ההגעה של אלבארו מוראטה ליובנטוס רגע לפני סגירת חלון ההעברות לוותה בלא מעט הרמות גבה אצל אוהדי האקסיות ריאל מדריד, צ'לסי ואתלטיקו מדריד, כולן מהטופ העולמי, כשבאף אחת מהן הוא לא הצליח להותיר חותם יוצא דופן, ולמעשה לא נתן אפילו עונה אחת שמצדיקה את הטייטל כוכב.
ועדיין, רק על שלושה שחקנים בהיסטוריה כולה (ניימאר, כריסטיאנו רונאלדו ורומלו לוקאקו) שולם יותר כסף מצטבר מאשר עליו, והוא רק בן 28 (חגג בסוף השבוע, מזל טוב) – אז איך זה קרה והאם למוראטה פשוט יש את הסוכן הטוב בעולם?
אז כן, 179 מיליון אירו שולמו עליו ברכישות והשאלות נכון לספירה האחרונה (כרגע הוא מושאל ליובה תמורת 10 מיליון אירו לעונה), ואם הגברת הזקנה תהיה מרוצה ותחליט לרכוש אותו (תמורת 35 מיליון אירו נוספים) הוא גם יעלה למקום השלישי בכל הזמנים. נתון לא פחות ממדהים.
מבט קצר אל הסטטיסטיקה שלו מגלה מספרים די בינוניים לחלוץ, כשעונת השיא שלו (2016/17 בריאל מדריד) הסתיימה עם 20 שערים ב-43 הופעות. היא כללה אליפות וכמובן זכייה בליגת האלופות – אבל גם היא הייתה כסופר סאב ולא כחלוץ ראשון (או שני).
ממש לא ברירת מחדל
בכל הקבוצות שעבר בהן, כולל ריאל, בה גדל, לא ממש מתגעגעים לספרדי, שהוכיח שהוא לא מסוגל לקחת על הגב שלו קבוצות. "זו לא הייתה תקופה טובה בקריירה שלי, הפסקתי ליהנות מכדורגל", נזכר מוראטה בשנה וחצי הרעות שלו במדי צ'לסי בראיון שנתן לרדיו "קופה". "שיחקתי כמה משחקים באנגליה והייתי לי הרגשה שהחברים שלי לקבוצה הסתכלו עליי וידעו שאני לא הולך לעשות שום דבר עם הכדור. זה שיגע אותי, הייתה לי תקופה רעה".
על התסכול שחווה בתקופה ההיא הוא סיפר: "ריסקתי את הטלפון שלי אחרי משחקים. הגעתי הביתה וזרקתי אותו על הקיר". אפשר להבין אותו. בכל זאת, צ'לסי הפכה אותו נכון לאז לשחקן היקר בהיסטוריה שלה, כששילמה עליו 66 מיליון אירו והעלתה את מפלס הציפיות ממנו - ואיתו גם את הלחץ - למימדים בלתי אפשריים. כל זה ממש לא הפריע ליובנטוס להחזיר אותו אליה לקדנציה שנייה.
הדיווחים במהלך כל הקיץ היו על הבאת לואיס סוארס (שבסוף החליף את מוראטה באתלטיקו) או החתמה אפשרית של אדין דז'קו מרומא. החתמת מוראטה נתנה הרגשה של התפשרות או ברירת מחדל, אבל המנהל המקצועי של האלופה האיטלקית פאביו פראטיצ'י טוען אחרת לחלוטין.
"מוראטה תמיד היה המטרה הראשונה שלנו", אמר פראטיצ'י לאחר צירופו. "אתלטיקו לא רצתה לשחרר אותו, אז בדקנו כיוונים שונים. כשהמצב השתנה מבחינתם, חזרנו למקום בו הפסקנו את המשא ומתן. אלבארו היה הבחירה הראשונה שלנו, הוא שחקן שהנתונים שלו הכי מתאימים לנו מבחינה טקטית".
