בפעם האחרונה בה טום בריידי זכה בסופרבול, לפני שנתיים, הדיון על זהות שחקן הפוטבול הגדול בהיסטוריה קיבל טוויסט לטובתו – שלא לדבר על הדיון על זהות הספורטאי הגדול בהיסטוריה. נקודה. הוא הרגיש כנראה שיש עדיין יותר מדי אנשים שלא מאמינים בו, וכך, בעונתו הראשונה בטמפה ביי אחרי 20 שנה בניו אינגלנד, הוא לקח הלילה (בין ראשון לשני) את הבאקנירס לזכייה מטורפת באליפות עם תצוגת תכלית שתיזכר לשנים רבות מול האלופה היוצאת קנזס סיטי, 9:31 חד צדדי לגמרי. סופרבול עשירי, אליפות שביעית, תואר MVP חמישי, מספרים היסטוריים שקשה לראות מישהו שובר בעתיד. והיופי הוא שבתוך ההופעה המושלמת של כל חלק הקבוצה, בריידי בן ה-43 היה החלק המשמעותי בחיבורו ונתן שואו מהסרטים.
למרות שקנזס סיטי נחשבה לפייבוריטית, ההרגשה לפני המשחק הייתה שכל תוצאה אפשרית, גם בגלל שטמפה ביי הייתה הקבוצה הראשונה בהיסטוריה שמשחקת בסופרבול שמתקיים באצטדיונה הביתי (גם אם רק 25 אלף איש ועוד המון דמויות קרטון הורשו להיכנס). קשה למצוא אוהד שהיה מופתע אם היו אומרים לו מראש שטמפה ביי תנצח במשחק – אבל קשה למצוא מישהו שהיה אומר לכם שטמפה ביי תנצח ככה.
7 צפייה בגלריה
עוד חותמת לתואר הגדול בהיסטוריה. טום בריידי עם גביע וינס לומברדי
(צילום: getty images)
זו הייתה הופעה עוצרת נשימה, והישג ענק לברוס אריאנס שזכה בגיל 68 באליפות ראשונה כמאמן ראשי, המבוגר ביותר שעושה זאת (אגב, זה היה דו-קרב המאמנים המבוגר בהיסטוריה, כשמולו אנדי ריד בן ה-62). מול התקפה שנחשבה בלתי עצירה, אופציות אינסופיות וקוורטרבק אחד בשם פטריק מהומס שעד הערב לא הפסיד מעולם בהפרש דו-ספרתי במשחק, טמפה ביי שלטה מהרגע הראשון בכל היבט של המשחק. קו ההתקפה של קנזס סיטי, זה ששומר על מהומס, לא היה בשיאו בגלל מכת פציעות, ושחקנים כמו אנדמוקונג סו ושאק בארט האדיר ניצלו זאת כדי להפיל את הכוכב, לחטוף לו כדורים ובעיקר לגרום לו להימלט עשרות מטרים לאחור במספר מקרים בניסיון להימנע מאיבוד. זה, למעשה, היה האלמנט המרכזי שהכריע את המשחק – כי קנזס סיטי בעידן מהומס מעולם לא נתקלה במקרה כזה.
ויש את החצי השני. בריידי היה שלו לחלוטין, כאילו זה הסופרבול ה-11 בקריירה שלו ולא רק העשירי. הוא הפך לקוורטרבק הראשון בהיסטוריה שמסיים את המחצית הראשונה עם שלוש מסירות לטאצ'דאון ולפחות 80 אחוזי הצלחה במסירה, והדבר המדהים ביותר היה הטלפתיה עם רוב גרונקובסקי. הטייט אנד הוותיק פרש לשנה מפוטבול כי הגוף שלו נכנע. הוא לא נהנה יותר מפוטבול בגלל הפציעות והכאבים מהם סבל לאורך השנים לצד בריידי בניו אינגלנד. אבל כשבריידי התחיל בהרפתקה החדשה וחיפש שחקנים טובים שיצטרפו אליו, גרונקובסקי חזר. הוא לא היה יציב לאורך העונה, אבל נדלק בסופרבול כמו שהוא יודע. בריידי מסר לו טאצ'דאונים על 8 ו-17 יארד במחצית הראשונה לבדה, ועם 14 משותפים בתולדות הפלייאוף הם שברו שיא. מבין שבע האליפויות של בריידי, גרונק היה חלק מארבע.
