בשנת 2013 פרימוז' רוגליץ' עוד שימש כצופה לצד הדרך בג'ירו ד'איטליה, עכשיו הוא מסומן כדבר הגדול הבא בעולם הרכיבה ורוצה להניף את דגל סלובניה על ראש הפודיום של טור דה פראנס.
כל מי שצפה ברוגליץ' זוכה בחולצה האדומה (חולצת המנצח) בוואלטה הספרדית אשתקד, ידע שהסלובני המוכשר פייבוריט לעשות את אותו הדבר גם בטור. "הוא קורץ מחומר אחר – רק הוא יכול לספק מספרים ותוצאות שאחרים לא יכולים", אמר ג'ורג' בנט, חברו לקבוצת ג'מבו-ויסמה. "אמנם לקבוצת אינאוס יש עוצמה והישגים, אבל עכשיו גם לנו יש בזכותו. אין ספק שזה יוסיף עניין בתחרות בינינו בשנים הבאות. זה כמו שיש לך חלוץ שאתה יודע שיכבשט שער אם תמסור לו, גם לנו יש ביטחון שאם נעשה את עבודתנו, פרימוז' ידאג לסיים את העבודה".
גם ראשי קבוצת ג'מבו-ויסמה ההולנדית יעידו על כך שהם ברי מזל על כך שהצליחו לצרף את הרוכב הסלובני לקבוצתם בשנת 2016. באותה שנה רוגליץ' פרץ, תרתי משמע, כשרשם הופעה ראשונה בקריירה בגראנד טור, בג'ירו. הוא פתח את המרוץ עם מקום שני כבר ביום הראשון, מיד אחרי טום דומולן (חבר קבוצתו כיום ורוכב בקבוצת סאן ווב בעבר). בקטע התשיעי הוא כבר ניצח אחרי מרוץ נגד השעון בקיאנטי.
מאז, רוגליץ' (30) נמצא במסלול עלייה קבוע בקריירה הקצרה יחסית שלו בענף. "מעולם לא ראיתי רוכב לומד כל כך מהר מה נדרש כדי לדווש ברמה כזו", אמר המנהל הספורטיבי של ג'מבו-ויסמה, אדי אנגלס. "צריך לזכור שהוא לא התחרה באופניים באופן מקצועני עד גיל 21. גרף ההתקדמות שלו מרשים מאוד".
"קשה לקרוא את המהלכים שלו", הוסיף בנט, "הוא שומר את הקלפים שלו די קרוב לחזה, אבל מה שהוא יכול לעשות על האופניים מרשים ביותר - הוא חזק מאוד". כשבנט מדבר על החוזק של רוגליץ' הוא מתכוון לכך שהסלובני שם מסכה (דמיונית, כן?) בזמן שהוא רוכב, פרצוף מאובן שמסתיר את הכאבים והסבל. "הוא מנהיג נהדר שכיף לעבוד איתו ועבורו. הוא נשאר רגוע בכל סיטואציה וזה עובר גם אלינו", אמר חברו לקבוצה ספ קוס.
במהלך השנים, "קדחת רוגלה" רק הלכה והתעצמה. אוהדים התאספו סביב אוטובוס הקבוצה כדי לעודד את הגיבור הלאומי שלהם. בקיץ 2017, כמה חודשים לפני שלוקה דונצ'יץ' ליהטט עם נבחרת סלובניה ביורובאסקט, רוגליץ' הפך לסלובני הראשון שניצח קטע בטור דה פראנס, כשהוא תוקף את כריס פרום על פסגת קול דו גאליבייה ומנצח בקטע ה-19. "הוא גדול מכל ספורטאי בסלובניה נכון לעכשיו", אמר רוכב העבר המקצועני לשעבר אנדריי האופטמן, שמנהל כיום את קבוצת יו.איי.אי אמירייטס. "ענף הרכיבה על אופניים פורח עכשיו בגלל פרימוז'. האומה כולה צופה בו ועומדת מאחוריו".
נולד מחדש
רוגליץ' היה תינוק כשארצו נלחמה למען עצמאותה כאשר יוגוסלביה התפרקה לחלקים. הוא נחשב לדור חדש של סלובנים שגדל בגאווה כבן יחיד במדינה עצמאית. אהבתו הראשונה של "רוגלה", כבר מגיל 10, הייתה קפיצות סקי, משום שלסלובניה יש מסורת עשירה בתחום. "זה היה כמו לעוף. אהבתי את התחושה. זה משהו שכולם חולמים לעשות", הוא נזכר. "רציתי להיות קופץ הסקי הטוב בעולם. אין במדינה הרבה אפשרויות לבחור בענף אחר".
