איך סוגרים את הבור בתקציבי הקבוצות בעונה הבאה?
תקציבי הקבוצות ספגו כבר העונה מכה קשה בגלל מגפת הקורונה, אבל זה עוד כלום לעומת התקציבים של העונה הבאה, שפתיחתה מוטלת בספק גדול. הקבוצות מנסות להתארגן, אבל אין להן הרבה זמן. חלקן מתחילות להתאמן עוד עשרה ימים, בשמונה באוגוסט מתוכננים להתחיל משחקי גביע הטוטו, בהמשך החודש יתקיימו המשחקים באירופה ובסיומו אמורה להיפתח הליגה.
מעבר לירידה בהכנסות מהקצבות שונות ומספונסרים, המכה הקשה היא אובדן הכסף ממכירת כרטיסים ומינויים. ברשות לבקרת תקציבים כבר הודיעו לבעלי הקבוצות שיסמנו את הספרה אפס בסעיף הזה בעקבות ההערכה כי אירועי הספורט יתקיימו ללא קהל לפחות עד ינואר.
ההכנסות מכרטיסים ומינויים של כלל קבוצות ליגת העל והלאומית עומדות על 140 מיליון שקל, ואחרי החיסכון בהוצאות שיטור, אבטחה, שכירת אצטדיונים וכיו"ב, מדובר על סכום של כ-110 מיליון. במו"מ עם משרד האוצר הסכימו בעלי המועדונים להוריד כ-30 אחוז מהסכום, ולכן הדרישה שלהם לרשת ביטחון עומדת על 80 מיליון. הצדדים גיבשו כבר מתווה לפיו הכסף יחולק לעשרה תשלומים ויועבר מדי חודש בחודשו, בהתאם למציאות בשטח, כלומר יופחת אם וכאשר הקהל ישוב ליציעים. במשרד הספורט נשמעו אתמול אופטימיים: "הייתה התקדמות טובה אתמול, אנחנו מעריכים שעד יום שני נוכל לבשר על סגירת רשת הביטחון".
בינתיים, בקבוצות מחכים לרשת הביטחון. "בלי זה אי אפשר יהיה לפתוח את העונה, יש קבוצות שלא מסוגלות להגיע לתקציב מינימום", אומר יו"ר מינהלת הליגות, ארז כלפון. "הסכמנו לוויתורים גדולים, אבל עדיין יש מחלוקת מול האוצר. אם הליגה לא תחודש, זה יפגע ב-5,000 אנשים והמדינה תפסיד מיליון שקל".
כיצד נערכים בקבוצות לעונה הבאה?
הבעיה קריטית יותר אצל הקבוצות הגדולות, שבונות על ההכנסות ממכירת כרטיסים ומינויים. מכבי ת"א הכניסה העונה 30 מיליון שקל, מכבי חיפה 25 מיליון, בית"ר ירושלים 20 מיליון והפועל ת"א כ-15 מיליון. גם אם תסופק רשת הביטחון, התקציבים יופחתו בעשרות אחוזים. בית"ר ירושלים, למשל, תקטין את סעיף שכר השחקנים מ-33 מיליון שקל ל-15, והפועל ת"א מ-15 לעשרה.
שרון ניסנוב, מבעלי הפועל ת"א: "הכנו שתי אופציות לתקציב, אבל בכל מקרה המספרים לא יקבעו את איכות הקבוצה. הצעירים יכולים לסייע, ותהיה לנו בעונה הבאה קבוצה טובה יותר מאשר השנה. היעדר הקהל פוגע בחוויה, וגם אם נקבל עזרה מהאוצר זה לא יהיה שווה ערך להפסדים, אבל צריך לקחת הכל בפרופורציות".
ברק אברמוב, הבעלים של בני-יהודה, נשמע נחרץ יותר: "בקצב הזה לא תהיה ליגה. אין כרטיסים ומינויים, וגם הספונסרים לא קיימים, אף אחד לא מוכן להיכנס כרגע לכדורגל. יש לי כבר עכשיו בור של כמעט חמישה מיליון שקל".
מה יקרה לשכר השחקנים ולרמת הליגה בישראל?
