פחות מיממה אחרי הזכייה ההיסטורית של עירוני נס ציונה בגביע היורופקאפ, לקחנו את היו"ר יניב מזרחי והקפטן טל דן – שני הסמלים הכי גדולים של המועדון – לראיון משותף בחוף פלמחים. מקום קצת מרגיע בתוך כל הבאזז סביבם, שכולל מאות טלפונים והודעות, לצד סערת רגשות. בעיניים שלהם עדיין אפשר להבחין בלחלוחית, אחרי דמעות האושר שזלגו בימים האחרונים.
"הלכתי לישון בשש בבוקר אחרי כל החגיגות ובתשע כבר קמתי", מספר דן. "אני לא ישנתי בכלל, הייתי צריך לקום לעבודה", מגיב מזרחי. "בסדר, אתה בהתנדבות פה ואני בשכר", צוחק הקפטן, אבל זאת גם האמת. היו"ר בן ה־37 מתפרנס ממפעל שיש שאותו הוא מנהל, ואל הקבוצה נכנס לפני 16 שנה. ראש העירייה ואביו – מחזיק תיק הספורט בעיר – חיפשו מישהו שיציל אותה מפירוק. הבן התנדב למשימה.
"הייתי חייל", הוא מספר. "הקבוצה הייתה בליגה א' דרום, ונכנסתי כיו"ר שהוא גם שחקן. עשינו עונה מדהימה ועלינו ליגה, ובסופה פרשתי ממשחק ועסקתי רק בניהול. היום הצבתי לעצמי יעד – לא להרוויח שקל מהכדורסל ולא להיות תלוי בשום דבר שקשור לספורט ולכסף. אז טוב לי במקום שאני נמצא בו".
ולאן אתה מכוון עכשיו?
"שאלו אותי אם אני רוצה להיות כמו שמעון מזרחי, שנמצא בכדורסל כבר 52 שנה. לא נראה לי. כל הזמן עובר לי בראש 'מה הלאה?' מצד אחד זה נותן לי סיפוק ואושר, מצד שני לפעמים יש הרגשה שאתה רוצה לעשות דברים אחרים".
"אנחנו מדברים בעיניים"
מה עבר עליכם בשעות האחרונות?
דן: "זה היה בלתי נתפס. אני חושב שייקח לנו עוד כמה ימים לעכל את גודל ההישג והחוויה, כי העוצמות מטורפות. אפילו עכשיו יש לי צמרמורות רק מלחשוב על מה שהרגשתי בגמר. אני מנסה לצלם בראש כל רגע ממה שהיה שם".
מזרחי: "יומיים בלי שינה בכלל. אדרנלין בגוף, שמושך אותך לענות לעוד הודעה או שיחת טלפון. במקצוע הזה אין כל כך הרבה רגעים משמחים, בטח לא בקבוצה כמו נס ציונה, ואנחנו רוצים ליהנות מהם עד הסוף".
מה זכייה כזאת עושה לקבוצה כמו שלכם?
מזרחי: "יש שני דברים שאנחנו צריכים לנסות למנף. הראשון – שמישהו יבנה לנו אולם. יש לנו קהל שרוצה להגיע. דבר שני, אני מנסה לרתום מספר אנשי עסקים למועדון. אנחנו הקבוצה עם התקציב הכי נמוך בליגה ובכל זאת מצליחים להתחרות כל שנה. הקסם הזה צריך עוד חיזוק".
בפיב"א הציעו לכם כרטיס לליגת האלופות.
מזרחי: "קודם כל, ההישג נתן לנו לשחק ביורופקאפ עוד שנה. אנחנו רוצים להגיע לליגת האלופות באיזשהו שלב, אבל יש את מכשול האולם, כי אנחנו לא רוצים לשחק מחוץ לעיר. אנחנו רוצים שילדים יוכלו להגיע ברגל למגרש".
בין שניכם יש חיבור מיוחד.
מזרחי: "אחד הדברים שאקח איתי לכל החיים זה הרגע שבו נכנסתי למגרש אחרי הזכייה, ואז טל רץ אליי ואמר לי כמה דברים באוזן שנשאיר בינינו. אנחנו לפעמים מדברים בעיניים ובשבילי זה הכל. אני פשוט אוהב אותו. אין ילד אחד בעיר שטל לא בירך, אם זה ליום הולדת או לבר/בת מצווה, וזאת השליחות היומיומית שלנו".
