כאשר המאמן האגדי דוביד שוייצר חתם במכבי ת"א לקראת עונת 1982/83, הוא פגש קפטן מוכר מאוד. היה זה לא אחר מאשר בנו, מושיק. "הצעד הראשון שאבא עשה", מספר מושיק. "היה להחליף את הקפטן. הוא נתן את הסרט לאבי כהן ז"ל. אבא הסביר לתקשורת שהוא לא רוצה שיגידו שמשפחת שוייצר השתלטה על מכבי ת"א".
מושיק שיחק תחת אביו גם בנבחרת ישראל. "דווקא די סבלתי מהעובדה הזו", הוא מספר. "אבא היה מתייחס אליי כמו לכל השחקנים. הוא אמר לי: 'תשמע מושיק, אם אני לא בטוח שאני יכול להפיק ממך הרבה, לא תשחק אצלי'. בזכות היכולת, שנבעה גם מהרצון להצדיק את השתייכותי לנבחרת, הייתי נותן במשחק לא מאה אחוז, אלא מאתיים".
שוייצר שיחק 25 פעמים בנבחרת, ועל אף שתופקד כקשר הבקיע תשעה שערים. השיא היה במשחק הנהדר מול דרום קוריאה בחוץ. "הבקעתי אז את השער הראשון וגידי דמתי הוסיף שניים. ניצחנו 1:3 באחד הניצחונות הגדולים בהיסטוריה של הנבחרת, שבזכותו הגענו לאולימפיאדת מונטריאול 1976 ועלינו שם לרבע הגמר".
שוייצר הבן שהבקיע בקבוצותיו השונות 112 שערים וחוגג החודש 67, לא דמה לאביו במשחקו. "אבא היה טוב בהגנה, אני הייתי שחקן התקפה. לא נתתי אף פעם לאבא לבוא ולראות, ובוודאי להתערב. כשגדלתי, אחת ההתערבויות היחידות שלו, הייתה כשהוציא אותי ממכבי ת"א כי חשב שלא אסתדר עם המאמן איציק שניאור ז"ל. עברתי להפועל פ"ת בה הבקעתי 46 שערים".
איל בגלייבטר, המאסטרו של מכבי פ"ת בשנות ה-80 וה-90, הוא בן למשפחה מרושתת בתחום הכדורגל. אביו דני, היה כוכב מכבי פ"ת לפניו. דודו גיורא שפיגל, אח של אמו נילי, היה מגדולי השחקנים בכל הזמנים. הסבא, אליעזר, היה מאמן צמרת ושחקן נבחרת ישראל.
משושלת כזו אתה מצפה לדור המשך, אבל זה לא קרה. "עם כל הקשר שלנו לכדורגל, הבנים שלי דור ורון, פחות התלהבו מכדורגל. דור אמנם שיחק בנבחרת הנערים של זאביק זלצר בגיל 16, ועבר ממחלקת הנוער של מכבי פ"ת למכבי ת"א, אבל שם זה נגמר. הוא לא התלהב, ובכדורגל מקצועני חייבים התלהבות. דור והבן השני רון, העדיפו לשרת כקצינים בצבא רחוק מקריירה של כדורגלנים. בגלייבטר (57), בעל הופעה אחת בנבחרת הלאומית, עוסק כיום בנדל"ן.
ויש גם את טל בן-חיים חלוץ מכבי ת"א ואביו אופיר, אקס הפועל כפר סבא שפרש ב-1997. "טל צמח לכדורגל, בלי קשר אלי ובטח לא לתכונות שלי. המילה 'אפור' היא המתאימה ביותר לכנות את סגנון המשחק שלי. אמרתי לטל, שגם אם תהיה פי מאה יותר טוב ממני זה לא יספיק לרמות הגבוהות".
לא כולם מסכימים עם הצטנעותו של בן חיים, שבאחד המשחקים בהפועל כפר-סבא, בקריית אליעזר, הדהים בשלושער את מכבי חיפה בניצחון 0:4 ויצר כאוס במועדון. על טל הוא אומר: "טל הוא שחקן טכני ומאוד יצירתי. אני שמח שהתכונות שלנו לא דומות". הדוד של טל, אחיו של אופיר, הוא תמיר בן חיים, קשר התקפי בהפועל כפר סבא בעבר.
במכבי ת"א מופיעים מספר שחקנים משמעותיים שהוריהם היו כדורגלנים. בנוסף לבן חיים, יש את יונתן כהן, בנו של הקשר מיקי כהן ששיחק בקבוצה בשנות ה-80. אייל גולסה הוא בנו של אבנר גולסה ז"ל, קשר הפועל כפר סבא בעברו. אופיר בן-חיים ששיחק עם אבנר גולסה, אומר: "התכונות של אבנר ואייל דומות. אבנר היה מהמצטיינים בזכייה של כפ"ס בגביע המדינה. אייל טכני כמו אביו אבל חזק ממנו פיזית".
