מדברים הרבה על האומץ החברתי (עם או בלי מרכאות, לשיקולכם) של שחקנים ה־NBA, אבל למעשה מסתתרות כאן שתי בעיות. הראשונה, המחאה הזו מזמן לא חברתית, אלא פוליטית. הם לא רק מדברים על כל הדברים החשובים שנוגעים לשוויון ולאוכלוסיות החלשות (אפרו-אמריקאים, בעיקר), אלא גם מכוונים כבר לבחירות.
חלק גדול מהסיסמאות הן לבוא להצביע בנובמבר - וברור לכולם שהם לא מדברים על "מימוש הזכות הדמוקרטית לבחור" באופן כללי, אלא על החלפת השלטון באמצעות הצבעה לדמוקרטים.
זה לגיטימי כשלעצמו, אבל בואו נקרא לילד בשמו ולא נסתתר מאחורי סיסמאות. גם העובדה שלמעשה הבועה כולה אימצה את תנועת Black Lives Mattet - לא רק רעיונית, אלא בפועל, כולל השם שמתנוסס בכל מקום במגרשים ועל החולצות, כשברור שלתנועה יש מטרה מוצהרת של החלפת השלטון הרפובליקני.
וכאן אנחנו מגיעים לנקודה השנייה, והיא השלטת אותה דעה ועמדה על כל השחקנים. הססמאות של התנועה מופיעות בכל במגרשים ועל כל החולצות של כל השחקנים. אין שחקן אחד שיעז לומר שהוא לא מזדהה עם האמירות האלה או לא מעוניין להיות חלק מהמפגן האחיד, כי הוא פשוט ינודה.
זה הצד הבעייתי יותר של תרבות הפי.סי, שמכתיבה דעות לגיטימיות והופכת אחרות למוקצות מחמת מיאוס. וזה כיום המצב בבועה, ובליגת ה-NBA כולה.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.