"על גג העולם"
בפיינל-פור דן שיחק עם יד שבורה, וכעת יזדקק לניתוח וסיים את העונה. בנוסף הוא נפצע בראשו בחצי הגמר, והמשיך לשחק חבול וחבוש.
יניב, ראית שחקנים כמוהו בכדורסל הישראלי?
דן: "תלכלך קצת, כי זה כבר יותר מדי בשבילי. אני מתחיל לבכות".
מזרחי: "לא ראיתי. הוא עושה את התפקיד בצורה הכי מושלמת שאפשר, ובימים האחרונים הוא לקח את זה לכיוון של סמל היסטורי. הוא דוגמה לאיך שספורטאי ישראלי צריך להיראות, וזה לא קשור לתואר שבו זכינו".
טל, אתה עשר שנים ברציפות במועדון. ספר על ההחלטה לא לשחק בקבוצות אחרות.
"שאלו אותי כל כך הרבה פעמים, 'מה אתה עושה שם?' ו'למה אתה לא רוצה להתקדם?' בסוף השבוע הזה כולם קיבלו את התשובה הכי טובה. זה מה שאני רוצה להשיג בספורט. להתקדם ולגדול ביחד עם מועדון שהוא הבית והמשפחה שלי. זה פסיפס של אנשים שאני מאוד אוהב".
לא שיחקת בנבחרת ישראל. לא מרגיש קצת פספוס?
"היה שלב שהרגשתי, בתחילת הדרך. היו לי חלומות כמו לכל ילד, אם זה לשחק במכבי ת"א או להגיע ל־NBA, אבל היום אני ממש לא מרגיש פספוס. אני שמח בחלקי ואפילו יותר משמח. אני על גג העולם וזה שווה הכל. תמיד שאלו אותי אם אני לא רוצה להרוויח עוד כסף, אבל אין תחליף לבית".
בחרת להניף את הגביע עם אחד מילדי המועדון שהחלים מסרטן.
"לספורטאים יש כוח עצום לעשות טוב ברגעים כאלה, לעצור ולהסתכל על החיים עצמם. נפלה בחלקי ההזדמנות לנצל את הסיטואציה. זה שווה יותר מכל דבר אחר שעשיתי בכדורסל".
לפני הגמר אמרת שלא תפרוש עד שתביא איזשהו הישג לנס ציונה. מה זה אומר?
"שעכשיו יש לי טעם לעוד".
אתה חתום לעונה הבאה?
מזרחי: "הוא יהיה חתום".
דן: "מה, אני לא חתום? מה זה יהיה חתום?"
מעניין אותך לקבל תפקיד בקבוצה אחרי הפרישה?
דן (צוחק): "אני חושב שזה צריך להיות חלק מהחוזה הבא".
מזרחי: "הנה הוא מתחיל במשא ומתן אגרסיבי. לטל יש מקום בנס ציונה בכל תפקיד שירצה".
איזה שחקן אתה?
דן: "לב ונשמה, לא? חד משמעית. כשחקן לקחתי את זה לקיצון, אבל ככה אני גם בחיים האישיים. אני רגיש מאוד. שחקן מיוחד".
מזרחי: "מי מיוחד?"
דן: "אני".
מזרחי: "גם צנוע".
מה אתם אומרים לכל אלה שמזלזלים ברמה של היורופקאפ?
מזרחי: "אנשים יודעים מי היו האלופות לפנינו? ססארי, נאנטר, ונציה, פרנקפורט. לדעתי, ארבעתן קצת יותר טובות מכל קבוצות אמצע הטבלה בליגת העל. אז אני שמח שאנחנו חלק מהזוכים במפעל 'המצחיק' הזה".
מה אתה רוצה להגיד לדייויד פדרמן, שאמר פעם ש"לא מפתחים את הכדורסל במשחקים מול נס ציונה"? נעלבתם?
מזרחי: "כן, נעלבנו. זה כל כך רחוק מהמקום שאנחנו נמצאים בו. אבל אנחנו לא מסתובבים עם רגשי נחיתות".
דן: "אין לי רגשי נחיתות מול אף אחד".