המועצה להסתר ההימורים
ההחרמה והמעשיות של טייחי הטוטו
תשעה משחקים נערכו ביום חמישי שעבר במסגרת מוקדמות המונדיאל באסיה. על שמונה מהם, חלקם אזוטריים למדי, ניתן היה להמר ב"ווינר". רק משחק אחד, בו הביסה פלסטין את סינגפור 0:4, במועצה להסתר הימורים החליטו להעלים מהציבור. כן, גם שבועיים אחרי סיום מבצע "שומר החומות", הקבינט המדיני-ביטחוני של הטוטו ממשיך להילחם. מבצע "ביזוי המוקדמות".
- לטורים נוספים של עמיר פלג: תואר מטריד
זו לא הפעם הראשונה שהפוליטרוקים בגוף הציבורי, שמגלגל יותר משלושה מיליארד שקל בשנה, סוגרים חשבון עם הנבחרת השכנה. העיקר שאצלנו תמיד נזעקים כשמדינה ערבית מחרימה ספורטאי ישראלי, ומתלוננים על האנטישמים מה-BDS. דווקא את הכדורגל, שמצליח לשמר דו-קיום, מגייסים בטוטו לדו-פרצופיות. העיקר שבפרסומת השכונתית שלהם הם טוענים כי מי שלא מהמר יוצא "דבע" - שפירושו בערבית פלסטינית זה "צבוע".
מי נתן את ההוראה? מהמועצה להסדר הימורים נמסר: "בחירת המשחקים בתוכניית המשחקים של הטוטו, שמוגבלת ממילא על פי חוק, נעשית בהתאם לשיקולים ופרמטרים מקצועיים ורמת העניין שהם עתידים לרכז"... טיוח מגוחך!
נתחיל בעניין המקצועי. נבחרת פלסטין רשמה כמה הישגים לא רעים בשנים האחרונות, למרות האצטדיונים המפוצצים (לא בקהל), והיעדר הביתיות. כרגע היא מדורגת במקום השלישי בבית שלה במוקדמות, אחרי סעודיה ואוזבקיסטן, ומיקומה הנוכחי בדירוג העולמי הוא 104. אתמול, אגב, ניתן היה להמר ב"ווינר" על המשחק בין צפון קוריאה (109 בעולם) לאחת הנבחרות הגרועות בתבל - סרי לנקה (204).
הטיעון של "רמת העניין" מופרך אפילו יותר. את מהמרי ישראל לא ממש מעניין מי נגד מי, אלא היכן ניתן לעשות קופה. עבור אזרחי המדינה, ולא רק הערבים, נבחרת פלסטין בהחלט מעניינת. לא מעטים מאחלים לה שתפסיד, רבים אחרים מייחלים להצלחתה, ובשני המקרים היא מעניינת פי כמה מנבחרות שמופיעות קבוע בטופס, כמו למשל טורקמניסטן ובנגלדש.
אבל הטוטו, שמתפאר בקידום הספורט בישראל, מעדיף להעניש את הצ'ילבות ולפגוע בהכנסות. עם נבחרת קטאר, שמזרימה כסף לחמאס, אין להם שום בעיה, וגם לא עם איראן, שמהווה לדברי ראש הממשלה את האיום הגדול ביותר על ישראל.
סיבה טובה לברר את העניין עם שני המיניסטרים הממונים על הטוטו – שר האוצר ישראל כץ ושר התרבות והספורט חילי טרופר. לפני כחצי שנה שניהם החליטו סוף-סוף למנות יו"ר קבוע למועצת ההימורים. עד כמה שיישמע הדבר מפתיע, שמו אינו איתמר בן-גביר, ודירקטוריון הטוטו לא נשלט בידי תנועת "אם תרצו". ליו"ר המכהן קוראים שבתאי צור, ותפקידו להגדיל הכנסות, לא חרמות.
לכן, לשני השרים והמשרדים הצגתי שאלה זהה: "בטוטו טוענים שהוצאת נבחרת פלסטין מהימורי הווינר נובעת מ'פרמטרים מקצועיים' ו'רמת העניין'. מכיוון שמדובר בתגובת טיוח שקרית, לא עניינית, שמזלזלת באינטליגנציה – אבקש את התייחסותכם. תודה".
אז ככה. מלשכת השר טרופר היפנו אותי לדוברות משרדו, ומשם נמסר: "למשרד התרבות והספורט אין יד בבחירת המשחקים שיופיעו בתוכניית הטוטו. בחירת המשחקים בתוכנייה מוגבלת בחוק, ובאחריות הטוטו"... זה נכון, אבל הטוטו באחריות השר.
במשרד האוצר, כמה מוזר, קרה ההפך. כלומר מהדוברות הפנו אותי ללשכתו של השר כץ, שם התפלא הדובר לשמוע כי הטוטו כפוף גם לשר האוצר. גם אחרי שעודכן כי אכן כך הדבר, תגובה משם לא הגיעה.
