר הרוויח.
רונאלדו איים לזרוק כיסא על המורה
האמת היא שלא רבים זוכרים את התקופה בה כריסטיאנו רונאלדו הצעיר היה שחקן של ספורטינג ליסבון, לפני ששבר את כל השיאים האפשריים וזכה באינספור תארים במדי מנצ'סטר יונייטד, ריאל מדריד ויובנטוס. הוא אומנם שיחק בקבוצה הבוגרת עונה אחת בלבד, לפני שאלכס פרגוסון מיהר להחתים אותו בקיץ 2003, אבל עד אז רונאלדו היה שחקן של ספורטינג במשך 6 שנים.
הוא נולד לפני קצת למעלה מ-36 שנים באי מדיירה, שיחק כילד בקבוצות המקומיות אנדוריניה ונסיונל, לפני שעבר בגיל 12 לאלקושטה, אקדמיית הנוער המפורסמת של ספורטינג. זו לא הייתה החלטה פשוטה. אביו ז'וזה ואחיו הגדול הוגו היו אוהדי בנפיקה, אבל אמא דולורס הייתה תמיד אוהדת ספורטינג. והאמא הייתה תמיד האדם הקרוב ביותר לכריסטיאנו, בן הזקונים שלה. רונאלדו אמר לא פעם שבלי אמו הוא לא היה מגיע לכלום בחיים. ודולורס? היא תמיד חלמה שבנה הכשרוני יהיה כדורגלן גדול כמו לואיס פיגו, שגם הוא גדל וצמח באקדמיה של ספורטינג.
התקופה הראשונה באלקושטה הייתה קשה. כריסטיאנו בן ה-12 התקשה להסתגל לחיים רחוק כל כך מהבית, רחוק כל כך מאמו המגוננת. הוא גם התקשה להתאקלם חברתית, גם בשל המבטא המשונה בו הוא מדבר, זה של מדיירה. הילדים בכיתה צחקו עליו, ופעם אחת מרוב תסכול הוא איים לזרוק כסא על המורה.
בשלב מסוים הוא נשבר ורצה לעזוב הכל ולחזור הביתה. דולורס טסה לליסבון, נשארה עם בנה כמה ימים, הרגיעה אותה והצליחה לשכנע אותו להישאר ולהתמודד. בחושיה החדים היא ידעה שאסור לו לעזוב, שצעד כזה יכול להרוס את כל עתידו. "זו הייתה התקופה הקשה ביותר בכל הקריירה שלי", הוא תמיד סיפר. "אבל בזמנים קשים אתה לומד על עצמך הרבה. אתה צריך להיות חזק ולהתמקד במה שאתה באמת רוצה".
השנים הראשונות מחוץ לבית, בספורטינג ליסבון, היו אלו שעיצבו את אופיו של כריסטיאנו רונאלדו, אלו שהפכו אותו להיות אחד הכדורגלנים הגדולים בהיסטוריה. וכזה שאף פעם לא מוותר ותמיד רוצה עוד. כריסטיאנו חתם על החוזה המקצועני הראשון שלו באוגוסט 2001, בדיוק כשלספורטינג התמנה מאמן חדש, הרומני לאסלו בולוני. בעונה הראשונה שלו סחף בולוני את ספורטינג לזכייה בדאבל, אליפות וגביע. כוכב הקבוצה היה החלוץ הברזילאי מריו ז'ארדל, שכבש באותה עונה 55 שערים, כולל 42 מ-74 שערי הליגה של הקבוצה. ז'ארדל זכה בנעל הזהב של אירופה, אבל במועדון דיברו כולם על הכוכב הגדול הבא שלהם, הנער בן ה-17 שעדיין שיחק אז בקבוצת המילואים.
בעונת 2002/03 רונאלדו כבר עלה לשחק בבוגרים. הוא סיים את העונה עם חמישה שערים ב-31 משחקים. אבל אלו לא היו השערים, אלא הכדרור הווירטואוזי, שהותיר את כולם בפורטוגל פעורי פה.
