תם עידן במכבי תל אביב. זה מצחיק לכתוב את זה רק אחרי שנתיים, מצד שני כל הפועל רעננה שמחתימה מאמן מצהירה על עידן חדש, אז שתי העונות המלאות של ולדימיר איביץ' בהחלט יכולות להיחשב לתקופה משמעותית שתשפיע על המועדון גם בעתיד.
מכבי תחפש עכשיו את הדבר הכי קרוב לאיביץ', האיש שפיצח את ליגת העל והצליח להפסיד בה רק פעם אחת, וגם ההפסד הזה הגיע אחרי שהאליפות כבר הוכרעה. כל מאמן שיגיע יושווה אליו, ומדובר על רף כמעט בלתי אפשרי. לא רק שאסור להפסיד, אסור גם לספוג שער, אסור לגרום ליריבה להאמין שיש לה סיכוי, ואסור שהשחקנים ישכחו בשביל מי הם עובדים, אפילו לא לרגע. אני לא מקנא במאמן הבא של הקבוצה.
מצד שני, הסרבי השאיר ליורשו סגל מדהים, עם כמה כוכבים צעירים שרק ילכו וישתפרו. זה הרבה יותר ממה שהוא קיבל. מכבי לא הייתה קבוצה ענייה או משהו כזה. אולם יונתן כהן של 2018 הוא לא יונתן כהן של 2020, גם לא דן גלזר ולא דור פרץ. הוא יצר שלושה סופרסטארים עתידיים בכדורגל הישראלי שכבר עכשיו דורסים את הליגה, ויש להם עוד לאן להשתפר. ולא רק השלישייה הזו, יש בסגל של מכבי גם את אילון אלמוג ומתן חוזז שהתחשלו אצל הסרבי העונה במקום לצאת לעוד שנת השאלה. בלי איביץ', אי אפשר לדעת איך הם היו נראים היום.
איביץ' הוא המאמן הכי טוב שהיה במכבי תל אביב מאז תחילת העידן הזר, ואחד המאמנים הכי טובים בתולדותיה, אם לא הטוב שבהם. בניגוד למאמנים הזרים האחרים בעידן ג'ורדי קרויף, שבאו לקחת אליפות וללכת. איביץ' נשאר עונה נוספת והביא יותר מעוד צלחת אליפות. פאולו סוזה היה גאון טקטי, אוסקר גרסיה היה הראשון שהביא סדר ומקצוענות אירופית, אבל המורשת שלהם עלתה איתם למטוס בסוף העונה. המורשת של איביץ' תישאר לתמיד. מכבי תנסה לבנות עוד קבוצות עם מרכז שדה קטלני ולא תוותר על זה לטובת אטרקטיביות, היא תיתן יותר הזדמנויות לשחקני הבית, שמצידם לא ימהרו לצאת להשאלה. הם יעדיפו להישאר בקריית שלום ולהילחם על מקומם אחרי שהם ראו מה קרה לשחקנים אחרים, שמקצה הספסל הפכו לכוכבים.
ההשפעה של איביץ' על השחקנים כל כך גדולה שגם הם התחילו לדבר חלש בראיונות ולא להצהיר על שום דבר, ואפילו לחגוג פחות אחרי שערים, כי העבודה לא מסתיימת עד השריקה. האוהדים לא ידרשו יותר כדורגל התקפי, הוא ידרשו כדורגל איביצ'י. כדורגל מוחץ ויעיל, שהחלוצים בו יורדים לגליצ'ים ושחקני ההתקפה האחרים מובילים את הליגה בחטיפות כדור. כדורגל שגורם ליריבות להתייאש כי אי אפשר נגד מכבי כלום. רק לחכות, ולחכות, ולחכות.
אולי ייגמר בטעות 0:0, לנצח את הקבוצות אחרות בדרך מעצבנת, עם חטיפות כדור ולחץ מסיבי, עם תיקולים וגולים ממצבים נייחים. להוציא ליריבות את החשק לחיות ולתת להן להתנחם בכך שהן משחקות כדורגל יותר יפה בזמן שהן צריכות משקפת כדי לראות את מכבי תל אביב בטבלה. יהיה למאמן הבא קשה להיכנס לנעליים האלה, אבל הושאר לו בסיס מצוין.