אז נכון, נראה כי אלו ימיו האחרונים של השר כץ במשרדו, טרופר מתעתד להמשיך בתפקידו, ולא נותר לנו אלא לבנות על שר האוצר המיועד, אביגדור ליברמן, שיעשה סוף לגנון ולביזיון. הטוטו – שמשמש כבנק של הספורט הישראלי - לא הוקם כדי לנהל מלחמות, ולא ייתכן שמי שמייצג אותו יהיו שתי בובות עם ראש גדול בפרסומות, ושתי בובות עם ראש קטן בממשלה.
הפרחחיפה
היורשים של אצילי וחזיזה
"אני פונה אל יושבי היציע הצפוני. יש מספר שירים גסים, ניבולי פה לשמם, שפוגעים ברושם הנפלא של העידוד שלכם ואינם מתאימים למועדון מכובד כמונו... שחקני הקבוצה שנגררו לשיר איתכם ייענשו". את הפנייה הנרגשת הזו הפנה בשבוע שעבר יעקב שחר לאוהדי מכבי חיפה, אלא שתוך 48 שעות חלה תפנית רצינית בשאלה: מי גורר את מי?
במוצ"ש, אחרי טקס זכייתה של קבוצת הנוער באליפות, העלה אחד משחקניה סרטון באינסטגרם, שבו הוא נראה חוגג בשירה עם שלושה מחבריו לקבוצה, כשבידו צלחת האליפות. זה היה יכול להיות נחמד, אלמלא הם ישבו על גגו של רכב נוסע, כשרגליהם על השמשה הקדמית. שחקן אחר הוציא את פלג גופו העליון מהחלון, והשיר שהם ביצעו היה הלהיט של "צמד הסטלנים" - עומר אצילי ודולב חזיזה: "לכל אוהד מכבי ת"א יש בת ז..."עד כדי כך התרגשו שחקני הנוער מפניית נשיא המועדון שלהם. ואלה שמות חברי הלהקה ה"בוגרים" (מלבד אחד שיחגוג 18 רק בחודש הבא): ספיר רזון, אושר אליהו ונהוראי יפרח. עבור האחרון, שנחשב לדבר הגדול הבא במועדון, זה היה שבוע יוצא דופן. שלשום, שלושה ימים אחרי שזימר כפרחח וירד מגג הרכב הנוסע, הוחתם יפרח על חוזה לחמש שנים במכבי חיפה. באתר המועדון אפילו פורסמה תמונה שלו במחיצת הבעלים, שנראה מבסוט עד הגג. על איכויותיו הווקאליות של הטאלנט בביצוע שירים גסים, לשחר בטח לא היה מושג ירוק.
"מאכזב מאוד, בעיקר נוכח ההכנה שנעשתה מבעוד מועד כדי למנוע מצג כזה", הגיב אתמול איציק עובדיה, מנהל האקדמיה של מכבי חיפה, כשראה את הסרטון לראשונה. הוא גם הבטיח ש"המקרה יטופל בחומרה על ידי המועדון". אפשר בהחלט להניח שכך יהיה, אבל כשנזכרים בכל אירועי העונה האחרונה – ובראשם החתמת אצילי שלא התנצל בפני הנערות והפך לזמר הבית – לגמרי לא בטוח שהבעיות במועדון מתחילות מלמטה.
הנעלב
ורד "לא מופתע" מחוגג
"אני כותב ואני מרגיש מוצף, מערבולת של רגשות". כך התפייט באינסטגרם עידן ורד, כשבישר לאומה על עזיבת בית"ר ירושלים, עקב יחס קר ומנוכר. "לצערי אף אחד לא פנה אליי", עידכן הקפטן, וסיכם בצורת חידון: "מעליב? כן. מופתע? לא". כלומר, הוא ידע טוב מאוד עם מי יש לו עסק.
וזה בדיוק מה שמציף כמה ציטוטים, מהעבר הלא רחוק. הראשון שבהם נאמר רק לפני שבועיים וחצי, במסגרת אירועי יום הולדתו ה-40 של משה חוגג. "אני רוצה לאחל לו שכל מה שהוא רוצה בחיים יהיה לו", בירך ורד את הבעלים, ובמערבולת של רגשות הוסיף: "אנחנו מאוד אוהבים אותו"... אז למה עכשיו, כשהבוס הכל כך אהוב לא סופר אותו, הוא לא מופתע?
כדי להבין את העניין הזה, שווה להיזכר בעוד אירוע רומנטי וטראומטי שהתרחש בבית וגן. באוקטובר האחרון היה זה דן איינבינדר, שלפתע סר חינו בעיני מעסיקו ושולייתו, וקיבל בעיטה החוצה. וכך הגיב אז ורד, כשהתבקש להתייחס לסוגייה: "דן ואני מכירים מגיל נוער, אני חבר קרוב שלו וזה לא נעים, אבל זה דברים שהוא צריך לפתור מול ההנהלה".