והמנהל המקצועי יודע על מה הוא מדבר. אם יש משהו שאי אפשר לקחת למוראטה זה את המלחמה שלו על הדשא. היכולת שלו ללחוץ את השוער וקו ההגנה של היריבה, לחלק כדורים כמו קשר אחורי ולהתמודד באוויר או בקרקע מול כל בלם.
יובה מעולם לא הייתה קבוצה נוצצת שמפרקת את היריבות שלה, גם לא בסריה א', שנמצאת בשליטה בלעדית שלה בתשע השנים האחרונות – אבל היא כן הייתה יעילה. זה מתחיל מהגנה חזקה ונע לאורך כל המגרש עד לחוליית ההתקפה – כולם עובדים קשה למען המטרה: ניצחון. ולא חשוב איך הוא יושג או כמה מכוער זה ייראה.
חזר הביתה, לטורינו
"תמיד הרגשתי חיבור לכאן, ואני שמח לחזור", אמר מוראטה לאחר החתימה על החוזה. "הקדנציה הראשונה הייתה טובה מאוד, אבל עכשיו אני משוכנע שהפכתי לשחקן טוב יותר והתפתחתי בהרבה מובנים בחיים שלי. כולם יודעים שהיה לי קשה מאוד לסרב ליובנטוס. אני תמיד כאן עבור המועדון הנהדר הזה, זו משפחה. כשאתה נמצא במקום שמרגיש כמו בית, תמיד יש רעב לחזור אליו".
בינתיים, במשחקים הראשונים שלו מאז החזרה, אפשר לראות כמה הוא התגעגע לטורינו. בשבוע שעבר, במשחק הראשון של הקבוצה בליגת האלופות, אנדראה פירלו נאלץ להסתדר ללא רונאלדו שנדבק בקורונה, פאולו דיבאלה ישב על הספסל כי עדיין לא התגבר על התסמינים הקשים מהם סבל – וכולם סמכו על הספרדי בן ה-28 שיעשה את ההבדל, אז הוא עשה. צמד שערים של מוראטה, אחד מהם בדקות הסיום, סידר לגברת הזקנה 0:2 חשוב על דינמו קייב בחוץ, ושלוש נקודות הכרחיות במאבק על המקום הראשון בבית מול ברצלונה.
בשתי העונות הקודמות שלו כשחקן יובנטוס, מוראטה רשם בסך הכל 27 שערים (ו-18 בישולים) ב-93 הופעות, אבל האוהדים מאוהבים בו – כי רובם היו שערים חשובים, שערים קריטיים במשחקים גדולים, ששלחו את יובה עד לגמר בעונת 2014/15.
הוא הבקיע בשני המשחקים מול דורטמונד בשמינית הגמר, בשני המפגשים מול קבוצת נעוריו ריאל מדריד בחצי הגמר, ואף הוסיף שער בגמר מול ברצלונה, שהספיק רק להפסד 3:1 – סימפטום מוכר מאוד אצל יובנטוס, שיאנית ההפסדים בגמר ליגת האלופות (שבעה כאלו היו לה).
"שתי העונות שלי ביובנטוס היו נהדרות", הוא אמר בראיון לגאזטה דלו ספורט לפני מספר שנים. "הגעתי לשם כילד ויצאתי שחקן אמיתי. עבור ספרדי, איטליה זו המדינה הכי טובה לגור בה. יש שם הכל: יופי, היסטוריה, אומנות, בישול, אופנה. אם הייתי יכול, לא הייתי עוזב את איטליה ויובנטוס".
גם הערב (22:00) מוראטה יפגוש את בארסה, שמגיעה חבולה אחרי ההפסד בקלאסיקו, ופירלו צריך את החלוץ שלו חד כמו בשבוע שעבר. זה לא צריך להיות יפה במיוחד, שער אחד קטן יספיק.