בגיל 17 כולם ראו את הכישרון שלו עם המגלשיים. הוא החל לזכות בתארים בגילאי הנוער והחל לחלום על האולימפיאדה. ב-2007, מול הקהל הביתי בפלניצ'ה – אחד האתרים החשובים בעולם עבור קופצים – רוגליץ' ביצע קפיצות אימונים, אך הדברים השתבשו בצורה הכי קשה שניתן לדמיין. הסלובני המוכשר יצא מאיזון בזמן הקפיצה ואיבד שליטה בעודו באוויר. את הקרקע הוא פגש בהתרסקות איומה, כשראשו וכתפו ספגו את מרב הפגיעה. סרטון שתיעד את הרגע המצמרר הראה כיצד ההבטחה שכל סלובניה תלתה את תקוותה בה, שרוע ללא תנועה, מרוסק במורד שטח הנחיתה, ללא שני מגלשיו.
(ההתרסקות המחרידה ששינתה את הכל)
הוא הועבר באלונקה לטיפול בבית החולים אך באורח נס לא סבל מפגיעות חמורות ומסכנות חיים, אלא רק שברים קלים יחסית וזעזוע מוח, אבל משהו השתנה באותו יום. בעוד רוגליץ' המשיך להתאמן ולהתחרות בקפיצות סקי עוד ארבע עונות מאז התאונה, התקדמותו נעצרה והוא הבין שהעתיד טמון ככל הנראה בענף ספורט אחר (בין היתר בשל תחושת מיצוי והבנה שלא יצליח להגיע לטופ של הענף). במובן מסוים, קריירת קפיצת הסקי שלו תמה באותו יום ארור בפלניצ'ה ונולדה לה קריירה חדשה – על האופניים. בהרבה ענפי ספורט, מעבר לגיל מסוים, מאוחר מדי להתמודד ברמה הגבוהה ביותר – אבל רוגליץ' ניפץ את ההנחה הזו לרסיסים.
שלא כמו רוכבי אופניים מקצועיים רבים, שמגלים את התשוקה לאופני מרוץ כבר בגיל צעיר, רוגליץ' נכנס לעולם הרכיבה כמעט כמחשבה אחרונה, בעיקר כי סלובניה אינה מוקד רכיבה על אופניים. רוגליץ' חיפש אתגר חדש שיעזור לו למלא את החלל של קפיצות סקי. הוא הודה שהיה קצת אבוד כאשר שקל את עתידו לאחר שהקריירה על המגלשיים לא התרוממה, שכן עדיין נותרה בו משמעת ושאיפה לשמור על תחרותיות. "הרגשתי שהגיע הזמן לשינוי. אהבתי רכיבה על אופניים וחשבתי, למה לא? אנסה להתמקצע", הוא סיפר. אף על פי שמעולם לא היה "פריק" של רכיבה על אופניים, הוא השתתף בדואתלון ובטריאתלון, מה שהצית בו את הניצוץ. המהירות, החופש והאתגר הפיזי מיד משכו אותו והוא הבין שיש לו את זה.
מי ששמע על ההחלטה הזו פשוט לעג לחוצפתו, אך הוא הציע עצמו למועדוני אופניים סלובניים. האופטמן, זוכר זאת היטב, שכן באותה העת היה רוכב פעיל. "הוא התקשר אליי יום אחד - לא היה לי מושג מי הוא - והוא אמר 'שלום, אני פרימוז' ואני רוצה להיות רוכב אופניים מקצועי'", משחזר האופטמן. "אמרתי, 'בן כמה אתה, 21? זה לא כל כך קל לרכוב על אופניים, במיוחד מאפס'. חשבתי שזה יהיה בסדר אם הוא רץ או גולש סקי, אבל כשאמר שהיה קופץ סקי, פשוט צחקתי. אמרתי לו 'בסדר, קנה אופניים ותתקשר אליי'. מעולם לא חשבתי שאשמע ממנו שוב".