העונה הראשונה – והאחרונה - של כריסטיאנו רונאלדו כשחקן ספורטינג ליסבון הייתה מאכזבת. הקבוצה סיימה רק במקום השלישי, הודחה במוקדמות ליגת האלופות ונכשלה גם בגביע אופ"א והמאמן בולוני פוטר. במקומו מונה פרננדו סאנטוס, ששנים רבות לאחר מכן יהיה מאמנו של רונאלדו בנבחרת שזכתה ביורו 2016.
אבל פרננדו סאנטוס לא הספיק ליהנות מהיכולות של כריסטיאנו בספורטינג, למעט בכמה משחקי הכנה. שכן אחרי המשחק המפורסם מול מנצ'סטר יונייטד ב-6 באוגוסט 2003, זה שבו נחנך אצטדיון אלבלדה החדש, העסקה עם יונייטד נסגרה.
כבר במחצית של אותו משחק ידידות אמר פרגוסון למנכ"ל דאז פיטר קניון: "אנחנו לא יכולים לצאת מכאן בלי הילד". המגן פיל נוויל סיפר שבחדר ההלבשה של יונייטד השחקנים אמרו לסר אלכס: "אתם חייבים להחתים אותו".
כשהסוכן ז'ורז'ה מנדש אמר לו שהוא יטוס למנצ'סטר, רונאלדו היה בטוח שמדובר בבדיקות רפואיות, התרשמות מהמתקנים וחתימה על חוזה שישאיר אותו בספורטינג לעוד שנה כמושאל. "לא הבנתי מילה באנגלית" סיפר רונאלדו שנים לאחר מכן. "מנדש סיפר לי שפרגוסון רוצה שאשאר. הייתי המום ולחוץ. לא באתי עם מזוודה כי הייתי בטוח שאני חוזר מיד לליסבון".
18 שנה אחרי שעזב את ספורטינג באופן מפתיע וללא התראה מוקדמת, והפך למטאור נדיר ומיוחד בכדורגל העולמי, זה יהיה סיפור פשוט מדהים אם רונאלדו יחזור לקבוצת נעוריו. הקבוצה היחידה בה שיחק ובה לא זכה בתואר כלשהו.
מאמן של צעירים
ספורטינג ליסבון היא לא אימפריה אירופית, כמו יונייטד, ריאל או יובה, אבל היא קבוצה טובה שזכתה באליפות מרשימה, הרבה בזכותו של המאמן בן ה-36 רובן אמורים.
מה שמדהים שרובן אמורים מבוגר מכריסטאנו רונאלדו בתשעה ימים בלבד. השניים מכירים מצוין עוד מימי הנבחרות הצעירות של פורטוגל וכמובן מהנבחרת הלאומית. אמורים לא היה כוכב גדול, אבל עדיין רשם 14 הופעות במדי נבחרת פורטוגל, כולל במונדיאל 2014 בברזיל.
הוא החל לאמן בליגה הראשונה לפני קצת יותר משנה, בבראגה, ואחרי שלושה חודשים מונה למאמן ספורטינג. זה היה ב-4 במארס 2020. זה היה צעד אמיץ של הנהלת ספורטינג, שבתקשורת המקומית הגדירו כהזוי וחסר היגיון. בכל זאת, מאמן חסר כל ניסיון של ממש, אוהד בנפיקה ידוע, שהיה צורך לשלם עליו 10 מיליון אירו כדי לשחררו מהחוזה בבראגה.
בדיעבד זו הייתה ההחלטה הטובה ביותר שקיבלה הנהלת ספורטינג ליסבון ב-18 השנים האחרונות. רובן אמורים התגלה כמאמן בעל יכולות נדירות. הוא לא חשש להשתמש ברבים מהשחקנים הצעירים שגדלו באקדמיה. השיא היה כאשר לפני חודשיים עלה לשחק דאריו אסוגו בן ה-16, יליד 2005, השחקן הצעיר ביותר בתולדות הליגה הפורטוגלית.
עכשיו רובן אמורים כבר מתחיל לתכנן את העונה הבאה, את ההשתתפות בליגת האלופות ומי יודע, אולי עם כריסטיאנו רונאלדו בהרכב.