עם פרוץ משבר הקורונה, הסכימו השחקנים לקיצוצים גדולים בשכר כשהם מושפעים מהמצב הכללי ואחוזי האבטלה הגבוהים. המו"מים שיתקיימו בקיץ הנוכחי יהיו כבר יותר קשוחים, אבל עדיין צפויה ירידה משמעותית בשכר.
שרון ניסנוב: "שוק השחקנים יהיה נמוך יותר בעונה הבאה. התקציבים יירדו וגם השכר, אבל הרמה לא תהיה פחות טובה. פיפ"א ואופ"א יתחשבו יותר בבעלי המועדונים, שחווים משבר גדול, ויילכו איתם ופחות עם השחקנים".
אחד מסוכני השחקנים הבכירים בארץ, אדם קידן: "רמת הליגה ירדה כבר מזמן מאחר שמגיעים לכאן פחות זרים איכותיים. ההצלחה של הכדורגל הישראלי תימדד באיכות השחקנים שיעלו ממחלקות הנוער. ישראל צריכה להפוך מיבואנית שחקנים ליצואנית. לייצר עוד שון וייסמן, מנור סולומון או אליאל פרץ".
איך מביאים שחקני רכש זרים בתקופה כזו?
זו בעיה להביא שחקנים חדשים, גם מבחינה תקציבית וגם בגלל הצורך בבידוד, ולכן רמת הזרים תרד עוד יותר. שחקנים שעזבו לחופשת מולדת יתקשו לחזור ארצה לפתיחת האימונים בגלל הבידוד. המסקנה: קבוצות עם מחלקות נוער טובות ירוויחו.
סוכן השחקנים קידן: "הגיל הממוצע של הזרים יירד משמעותית. קבוצות מחפשות שחקנים בני 21-22, שלא היו מגיעים בעבר לכדורגל הישראלי. כשאתה מביא זר בן 30, אתה צריך לדאוג גם למשפחה שלו, וזה מסבך את העניינים בעידן הקורונה. אם יצא משהו טוב זה שכבר לא תהיה רכבת זרים להתרשמות, אלא ינחיתו רק שחקנים חתומים מראש".
האם קבוצות ישראליות יוכלו לטוס למשחקים באירופה?
מכבי ת"א אמורה לקיים את משחקה הראשון במוקדמות ליגת האלופות ב-18 או ב-19 באוגוסט, והנציגות במוקדמות הליגה האירופית יתחילו לשחק ב-27 באוגוסט. ואולם, כרגע כל הנסיעות האלה מוטלות בספק. אין טיסות סדירות, משרד הבריאות לא נותן בשלב זה הקלות בבידוד וישראל מוגדרת באירופה כמדינה אדומה. אפרופו אירופה, גם מחנות האימון בחו"ל בוטלו בגלל המצב והקבוצות ייאלצו להסתפק באתרים מקומיים.
האם מתכונת הבידוד תימשך?
המתווה שאיפשר את סיום העונה, כלומר בידוד עם יציאה לאימונים ומשחקים בלבד, היה סוג של פתרון זמני שהתאים לתקופה קצרה יחסית. לכולם ברור שאי אפשר להמשיך במתכונת הזאת עונה שלמה, וכבר מתקיימות שיחות עם פרופ' איתמר גרוטו כדי להגיע למתווה חדש.
יחד עם זאת, צריך לזכור שהמתווה הקודם הושג כשהיו אחוזי תחלואה נמוכים, ואילו עכשיו המציאות השתנתה וישראל נמצאת בעיצומו של הגל שני. השחקנים שסיימו את הבידוד יוצאים לחופשות בארץ וחושפים עצמם להדבקות. במשרד הבריאות הודו: "יהיה קשה מאוד עם כל ההידבקויות לחדש את האימונים בלי שהשחקנים ימשיכו להיות בבידוד".
כלפון מנסה לשדר אופטימיות: "יהיה קשה לשמור בידוד למשך חודשים, מנסים למצוא פתרונות מול משרד הבריאות כדי ששחקנים ישמרו על נהלי הבריאות אבל גם יוכלו לנוע יותר בחופשיות. אישרנו את לוחות המשחקים, עד עכשיו זה היה פלסטר".