טמפה ביי גם נכשלה במקרה מוקדם אחד להשיג טאצ'דאון כשניצבה פעמיים במרחק יארד אחד מהמטרה, אבל זה לא השפיע עליה. אנטוניו בראון תפס כדור קצר של בריידי, ולהפסקה טמפה ביי ירדה ביתרון 6:21 כשהריסון באטקר רק מחזיר בשני שערי שדה. במחצית השנייה המצב של האלופה היוצאת החמיר: משחק הריצה לא היה משמעותי, והתופס היחיד שמהומס הצליח לדייק בכדורים אליו היה טראוויס קלסי.
מצד שני, לנארד פורנט היה בשיאו. הרץ שהוחתם בתחילת העונה אחרי שהסתכסך עם ראשי ג'קסונוויל לא תמיד מימש את עצמו בטמפה ביי, אבל כמו כל חבריו, הגיע לפסגה דווקא בסופרבול. האיש שמשלב מצוין בין תפיסה לריצה קלט 4 מסירות על 46 יארד, ובעיקר רץ 83 יארד, 27 מהם בטאצ'דאון ענק ברבע השלישי. 1:33 דקות לסיום, כשמהומס עוד ניסה להשיג נקודות כבוד, דווין ווייט (היה מעולה לאורך כל הפלייאוף) לא ריחם וחטף לו עוד כדור כדי לסכם במדויק את הסיפור של המשחק הזה. בעצם, לברון ג'יימס סיכם זאת טוב יותר בציוץ: "טומפה ביי".
בריידי מסר 201 יארד ב-21 מ-29 ניסיונות, רובם במחצית הראשונה. יש לו 21 טאצ'דאונים בסופרבולים השונים, 10 יותר מהמקום השני. למהומס היו 270 יארד, אבל ב-26 מ-49, עם שני איבודים ובלי טאצ'דאון. עד כמה זה נדיר? זה היה המשחק ה-53 מאז שמהומס תפס את תפקיד הקוורטרבק הפותח של קנזס סיטי. בשלוש העונות המלאות הללו, זה היה המשחק הראשון בו קנזס סיטי לא מגיעה ל-10 נקודות, והרביעי בלבד בו הוא לא מוסר אפילו טאצ'דאון (העונה זה לא קרה לו עד הלילה).
ב-29 בנובמבר השתיים נפגשו באותו אצטדיון, וקנזס סיטי ניצחה 24:27 בקרב צמוד. באותה נקודה, טמפה ביי עמדה על מאזן 5:7 בלבד, ולמרות רגעים יפים פה ושם, נראה היה שבריידי עוד לא מחובר ב-100 אחוז לקבוצה החדשה ושהיא לא מוכנה לדברים גדולים השנה. מאותו הרגע, בריידי הרים את הרמה בכמה דרגות, וטמפה ביי לא הפסידה יותר. היא ניצחה בארבעת המשחקים הנותרים בעונה הסדירה, ניצחה בשלושה משחקי חוץ רצופים בפלייאוף – כולל במגרש הביתי של שני ענקים, דרו בריז מניו אורלינס וארון רוג'רס מגרין ביי, השחקן שנבחר למצטיין של העונה – וסיימה עם הפרס הגדול בהופעה מושלמת, פשוט נטולת פגמים.
ואי אפשר שלא לייחס את ההצלחה לבריידי, חד וחלק. קשה להשיג אליפות בעונה הראשונה בקבוצה חדשה, במיוחד אם הבסיס רעוע – לפניו, הבאקנירס לא הגיעו בכלל לפלייאוף במשך 12 שנים. גם אם בקבוצה דאגו להחתים שחקנים מעולים שיסייעו לו, תהליכים כאלה לא קורים בבת אחת. אבל מאז אותו הפסד בנובמבר הוא שיחק כאילו הוא צעיר ב-20 שנה, ההגנה בפלייאוף הייתה גאונית ואימללה סופרסטאר אחרי סופרסטאר, וזה הסתיים בסופרבול שנגמר כבר אחרי מחצית אחת, בו הקבוצה המפחידה בעולם הושפלה וחזרה לממדים אנושיים.
טום בריידי אלוף בפעם השביעית. הוא כבר אמר שפרישה לא נמצאת אצלו בראש. מה הוא עוד מסוגל להשיג? אלוהים יודע. בינתיים, בהצלחה לראשת עיריית טמפה עם הריחוק החברתי במהלך היממה הקרובה.
