זו לא סתם עונה מוזרה בגלל הקורונה. ב-NFL קורים מדי שבוע דברים שגורמים לאוהד לפקפק ביכולת שלו להבין מה עומד לקרות הלאה. שינויי מומנטום חדים מתמיד, נפילות לא ברורות ביכולת של שחקנים משבוע לשבוע (ואז עוד שבוע, כדי להראות שזה לא היה חד פעמי), תוצאות מופרעות. נגיד, עד לא מזמן אף אחד לא היה מניד עפעף למראה 0:45 בחוץ של ניו אינגלנד (6:6) על הצ'ארג'רס (9:3). אבל שההתקפה הפורייה אם כי חסרת יעילות של אל-איי תיתקע על אפס? ושהפטריוטס הבינוניים מאוד יעשו את זה? ורגע, זה עוד כלום – שזה לא יקרה ביום בו קאם ניוטון הרדום יחזור לעצמו, אלא במשחק ממש סתמי שלו? ביזאר.
אז זה מה שקרה בלוס-אנג'לס. בדרך כלל משחקים כ"כ חד צדדיים מגיעים באדיבות הקוורטרבק המנצח, אבל ממש לא הפעם. לא רק שניוטון מסר רק 69 יארד וטאצ'דאון בלבד (לצד 48 יארד בריצה), אלא שג'ארט סטידהאם שעלה במקומו בדקות הסיום מסר 61 וטצא'דאון בשני ניסיונות מדויקים מתוך שלושה. בכלל, הפטריוטס השיגו 45 נקודות ב-291 יארד של התקפה בלבד, 164 מהם בריצה.
מה שאומר – ד-י-פ-נ-ס. ניו אינגלנד שיחקה הגנה ברמת פלייאוף, חטפה שתי מסירות של ג'סטין הרברט, והשיגה טאצ'דאונים מהחזרת בעיטת פתיחה ומבעיטה אחרת שנחסמה. גאנר אולשבסקי האלמוני ברוב הערבים כיכב עם ההחזרה לאנדזון על 70 יארד, ועוד כדור על 38 שסטידהאם מסר לו. זו השנה השנייה של התופס בליגה, וזה היה בסך הכל הכדור השלישי שנמסר לעבר אולשבסקי השנה.
דרו בריז אמור לחזור בשבוע הבא מהפציעה בצלעות (אם תוספת של ריאה מנוקבת), ולעשות את זה בלי דאגות בליבו. טייסום היל החזיק את הקבוצה מצוין בלעדיו, ועם 16:21 באטלנטה (8:4), ניו אורלינס (2:10) הפכה לקבוצה הראשונה העונה שמבטיחה מקום בפלייאוף. קנזס סיטי (1:11) עשתה זאת מעט לאחר מכן עם 16:22 על דנבר (8:4).
בדרמה עצומה בחוף המזרחי, הג'טס (12:0) הריחו ניצחון בכורה, ועכשיו כבר לא יודעים אם ישיגו אחד כזה העונה אחרי שספגו 31:28 מלאס וגאס (5:7). רק השבוע המאמן אדם גייס אמר שנכשל בפיתוח של סם דרנולד, והקוורטרבק החזיר לו במהפך ברבע האחרון כשהוא רץ בעצמו לטאצ'דאון אחד – אבל חמש שניות לסיום ההגנה של הג'טס התקפלה ונתנה לדרק קאר להעיף אחד משלושת הטאצ'דאונים שלו, 46 יארד לידיים של הנרי ראגס (שכיפר על איבוד מוקדם). הריידרס נכנסו לטירוף, גם מהפיניש וגם מהתצוגה של הטייט אנד דארן וולר בעונת שיא – הפעם עם תפיסה של 200 יארד ושני טאצ'דאונים, בזמן שקפטן הג'טס מרקוס מיי האשים בפומבי את מתאם ההגנה גרג וויליאמס בהחלטה לתקוף את קאר בבליץ כושל במהלך האחרון. נשמע כמו קבוצה בריאה.
בהופעה האיכותית ביותר של העונה, ובעצם מזה זמן רב, קליבלנד (3:9) ניצחה 35:41 בטנסי (4:8). בייקר מייפילד מסר 4 טאצ'דאונים במחצית הראשונה לבדה, בהם 75 יארד לדונובן פיפלס-ג'ונס, והבראונז נראים: 1. סוף סוף כמו קבוצה רצינית אחרי שנים של חולשה. 2. משום מה, טובים יותר בלי אודל בקהאם הפצוע. הבעיה היחידה הייתה שהם גמרו את המשחק מוקדם מדי, וטנסי כמעט חזרה עם מחצית שנייה של 3:28.
בעיטה של דן ביילי מ-23 יארד בהארכה סידרה למינסוטה (6:6) 24:27 הרבה יותר מדי מסובך על ג'קסונוויל (11:1). לפילדלפיה (8:3:1) נשבר מקרסון וונץ המידרדר במהלך ההפסד 30:16 בגרין ביי (3:9), והרוקי ג'יילן הרטס תפס את מקומו – מה שאמור להימשך במחזורים הקרובים אם לא תהיה הפתעה. לגרין ביי אין בעיה כזו בעמדת הקוורטרבק – ארון רוג'רס הפך לשביעי בהיסטוריה שמוסר 400 טאצ'דאונים, אבל עשה זאת מהר מכולם (193 משחקי עונה סדירה).
סיאטל (4:8) הגיעה לשפל שלה עם הפסד ביתי 17:12 לג'איינטס (7:5), שכל ההתקפה שלהם הייתה מורכבת מהרצים וויין גולמן (135 יארד) ואלפרד מוריס שכבר מזמן לא נלקח בחשבון כשחקן לגיטימי בליגה. זה הפסד שהגיע אחרי צמד ניצחונות של הסיהוקס שנראו בקו עלייה, אבל הקבוצה לא בעניינים. ובכך, הראמס (4:8) זינקו על שתי ציפורים במכה אחת: הם ניצלו את מה שקרה לסיאטל ועלו לראש ה-NFC מערב עם 28:38 באריזונה (6:6), והרחיקו את המפסידה מהתמודדות על ראש הבית.
שיקגו (7:5) סיפסלה במהלך פתיחת העונה החזקה שלה את מיצ'ל טרוביסקי לטובת ניק פולס – ודי בצדק – מאחר שהקוורטרבק המשיך לראות רע ושאר הקבוצה הצילה אותו. זה קרה במחזור הרביעי, במאזן 0:3, והברז התקדמו עד 1:5. מאז כל העסק התפרק, ושיקגו סופרת כבר שישה הפסדים ברציפות אחרי 34:30 לדטרויט (7:5), שעלתה לראשונה עם המאמן הזמני דארל בוול. טרוביסקי חזר כבר בשבוע שעבר במקום פולס הפצוע, אבל גם אז וגם אתמול הוא לא עשה משהו שימנע את הקריסה.
במשחקים נוספים: יוסטון (8:4) – אינדיאנפוליס (4:8) 26:20, מיאמי (4:8) – סינסינטי (9:2:1) 7:19. הלילה: פיסטבורג – וושינגטון, סן פרנסיסקו – באפלו. בשלישי: בולטימור – דאלאס.
