כבר היו לאנטואן גריזמן משחקים גרועים מאז שהגיע לברצלונה לפני כשנה וחצי. אבל המשחק ביום רביעי מול ריאל סוסיאדד, קבוצת נעוריו, היה כנראה הטראגי מכולם.
מה שקרה לגריזמן היה קונטרסט מוחלט למה שקרה לברצלונה באותו משחק. בארסה ניצחה את מוליכת הטבלה סוסיאדד 1:2 ועלתה למקום החמישי, והמאמן רונלד קומאן אמר שזה היה המשחק הטוב ביותר של בארסה העונה. לאו מסי אומנם לא הבקיע, אך היה מצוין וירד מהמגרש עם חיוך מאוזן לאוזן. וגריזמן? שום דבר לא יכול היה לנחם את הכוכב הצרפתי, שממשיך להיראות כמו הצל של עצמו, ולא כמו אחד השחקנים הטובים בעולם – בדיוק מה שהוא היה לפני שנתיים.
מוזר, כי לא מכבר היה שבוע אחד שבו נראה שגריזמן מצליח לצאת מהמשבר בו הוא נמצא, ומצליח להשאיר את כל השדים מאחוריו. הוא הבקיע בשלושה משחקים רצופים בתוך שמונה ימים, נגד דינמו קייב, אוסאסונה ופרנצווארוש. ואז זה נעצר. במשחקים הבאים, נגד קאדיס, יובנטוס ולבאנטה, הוא שוב לא מצא את הרשת. נכון, לא סוף העולם, אבל מטריד מאוד עבור מי שכבש רק 12 שערי ליגה ב-46 משחקים אחרי ששילמו עליו 120 מיליון אירו.
גריזמן עלה נחוש מאוד מול ריאל סוסיאדד, הקבוצה שנתנה לו את הצ'אנס הראשון בגיל 14, וזו שבה הפך למקצוען. היה לו חשוב להצטיין ולהבקיע דווקא מולה. בדקה ה-37 הוא התקרב, אבל הבעיטה שלו נעצרה בקורה. בארסה החלה את המחצית השנייה כשהיא מוליכה 1:2 ואז הגיעה הדקה ה-56 והאירוע שכבר זכה לתואר המחייב: "החמצת העונה בעולם".
צריך לראות את המהלך הזה כמה פעמים כדי להאמין שהוא אפשרי. ג'ורדי אלבה פרץ לרחבה מצד שמאל והעביר מסירת רוחב מושלמת. הכדור החזק עבר מתחת לרגלו של השוער רמירו וגריזמן היה צריך רק לגעת בו, בערך מטר מהקו, מול שער חשוף לחלוטין, כדי להבקיע. אין ולא יכול להיות מצב טוב מזה עבור חלוץ.
גריזמן אכן גלש לעבר הכדור, אבל פגש אותו עם רגל ימין, ולא עם רגל שמאל, הקרובה יותר. במקום לדחוק את הכדור לרשת – הוא פשוט מסר אותו לידיו של רמירו המופתע. בהילוך החוזר אפשר לראות את המבט הנדהם של גריזמן עצמו. הוא פשוט לא האמין למה שקרה לו. זה כבר לא היה סתם חוסר מזל, או יכולת גרועה. זו הייתה קארמה. 10 דקות לאחר מכן קומאן החליט לרחם על גריזמן, שנראה פשוט שבור, והחליף אותו.
הרשת געשה מהלצות שכוונו לעבר גריזמן. גם על ההחמצה המזעזעת שלו, וגם על הפריזורה החדשה והמוזרה – שתי צמות ילדותיות שהשתלשלו על עורפו.
המאמן ההולנדי התייחס בסיום המשחק בקצרה למה שקרה: "גריזמן פשוט החמיץ את ההזדמנות שהייתה לו", הוא ענה בלאקוניות לשאלת העיתונאים. אבל המאמן ההולנדי, ולמעשה כל מי שנמצא במועדון, יודע שזו לא הייתה סתם עוד החמצה. זה היה סיכום פועלו של אנטואן גריזמן בברצלונה.
כן, כל המעבר המתוקשר והיקר בקיץ 2019 מאתלטיקו מדריד לברצלונה נראה כמו החמצה אחת גדולה. התקוות היו שגריזמן, הכוכב הגדול של נבחרת צרפת, אלופת העולם, והכוכב הכי גדול של הקולצ'ונרוס, יצליח להיכנס לנעליו הענקיות של ניימאר, שעזב שנתיים לפני כן לפאריז סן ז'רמן ומאז לא נמצא לו מחליף.
אבל זה לא עבד, לא ברמה האישית ולא הקבוצתית. העונה הראשונה של גריזמן הייתה קטסטרופה ענקית. בארסה איבדה את האליפות לריאל מדריד, למרות שהוליכה את הטבלה כאשר הליגה הספרדית יצאה לפגרה עם פרוץ מגיפת הקורונה.
אבל שיא ההשפלה היה מופע האימים ברבע גמר ליגת האלופות בליסבון, כשבאיירן מינכן מחצה את ברצלונה האומללה 2:8, במשחק שייזכר לשנים. צחוק הגורל היה שדווקא פריז סן ז'רמן של ניימאר הייתה זו שהעפילה לגמר.
