אם אי אפשר להגיע ליציעים, יש עדיין דרכים אחרות בהן אוהדים יכולים לנסות לעזור לקבוצה שלהם, לפחות לפי המסורת שהתקבעה בכדורגל העולמי: אתמול בארבע לפנות בוקר, כששחקני ברצלונה ניסו לתפוס כמה שעות שינה בבירת צרפת, האולטראס של פ.ס.ז' הפגיזו במופע זיקוקים ונפצים מחוץ למלון כדי להפריע למנוחה – מה שלפי הדיווחים הצליח למדי.
כנראה שאוהדי פ.ס.ז' לא רצו להותיר שום דבר ליד המקרה. הם כבר ראו בעבר את הקבוצה שלהם עומדת בצד הלא נכון של הרמונטדה, אותו 1:6 של ברצלונה בגומלין מול הצרפתים שמחק את ה-0:4 מהמשחק הראשון, ואמרו לעצמם שאם יש עוד צל של ספק בנוגע להעפלה לשלב הבא, הם ידאגו לטפל בו.
אבל כולם יודעים שזו כבר הייתה בעיטה בקבוצה ששרועה על הקרקע. גם אם שחקני ברצלונה היו עוברים את השבוע שלפני המשחק בספא, ישנים 14 שעות בלילה ומקבלים מראש את ההרכב ותוכנית המשחק של פ.ס.ז', זה לא היה עוזר. אחרי שספגו 4:1 בקאמפ נואו, לאו מסי וחבריו עלו בלי סיכוי ממשי לגומלין.
אבל זה לא רק מסי. אחרי שיובנטוס הודחה שלשום על ידי פורטו, גם כריסטיאנו רונאלדו כבר לא בתמונה. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה בה שני הענקים עפים יחד בשלב כל כך מוקדם של ליגת האלופות, וזה כבר סימן אמיתי לתזוזות טקטוניות בכדורגל העולמי. הם ימשיכו להיות שחקנים מובילים ומשמעותיים במיוחד בשנים הקרובות, אולי אפילו עד גיל 40 במצב רפואת הספורט הנוכחי (רונאלדו בן 36, מסי 33), רק שהיכולת שלהם להיות הפנומנים שמובילים בלעדית קבוצה לתהילה הולכת ודועכת. זה בלט מאוד אמש, כאשר למרות היכולת הגבוהה של בארסה, מסי היה היחיד שנתן תפוקה בזמן שהאחרים לא דייקו - ונשאר בחוץ.
שניהם מרגישים את זה גם בליגות באיטליה ובספרד העונה, אבל שם אפשר לדבר יותר על המאמנים ועל הסגלים הבעייתיים שנבנו ביובה ובבארסה. אחרי הכל, אפילו שניהם בשיאם לא הביאו אליפויות לבד לגמרי, אלא עם עזרה מסיבית.
באירופה הסוגייה שלהם מתחדדת יותר. השנה הם הוגרלו זה מול זה, כשיובנטוס וברצלונה עברו די בקלות את שלב הבתים, ואז הגיעו לנוקאאוט בלי תשובות. זה המקום בו שחקנים כמו שניהם מתעלים יותר מכל. לא ברביעיות נגד פרנצווארוש, אלא במשחקים האלה בהם אין מקום לטעויות. רונאלדו היה המאסטר של שלבי ההכרעה בליגת האלופות, וכבש שערים קריטיים גם במשחקים שהסתיימו רע עבור הקבוצות שלו. למסי היו הופעות קלאסיות. אבל השבוע ראינו נסיגה: בעוד מסי נעלם כבר שנים בהשפלות הגדולות של בארסה באירופה (אמש הוא הציג את שני הצדדים שלו, עם שער מדהים ביופיו והחמצת פנדל), רונאלדו הגיע לקרקעית.
ביממה החולפת, מאז ההדחה מאירופה, התקשורת האיטלקית לא מרפה מהפורטוגלי. זו לא רק העובדה שמבין ארבעת השערים של יובה בצמד המשחקים הוא היה מעורב רק באחד (בישול) – הבעיה הייתה השער השני של פורטו. בדקה ה-115 סרז'יו אוליביירה בעט כדור חופשי שטוח וחזק מ-30 מטר שהיה אמור להיעצר בחומה, אבל רונאלדו, שניצב במרכזה, הסתובב לכיוון השער בזמן הריצה של אוליביירה, עמד בפישוק ועוד הרים רגל אחת, והכדור טס בין רגליו והלך לרשת. הפרשן והמאמן פאביו קאפלו קרא לכך "טעות בלתי נסלחת". זה היה ה-2:2, אדריאן ראביו עוד העלה ל-2:3 לאחר מכן, אבל הזמן נגמר.
