אז כן, השגנו רק שתי נקודות - וגם זה בקושי. כן, גם שלושה בלמים לא מצליחים לצופף מספיק את מרכז ההגנה ועדיין יש חורים. כן, עדיין יש טעויות שטותיות שעולות לנו בספיגת שערים. כן, עדיין יש בעיות בניצול מצבים ובכלל בשליש האחרון של המגרש. אבל מעבר לכל זה, יש כאן משהו אחר. משהו שהתחיל בעידן אנדי הרצוג עם הניצחונות של אלבניה, סקוטלנד ואוסטריה, והורגש במיוחד בעשר הדקות הראשונות מול סלובקיה.
כדורגל יפה, מהיר, מדויק וברמה מאוד גבוהה, שהזכיר את הסגנון של חלק מהקבוצות הטובות בהיסטוריה. ממש טיקי טקה בקנה מידה של דרג ב' באירופה, שהראה שלעומת כל ההשמצות שהכדורגל הישראלי סופג - כן יש איכות בארץ.
מנור סולומון הוא שחקן שישחק ברמות הכי גבוהות באירופה, ולמרות מידותיו הצנועות אנגליה היא לא מילה גסה. ערן זהבי אמנם החמיץ מספר פעמים, אבל אי אפשר להתעלם מכישורי ההתמצאות ברחבה וכיבוש השערים על בסיס כמעט עיוור, וטורקיה תהיה רק מדרגה בשבילו בקריירה אירופית שתתחיל יחסית מאוחר.
ביברס נאתכו אמנם שגה בספיגת השער, אך הראה שהוא עדיין יודע למסור כדורים נהדרים ברמה מאוד גבוהה. אפשר להמשיך - דאבור, דסה, טואטחה, וייסמן, אל חמיד, מרציאנו וכמובן אלמקייס - אבל בנבחרת לא הכול ורוד, ואני רוצה להתייחס לזה.
ההגנה. מה עוד נותר לומר על החלק האחורי. השוער אופיר מרציאנו הציג משחקים נהדרים, ומקומו בנבחרת מובטח ומוצדק. דבר שני, הבלמים. כל כך חבל שאפילו שני בלמים באלופת סקוטלנד לא מצליחים לכסות את כל החורים, וישראל עדיין סופגת שערים ברגעים שהמומנטום שלה.
ישנה בעיה התקפית גדולה, והיא ההצטרפות. כמה דריבלים שסולומון לא יעשה, כמה ספרינטים שטואטחה לא ירוץ וכמה כדורי עומק נהדרים שדסה לא ימסור - אין מספיק הצטרפות בהתקפה. דאבור וזהבי מכוסים על ידי רביעיית הגנה, ולא מקבלים מספיק עזרה מפרץ ונאתכו שיכולים וצריכים לתת יותר את הטון בהתקפה.
בעיה נוספת בהתקפה היא היכולת של זהבי כשלא מדובר בכיבוש. אתחיל ואומר שמילים אלו מתייחסות לחודשים האחרונים, ולא לתקופה שלו בישראל או בהתחלה בסין. אמשיך ואומר שהרגליים שלו לא מאוד זריזות, היכולת שלו לעקוף שחקן באחד על אחד חלשה, ושיש לנו שחקנים יותר טובים בחלק המרכזי של המגרש שיכולים להניע את הכדור. אבל זה לא דבר שאין לו פתרון - לדעתי צריך להציב את זהבי גבוה מאוד, כחלוץ 9 שרוב אם לא כל תפקידו יהיה להבקיע שערים. הוא הכי טוב בארץ בזה, ויש שחקנים טובים ממנו בהיבטים האחרים שיוכלו לעזור לו מאחוריו.
מה שרוטנשטיינר התחיל לבנות עם הרצוג ועכשיו בונה לבד זה דבר קדוש, שעל ההתאחדות לשמור עליו בשנים הקרובות. הניסיון להפוך את הנבחרת לקבוצה מאוחדת שמורגלת ואוהבת לשחק ביחד הוא מבורך. חוסר הכימיה בין השחקנים זה חיסרון ידוע בכדורגל הנבחרות, ורוטנשטיינר פועל כדי להתגבר עליו בכל הכוח, אך בטעם טוב.
עם חילופים מעולים ובלי חשש מהם, מערכים דינאמיים וטובים ושחקנים איכותיים אני באמת מאמין שהאוסטרי עוד יוכל להוביל אותנו לטורניר גדול. אנחנו צריכים לתמוך, לצפות וליהנות מכדורגל יפה - לעומת הכדורגל האנמי שאיפיין את הנבחרת בחמש השנים האחרונות - ולעודד אותה.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
