1. קהל
16,500 צופים. 16,500 יותר מאשר בשנה שעברה. זו כמות האוהדים שתורשה להיכנס מחר לדרגאו בפורטו כדי לצפות בגמר ליגת האלופות. זה הדבר הכי קרוב למסיבת כדורגל אירופית שנראה זה זמן רב. כל קבוצה תקבל תמיכה מ־6,000 אוהדים (שאר המקומות שמורים לנותני חסות ושותפים של אופ"א), וההערכה בפורטוגל היא שבמהלך השבת לבדה ינחתו במדינה 80 טיסות צ'ארטר מבריטניה שיביאו את הקהל הבריטי. אתמול הודיעו הפורטוגלים כי בזכות ההתקדמות במאבק בקורונה, הגבלות התנועה יוסרו והאוהדים יהיו חופשיים להסתובב בעיר. תפאורה תהיה, עכשיו כולם מחכים להצגה.
2. שוערים
המחזור האחרון בפרמייר-ליג כמעט הפך הרסני עבור צ'לסי. לא רק שהפסידה 2:1 לאסטון וילה וכמעט איבדה את המקום ברביעייה הראשונה, אלא שהשוער אדוארד מנדי התנגש בקורה, נפצע בצלעות והוחלף. הוא אמור לפתוח, אבל מצב הכאבים שלו ודאי מפחיד את תומאס טוכל. מאז שהגיע בתחילת העונה, השוער הסנגלי הוסיף את הביטחון בחלק האחורי שהפלופ קפה אריזבלאגה – השוער היקר בהיסטוריה – לא הצליח לספק מעולם. אם האתגר של מנדי הוא כשירות והתמודדות עם כוח התקפי אדיר, אדרסון מסיטי יהיה זה שחייב לשמור על ריכוז עילאי כדי לא להיות מופתע. סיטי תחזיק יותר בכדור והוא צריך להישאר מפוקס. צ'לסי לא מרבה לכבוש, אבל זה יכול להגיע מכל מקום.
3. ג'וקר
לשתי הקבוצות יש נשק מיוחד בשרוול, שחקן שבדרך כלל לא מדברים עליו אבל יכול להכריע קרב כזה. בשני המקרים מדובר במגן השמאלי. אצל סיטי מדובר באוקראיני אלכסנדר זינצ'נקו. שתי ההופעות שלו מול פ.ס.ז' בחצי הגמר היו מחשמלות, כשבראשונה הוא החליף את ז'ואו קנסלו בדקה ה־61, ואחרי שלוש דקות בישל לקווין דה בריינה בזכות המהירות האדירה והטכניקה שלו. הקפיצה שעשה העונה מטורפת. את העמדה הזו אצל צ'לסי ממלא בן צ'ילוול. מעבר להצטרפות מצוינת להתקפה, לצ'ילוול יש כוח־על: מדובר באחד מבועטי המצבים הנייחים הטובים בעולם, גם בכדורים ישירים וגם בהגבהות.
4. ספסל
לטוכל ולפפ גווארדיולה יש שפע אופציות על הספסל, ובכל זאת, נראה שסיטי מנצחת בנקודות. ראחים סטרלינג איבד הרבה גובה בחצי העונה החולפת תחת פפ, אבל זה שחקן שיכול להפוך משחקים. גבריאל ז'סוס, רודרי, פראן טורס, שחקני הגנה טובים – בכל קטגוריה יש לפפ דרך לשנות את זרימת המפגש.
אצל טוכל יש הרבה יותר סימני שאלה. כריסטיאן פוליסיק סובל מעליות וירידות, ואוליבייה ז'ירו נמחק כמעט לגמרי ולא בכושר משחק, למרות שמדובר בסקורר מוכח. השם האמין ביותר הוא חכים זייש, שהוכיח בצ'לסי את היכולת שלו לתת מספרים מהספסל.
5. גולים
למרות שיש לו את ז'סוס וסרחיו אגוארו בסגל, פפ נמשך יותר ויותר לשיטת החלוץ המזויף, ומשתמש בקווין דה בריינה ובברנרדו סילבה בתפקיד. הכישרון ההתקפי והתנועה הבלתי פוסקת מאפשרים לסיטי להוציא לפועל את השיטה הזו בהצלחה. אבל כפי שכבר ציינו, לצ'לסי זה לא הולך בקלות.
טימו ורנר מסומן כאחת מאכזבות העונה באירופה, בתור מי שעלה 53 מיליון יורו וירד מ־34 שערים ב־2019/20 בלייפציג ל־12 בלבד בצ'לסי, אבל זו לא חזות הכל: ורנר קריטי לשיטה של טוכל, ועובד נפלא מקדימה כדי לפנות שטחים ולייצר מצבים למי שמצטרף אליו. ועדיין, זו תהיה נקודה משמעותית: מבין חמשת שערים האחרונים של צ'לסי, שחקני הגנה כבשו שלושה ואחד נוסף הגיע בפנדל. תפוקה מפוקפקת כזו של החלוצים והקשרים הקדמיים יכולה להסתיים בזכייה?