ב-1975, הוביל השוער ענק הקומה יאיר נוסבסקי את הפועל כפר-סבא לגביע ראשון בהיסטוריה בניצחון על בית"ר ירושלים, 1:3 בבלומפילד. לפני פרישתו ב-1977, בנו עופר מספר ש"הייתי אז בקבוצת הנערים ולפעמים יצא לנו, אבא ואני, לחלוק את שני צידי מגרש האימונים". חמש שנים אחרי הגביע של יאיר, הופיעו תשעה שחקנים מאותו מחזור תחת המאמן דרור קשטן וזכו באליפות נדירה. בשער הקבוצה עמד עופר נוסובסקי. "אבא אף פעם לא כיוון אותי להיות שוער או שחקן. ספגתי את האווירה בבית ונמשכתי למשחק. אני זוכר שהייתי יושב במשחקים, כילד, אחרי השער של אבא ועוקב אחריו. החלטתי להתמקד בכדורגל, אז ניסיתי לא להשוות את עצמי אליו".
"הורים רוצים שהילדים ימשיכו את דרכם"
"הורים שהיו כדורגלנים רוצים בדרך כלל שהבנים ימשיכו את דרכם", מספר זאב זלצר, בעבר מאמן נבחרת הנוער של ישראל שתחתיו עברו כישרונות רבים. "אני עוד זוכר את הטלפונים שקיבלתי מאבי כהן ז"ל, שהתעניין בכל פרט מקצועי הקשור לתמיר, מבלי שתמיר ידע מכך".
מן הסתם, גם זאביק זלצר התעניין בממשיכיו עדי ודורי. "עדי היה שחקן טוב בקבוצת הנוער של מכבי פ"ת, אבל כשהייתי מחזיר אותו מהאימונים הוא נראה לא פעם מצוברח. אנשים היו מעירים לו 'למה אתה לא כמו אבא' והיה עליו לחץ גדול כי הוא בא מבית של כדורגל. כיום, בניו של זאביק שותפים בעסק גדול של ניהול בתי אבות.
"יש רוע בארץ כלפי בנים של ספורטאים"
בין האבות והבנים בצפון, נמצאים ברוך ממן, מגיבורי האליפויות הראשונות של מכבי חיפה, ובנו חנן המככב בהפועל חיפה. חנן הגיע לשיאו באליפות השלישית הרצופה של הפועל באר-שבע, אז אף נבחר לשחקן העונה. שניהם קשרים בעלי תכונות משחק דומות. לעומת זאת, בנו של שוער הפועל חיפה והנבחרת ארנון רוקמן, רונן, שיחק כחלוץ בהפועל חיפה, שמשון ת"א, בית"ר ירושלים ובית"ר ת"א. עומר ניראון, בנו של חלוץ העבר דני ניראון, הוא היום שוערה של בני יהודה.
גם יצחק שום יצר שושלת. הוא עצמו כיכב בנבחרת ישראל ושיחק איתה במונדיאל, ובנו עידן ניסה ללכת בדרכיו. "עידן נחשב לילד פלא", אומר יצחק, "עד שנפצע בברך והייתה סכנה שיפרוש מכדורגל בגיל נוער. לקחתי אותו לרופא של בורוסיה מנשנגלדבאך ונבחרת גרמניה, והוא הצליח להחזיר אותו למשחק".
"כמובן שאחרי הפציעה עידן היה שחקן אחר", אומר אביו. יחד עם זאת, הוא זימן אותו לנבחרת הצעירה אותה אימן. "אף פעם לא שיבחתי את עידן, להיפך. עידן ונכדי תום שלח, מתלוננים שאף פעם לא נתתי להם מילה טובה. רק הערות".
ועל הביקורת שנמתחה בגלל שילובו של הנכד תום, בקבוצה שהוא הבעלים שלה, אומר שום: "אין לתום שום פריבילגיה. כנראה שיש הרבה רוע בארץ כלפי בנים של ספורטאים. כך היה עם מושיק שוייצר, ככה עם עידן, כך עם טום בן-זקן באשדוד ועכשיו עם תום. הוא בהחלט שחקן ראוי ויש לו תכונות של לוחם כמו לאביו אמיר שלח, והוא שחקן לגטימי בליגת העל. כנראה שבארץ מותר להיות בן של עו"ד או של רופא, רק לא בן של כדורגלן".