כל מה שקרה במשחקים ואחריהם רק מחזק את ההערכות שרונאלדו יעזוב בסיום העונה. החיבור שלו ליובה לא טוב, ונראה ששלוש שנים יספיקו לצדדים כדי להבין שזה לא משרת אף אחד. ברגע שרונאלדו רואה שאין סביבו קבוצה ששווה תואר אירופי, לא מסתדר עם אנשים במועדון ועכשיו גם חוטף מהתקשורת, זה מתכון בטוח לשינוי.
עדיין כוכבי-על, כבר לא סופרמנים
זו המילה החשובה ביותר כעת, שינוי. רונאלדו ומסי מתמודדים עם תקופת מעבר בדרך לצעד חדש בקריירות שלהם. הם היו סופרמנים, הכלים המרכזיים בקבוצות-על בממדים על-זמניים, שחקנים שסיפקו נתונים שנוגדים את ההיגיון האנושי ואפשר היה לצפות מהם בכל רגע נתון לביצוע או לתוצאה שיטרפו את הקלפים. המצב הנוכחי, זה שמתחיל לדהות, הגיע עם ההתבגרות: הפורטוגלי והארגנטינאי לא איבדו מהנחישות, הרעב והיכולת המקצועית, אבל חוו את הצורך הטבעי בחלוקת עומסים בין ובמהלך משחקים. הם התייצבו כשחקנים מעט אנושיים יותר, שעדיין אמורים להוביל מספרית את הקבוצה לאורך העונה, וגם אם הסגל סביבם נחלש ויש להם תקופות של ירידה, הציפייה נותרה שבמשחקים הגדולים יעשו את ההבדל.
צמד ההדחות בשמינית גמר הצ'מפיונס מבשר את בואו של השלב הבא. ניתן להגדיר אותו כהתבססות שלהם כסופרסטארים הבולטים בתוך קבוצה מאוזנת מבחינת כוכבים, בה כובד המשקל לא יוטל רק עליהם והמבנה המקצועי יעזור להם לבוא לידי ביטוי כמנהיגים וכמוציאים לפועל לצד שמות מכריעים נוספים.
מסי ורונאלדו לא מקבלים יפה כישלונות, בטח לאורך זמן, וברמת המועדונים רוצים לזכות בליגת האלופות כמה שיותר עד לפרישה. הם יודעים שזה כבר לא יכול לקרות בגרסאות הקודמות שלהם, כי מה שמוכיחות קבוצות כמו באיירן מינכן ומנצ'סטר סיטי, הטובות באירופה בשנתיים האחרונות, הוא שיש כיום צורך בשיטה שמבוצעת באופן מושלם ומבליטה בכל פעם שחקן אחר לפי הצורך והתפתחות המשחק, כשבאיירן נהנית גם מהסקורר הטוב בעולם (רוברט לבנדובסקי) שמסיים ברוב המקרים את המהלכים שבונים עבורו, וסיטי מורכבת מכוכבי ענק שתופסים בתורות את המומנטום.
ביובנטוס זה לא יכול לקרות בקרוב, בגלל שגם אם המאמן אנדראה פירלו יישאר, הוא עוד לא יצר סגנון מובהק, ואם יוחלף, ייקח למאמן הבא זמן להתאקלם, והסגל ממילא לא טוב מספיק. באיטליה טענו אתמול כי אם רונאלדו ירצה לעזוב, הקבוצה לא תעמוד בדרכו. ברצלונה במשבר כלכלי שיקשה עליה לשכנע את מסי שבעונה הבאה יגיע גל רכש שיהפוך אותה לאימתנית. גם העובדה שהתחבק בחום עם הנשיא החדש ז'ואן לאפורטה אחרי הבחירות במועדון השבוע לא מבטיחה שיישאר, כי ההחלטה של מסי לא תלויה רק במי שמנהל את העניינים, אלא במה שבכוחו של אותו אדם לבצע באופן ריאלי. בספרד כבר דיווחו שלמרות הבחירה, מסי עדיין נחוש לעזוב.
סיטי ופ.ס.ז' ממתינות
כמו שהדברים נראים, יש לכל אחד מהם יעד שנראה תפור עליו. פ.ס.ז' וסיטי הן שתי היחידות שיכולות לממן כיום העברות וחוזים בסדר הגודל הזה. פ.ס.ז' היא קבוצה מעולה עבור רונאלדו, משוחררת והתקפית יותר מאשר יובה, בה יוכל לשתף פעולה עם ניימאר, ואולי אפילו לשמש ככלי לשכנוע קיליאן אמבאפה לחתום על חוזה חדש. תחת המאמן האהוב עליו, פפ גווארדיולה, מסי יהיה האליל של כוכבי סיטי, ואיש לא יצפה ממנו לעשות הכל לבד.
הם עדיין יהיו שני השחקנים הטובים והמדוברים בעולם, אבל בצורה שמותאמת לשאיפות המקצועיות שלהם. לא סתם שניהם הודחו יום אחרי יום מליגת האלופות. זה סמל לתקופה שככל הנראה צריכה לבוא אל סופה כדי שיוכלו לפתוח באתגר הבא.