ברמה האישית זו הייתה העונה הגרועה ביותר בקריירה של גריזמן. הוא אומנם הבקיע 15 שערים ב-48 משחקים, ועדיין זה היה מאזן ההבקעות הגרוע ביותר שלו מזה 7 שנים, מאז שהיה עדיין שחקן צעיר בתחילת דרכו בסוסיאדד. הוא כבש רק 9 שערים ב-35 משחקי ליגה. איפה זה ו-22 השערים שכבש בכל אחת משתי העונות הראשונות שלו באתלטיקו.
תאורטית הוא היה צריך להבקיע יותר בקבוצה התקפית כמו ברצלונה, כשהוא משתף פעולה עם לאו מסי ולואיס סוארס. בפועל המספרים שלו צנחו באופן מבהיל. ואלו לא היו רק המספרים, אלא גם היכולת. עם כל הרצון הטוב, עם כל העבודה הקשה, הוא לא הצליח להשתלב בטריו ההתקפי עם מסי וסוארס ופשוט לא מצא את המקום שלו.
גריזמן הגיע בעיקר כדי "להחזיר" לבארסה את השערים שכל כך חסרו לה מאז שניימאר נטש במפתיע שנתיים לפני כן. רק שהטריו שכלל את מסי, סוארס וניימאר היה מושלם בכל היבט. למעשה זוהי שלישיית ההתקפה הטובה בהיסטוריה. שלושת הדרום אמריקנים הפכו לחברי נפש, ועל המגרש הם כבשו בכמויות מטורפות.
את עונת 2014/15 סיימה ברצלונה כאלופה אחרי שהבקיעה 110 שערים: 43 מתוכם היו של מסי, 22 של ניימאר ו-16 של סוארס. עונה לאחר מכן שלישיית ה-MSN כבשה ביחד 90 מתוך 112 השערים של בארסה בליגה (סוארס 40, מסי 26, ניימאר 24).
והמספרים רק הלכו והשתפרו בעונת 2016/17. בארסה הבקיעה לא פחות מ-116 שערים, שיא חדש. מסי תרם 37 שערים, סוארס 29 וניימאר 13.
אבל אחרי העזיבה של ניימאר החלה הנסיגה. בעונת 2017/18 ברצלונה ירדה ל-99 שערי ליגה, עונה לאחר מכן הסתפקה ב-90 ואת העונה שעברה סיימה עם 86 שערים בלבד - 30 פחות מאשר שלוש שנים לפני כן.
גריזמן הוא לא ניימאר. מעבר לעובדה שהוא לא הצליח להפוך לחבר של מסי וסוארס, היה ברור גם שהוא פשוט שחקן שונה מאוד מהברזילאי, שבתקופה שלו בברצלונה שיחק בעיקר בצד שמאל של ההתקפה.
"גריזו" הוא חלוץ רחבה, מהיר וקל רגליים, שמרגיש הרבה יותר טוב באמצע. אבל הוא לא דריבליסט בנשמה ולכן אוהב פחות לרוץ על הקווים. אולם מאחר שבברצלונה החלוץ מספר 9 בעונה שעברה היה סוארס, גריזמן נאלץ להגיע מהצדדים, מה שהוא עושה פחות טוב.
בקיץ סוארס עבר לאתלטיקו מדריד ולכאורה התפנה המקום במרכז ההתקפה לגריזמן, אבל אסור לשכוח שהעמדה האידאלית עבור גריזמן היא ה"סקנד סטרייקר", כפי שהוא משחק בנבחרת צרפת וכפי שהוא שיחק באתלטיקו. ומה לעשות שעם כל הנסיונות הטקטיים שעשה קומאן מאז תחילת העונה, לגריזמן לא נמצאה העמדה האידאלית. והתסכול המתמשך הוא כנראה מה שהביא לירידה בביטחון העצמי שלו - ולהחמצות הרבות.
ההחמצה מול סוסיאדד הייתה באמת מזעזעת, אבל ממש לא הייתה היחידה העונה. בהפסד הביתי 3:0 מול יובנטוס גריזמן נראה פשוט אבוד, לא מחובר לחבריו לקבוצה. כשניסה לבעוט לעבר השער, הכדורים טסו ליציע. הוא לא נראה אפילו לרגע כמו שחקן של 120 מיליון אירו.
גריזמן היה אליל באתלטיקו מדריד, אבל חלם לעבור לברצלונה כי האמין שאיתה יוכל לזכות בליגת האלופות. כפי שהקבוצה נראית העונה, וכפי שהמועדון מתנהל, הסיכוי שזה יקרה הוא קלוש.
ברצלונה עומדת בפני תקופה לא פשוטה. ב-24 בינואר יתקיימו הבחירות לנשיאות, כשהמועדון נמצא במשבר כלכלי עצום. השחקנים הסכימו לקיצוץ של 70 אחוזים בשכר, אבל אף אחד לא יודע מה יקרה אחרי שייבחר הנשיא החדש. אף אחד לא יודע אם רונלד קומאן יהיה המאמן גם בעונה הבאה.
ומעל הכל מרחפת שאלת עתידו של לאו מסי, שיסיים בסוף העונה את החוזה שלו. יש סיכוי לא קטן שזו העונה האחרונה של מסי בברצלונה ובעונה הבאה הוא ישחק בפאריז סן ז'רמן או במנצ'סטר סיטי.
מה שיקרה בחודשים הקרובים ישפיע כמובן גם על עתידו של גריזמן. בינתיים, המניה של אלוף העולם נמצאת בהתרסקות ולא נראה שיש משהו שיצליח לשפר את מצבה בעתיד הנראה לעין.