ככה זה החבר'ה מבית"ר ירושלים. גם אחרי שידיד קרוב זוכה ליחס מחפיר, הם חלילה לא מתערבים, ומאוד אוהבים את הבעלים. אבל כשמגיע תורם לסבול מאותו יחס, במקום לחפש את החברים שלהם, הם רצים להתבכיין לכולם.
השרפרף
גולדשטיין מתחקר את רוסו
ביום שני השבוע שודר באחד הערוצים (זה לא היה ערוץ הקניות) ראיון ביתי עם ג'ובאני רוסו. על התוכן אין מה להרחיב, כי כיאה למרואיין הוא היה חפיפניקי ומבודח, אבל אולי זה קרה בגלל שהמטרה הושגה כבר בשאלה הראשונה.
ה"כתבה" נפתחה בצילום פנורמי של הסלון בבית משפחת רוסו, והכתב יגאל גולדשטיין אמר (בפליאה): "ג'ובאני איזה בית עיצבת לעצמך"... בעל הבית נראה מבסוט לאללה. "פרזנטור של ש... הז....." דיקלם תמנון הריאליטי את שמה של חברת הרהיטים, וכשהמצלמה התבייתה על ארון זכוכית ושידה סתמית, ג'ובאני הדגיש: "זה הכל אני קניתי!"... רק חבל שלמטה לא הופיעה כוכבית עם הכיתוב: המציג היה שחקן, והמראיין גילם את השרפרף.
הדוחים
פניני ולנציאנו מתבכיינים ובורחים
עשרה ימים בלבד אחרי שקיבל קנס מצחיק על הניסיון לפוצץ את המשחק מול עירוני נס-ציונה, היו"ר איתן לנציאנו מהפועל חולון שוב עושה אבו-עלי. זה קרה אתמול, אחרי שהפסקת חשמל קטעה את משחק החוץ מול גלבוע/גליל, קצת פחות משבע דקות לסיומו, ביתרון 55:60 למארחים. מנכ"ל מינהלת הליגה הודיע לשני הצדדים שהמשחק יחודש אם התאורה תחזור עד שעה מסוימת, מה שאכן קרה. אבל כשנדלק האור, נדלק גם היו"ר.
בעוד שחקני גלבוע/גליל ומאמנם נערכים לחידוש המשחק, הסתובב לנציאנו על הפרקט באצבע מונפת, והתבכיין שהוא רוצה משחק חדש באזור המרכז. יענו, שוברים את הכלים ולא משחקים. דוחה הרבה יותר היה הפרובוקטור הידוע גיא פניני, שבשכונה של הכדורסל הישראלי תמיד פורח.
במקום להתחמם לקראת חידוש המשחק, או לברוח לחדר ההלבשה כמו חבריו לקבוצה, הקפטן הסתובב בהפגנתיות על הפרקט כשהוא יחף(!), והתעסק עם הטלפון הנייד שלו. "לא נחייה לפי גחמות של מינהלת או פיב"א או לא יודע מה, אנחנו לא מריונטות, הבריאות חשובה לנו", התבכיין ד"ר לוזר. אפשר לחשוב שאילו היה מוביל ב-5 הפרש, הוא גם היה ממהר להוריד נעליים ולברוח.
הפסקות משחקים בגלל פגעי מזג אוויר ותקלות טכניות הן דבר שקורה בכל העולם ובכל ענפי הספורט. אבל מה לחו"ל ולחולון של לנציאנו ופניני, שחיים לפי הגחמות של עצמם.
וכמה צביעות יש בבכיינות על הסיכון הבריאותי. קצת יותר משנה קודם לכן, כשהליגה הושבתה בגלל הקורונה, היה זה פניני שהתוודה: "לפני חודש הייתי אומר שאין טעם לשחק מול יציעים ריקים, והיום זה כבר עולם ומלואו בשבילי. מבחינתי שנשחק דרך הפלייסטיישן, העיקר שנשחק"... אבל היום, בפיגור של חמש נקודות, שבע דקות הן סכנת נפשות. לא כדורסל ולא נעליים.
"נזק בלתי הפיך ובכייה לדורות", צייץ לנציאנו בטוויטר כשהליגה הושבתה בגלל הסגר דאשתקד, וקיטר: "זה לא הגיוני שספורט מקצועני לא משוחק, זה בלתי נתפס. באירופה משחקים, ליגות כדורגל בעולם לא נעצרות גם כשיש למעלה מעשרה חולים בקבוצה, ורק פה עוצרים לנו הכל"... אז במינהלת באמת עשו הכל כדי לדחוס הכל בלו"ז צפוף, ועכשיו כפוי הטובה לנציאנו מתבכיין שדורשים ממנו לשחק עוד כמה רגעים. מי יודע, אולי היום הוא אפילו יצייץ בטוויטר שזה "נזק בלתי הפיך ובכייה לדקות".
מילה זו מילה
"הוא הסתובב ושאל אותי אם אני רוצה להחליף חולצות"
קפטן הנבחרת, ביברס נאתכו, חושף איך הגשים חלום לכריסטיאנו רונאלדו כבר בהפסקה.