הבעיה בדיון סביב מאמנים זרים בישראל שהוא מצליח כמעט תמיד להיות סוער וייצרי. מעין מטוטלת שנעה חסרת שליטה בין התבטלות פרובינציאלית בצד אחד לשנאת זרים מבוהלת בצד השני. אתה יכול לשמוע ביום אחד דיווחים משתפכים על סטנדרטי אימון חדשים ומתודות שטרם נראו בלבנט, ולמחרת לשמוע פרשנים שנובחים בבוז ומיאוס על כל ענייני "טקטיקה שמקטיקה".
כדי שנצליח לנתח ברצינות את התרומה של מאמנים זרים בכדורגל הישראלי - מווילי רוטנשטיינר וריימונד אטוולד ועד פטריק ואן לוון - חייבים להשאיר את ההערצה האוטומטית/השנאה הפתולוגית בצד, ולבחון כמה שיותר עניינית מה הם באמת הביאו, ואלו שינויים או סטנדרטים הם הצליחו להכניס ושיפרו את הכדורגל שלנו.
את השינוי הדרמטי שעשה ואן לוון מרגע שהחליף את דוניס (מאמן זר שפחות הצליח) במכבי ת"א, אפשר לזהות בלי בעיה כי מדובר בהצלחה פנומנלית עם סטטיסטיקה משוגעת (44 מ-48 נקודות) אבל יש מקרים שההצלחה/כישלון הם פחות מובהקים. במקרים האלה נדרשת בחינת רצינית של העובדות, המספרים והמגמות (יש דברים בלתי מדידים כמו קידום שחקנים צעירים) ומחיקה של כל ההנחות האוטומטיות שהתקבעו לנו בראש בנוגע לזרים.
או במילים אחרות: לא כל חילוף של ואן לוון הוא גאוני בדיוק כמו שלא כל עיקרון טקטי של רוטנשטיינר הוא קיבעון. במקביל, מותר וראוי לבקר בחריפות את ניהול המשחק של אטוולד או רוטנשטיינר מבלי להיחשד בשנאת זרים. לפעמים ביקורת היא רק ביקורת והשניים הללו הרוויחו אותה בלי קשר לעובדה שנולדו בהולנד או אוסטריה. גם מאמן שנולד בכפר סבא היה חוטף מהפרשנים לו שיחק עם שלושה בלמים מול אפס חלוצים וגם מאמן שנולד בבית שאן היה שומע קללות אם היה נרדם על הספסל עם חילופים מאוחרים ועוד כאלה שהביא אותם מהבית או מהאייפד.
אני אישית מאוד מאמין במאמנים זרים וחושב שלטובים שבהם יש בהחלט מה להעשיר את הכדורגל הישראלי. הגיע הזמן ששני הצדדים ילמדו טוב יותר זה את זה. שאנחנו לא נמהר "להעלות אותם על מטוס" חזרה הביתה, ושהם לא ישתמשו בזרות שלהם כאליבי לכל החלטה גרועה.
הביקורת הלגיטימית נגד נאתכו
מי שעיצבן אותי כשהשתמש באליבי תלוש הוא קפטן הנבחרת ביברס נאתכו, בחור שבדרך כלל אני אוהב את הקלאסה שלו. בשבוע שעבר, אחרי הניצחון על מולדובה, נאתכו טען שהביקורות נגדו הן לא על רקע מקצועי ונובעות מכך שהוא לא יהודי.
אני לא בא לזלזל בתחושות של כדורגלן צ'רקסי שבוודאי חווה גזענות בחייו ובמאבק שלו על זכותו לשאת את סרט הקפטן למרות שאינו שר את ההמנון (כן, זה משונה לדרוש מצ'רקסי לשיר "נפש יהודי הומיה") תמכתי בו בצורה מלאה, אבל לשלוף את הקלף הזה כשמבקרים את היכולת המקצועית של נאתכו כקשר זה לטעמי מוזיל את הטיעון.
דווקא בכל הנוגע לתרומתו של נאתכו במדים הלאומיים - מדובר בדיון מקצועי לגיטימי שמתנהל כבר מספר שנים. יש שמצדדים בו וחושבים שהיכולת שלו בפרטיזן בלגרד מצדיקה מקום בהרכב, אבל לעומתם יש רבים, שטוענים כבר שנים שהוא לא מפגין את הרמה שנדרשת מקשר אחורי בנבחרת ישראל ושכיום יש טובים ומתאימים ממנו למשבצת החשובה. במקרה הזה המבקרים לא מסתכלים על שם הכפר בתעודת הזהות של נאתכו, אלא על היכולת הפושרת שלו במדים הלאומים שלא פעם התבטאה במסירות רוחב סתמיות ו-90 דקות שרק בסיומן הבחנת שהוא על הדשא. נאתכו הוא בחור נהדר עם אישיות מרשימה אבל כדאי שמישהו ילחש לו: הפעם הביקורת נגדך היא לא משום שאינך יהודי, אלא משום שאינך טוב מספיק.
ועוד שלוש הערות לסיום
1. את הלחץ שמפעיל רן בן שמעון על שופטים צריך ללמד באקדמיה ע"ש יוסי אבוקסיס תחת הקורס "אותו דבר, רק ערמומי יותר".
2. שמעתי שבהפועל חיפה הסבירו את פיטורי חיים סילבס בכך ש"השחקנים כבויים ומספיק להסתכל על האימונים כדי להבין שחייבים זעזוע". הנה לכם, למה כדורגלן ישראלי זו החיה הכי עצלנית ונצלנית בטבע.
3. האם יש מערכת VAR שבודקת גולים מוזרים שנובעים מנרפות חשודה של שחקני הגנה? סתם, כי בליגה הלאומית התעניינו.