אבל רוגליץ', שידוע בעקשנות שלו ובדבקות שלו במטרה, מכר את האופנוע שלו ועבד בסופרמרקט כדי לחסוך כסף לרכישת אופני מרוץ יד שנייה. כשהצליח, הוא התקשר להאופטמן שוב. "הבעיה הגדולה שלו הייתה להישאר בקבוצה בלי להתרסק. יחד עם זאת, ברגע שהוא היה לבד או בטיפוס, יכולת לראות שיש לו משהו מיוחד. הוא האמין בעצמו, למרות שהתחיל מאפס - ועכשיו הוא גיבור, זה מדהים".
"הוא היה כמו פרארי"
בקושי שנה לאחר שהתמסר לרכיבה על אופניים, השיג רוגליץ' את החוזה המקצועני הראשון שלו. הוא הצטרף לקבוצת אדריה מוביל הסלובנית וניצחון הבכורה שלו בענף הגיע בעונתו השנייה, כשהוא מטפס וכובש את פסגת הטור של אזרבייג'ן, בעודו מקדים רוכבים מנוסים ובכירים ממנו. "כשהייתי קופץ סקי, אסור היה לי לרכוב על האופניים. במקום זה עבדתי על שרירי הליבה שלי ועל פרמטרים כמו איזון, גמישות ואקרובטיקה - כל מה שעוזר לי על האופניים", הסביר רוגליץ'.
בגיל 22, רוגליץ' נבדק במעבדת ספורט בסלובניה, כמו כל רוכב מקצוען. התוצאות הראו שנתוני צריכת החמצן המרבית שלו (VO2 Max) הגיעו עד ל-80.2, קרוב למספרים של הרוכבים המובילים בעולם כמו כריס פרום או אגאן ברנאל. הצלחתו המטאורית התפשטה ברחבי העולם ורוגליץ' גיבה זאת בניצחונות ותארים. אחד ממנהליה של ג'מבו-ויסמה, פרנס מאסן, גילה כיצד הצליח לשים את ידיו על הפלא. "קיבלתי שיחת טלפון מחבר סלובני. הוא אמר לי שהוא יכול לקשר אותי לקופץ סקי שיש לו יכולת להיות רוכב האופניים הטוב ביותר - הוא לא היה מפסיק לדבר עליו", אומר מאסן, "הטסנו אותו להולנד כדי להיבחן - הוא היה כמו פרארי".
ההיסטוריה רצופת רוכבים שסומנו כהבטחה, אך נעלמו באותה מהירות שהופיעו. מה שעשה רוגליץ' בזמן הקצר שלו בענף ממחיש את ההתפתחות המדהימה שלו. "הוא רוכב שאתה רואה פעם בדור", אמר המנהל הכללי של ג'מבו-ויסמה ריצ'רד פלוגה, שהאריך את חוזהו של הסלובני עד שנת 2023, "אנחנו ברי מזל, פרימוז' עשה הכל בזכות עצמו ואנחנו רק תומכים בו".
"אני רוצה לזכות בטור דה פראנס. אחרי הזכייה בוואלטה, אני מאמין שאני יכול לעשות את זה", הצהיר רוגליץ', שכבר לא נחשב להבטחה לא ממומשת או לרוכב שכונה בעבר 'קופץ סקי' - עכשיו הוא האיש המסוכן ביותר בפלוטון ויש סיבה שהחולצה הצהובה שייכת לו כרגע.
"מכל הרוכבים שם שיכולים להוות סכנה, אני רואה את רוגליץ' בצמרת", הודה המנהל הספורטיבי של קבוצת אינאוס ניקולא פורטל, "מה שהוא עשה לאורך הדרך הקצרה שלו, ובעיקר בוואלטה, היה מרשים. נצטרך לעבוד קשה יותר אם נרצה להמשיך ולזכות בעוד תחרויות גרנאד טור".
הסיפור של רוגליץ' שגרתי בערך כמו ששחקן הוקי יחליט יום אחד לשחק בייסבול במטרה לזכות בוורלד סיריז תוך כמה שנים. באוקטובר ימלאו לו 31 ונראה שאי אפשר לעצור אותו. "אין הרבה זמן לחשוב על העבר כי יש אתגרים חדשים ומטרות חדשות. המטרה לנוע קדימה כל הזמן". המטרה הקרובה שלו היא לחצות את השאנז אליזה עם החולצה הצהובה ולהפוך, רשמית, לרוכב מספר 1 בעולם.
