בשבוע האחרון, מאז המשחק של איינדהובן מול טוואנטה שהסתיים בתיקו מאכזב של 1:1 ולאור החמצת הפנדל, התחיל סוג של עליהום בתקשורת ההולנדית על ערן שלנו. כן, הוא שלנו, תוצרת כחול לבן שמייצג אותנו בכבוד בקבוצת הפאר ההולנדית, שמנסה כבר מספר שנים לקחת את כתר המלכות מהיריבה המושבעת, איאקס הגדולה.
לאחר המשחק נשמעו רעשי רקע בהולנד ובישראל על ערן כאחד שלא מספק את הסחורה, כשחקן סוליסט שחשוב לו רק להבקיע שערים ולא מעניינת אותו הקבוצה.
אם היו מנתחים לעומק, בתקשורת ההולנדית היו מגלים שחקן שוויתר על סכומי כסף גדולים בסין ובמקומות אחרים באירופה למען זכייה בתואר קבוצתי. וכן, אני לא מתבייש לומר שגם להשתיק המון אנשים שלא העריכו את מה שעשה עד היום, בטענה שלא הוכיח את עצמו בליגה אירופית בכירה (נכשל בפלארמו האיטלקית).
ערן שחקן חכם. הוא הבין שאיינדהובן היא בחירה טובה עבורו, קבוצת צמרת בליגה ההולנדית עם 24 זכיות אליפות בליגה ועוד תואר של מחזיקת גביע האלופות. והכי חשוב, מועדון עם רעב עז לחזור לקדמת הבמה ולזכות בתארים.
ערן, אחד הווינרים שידע הכדורגל הישראלי מאז היווסדו, כבר בן 33, כאשר גיל הממוצע באיינדהובן הוא 21.5, מה שהוביל את התקשורת לשאלה למה החתימו שחקן בגיל כזה?! שחקן אשר לא מוכר בזירה האירופית, הרי זה נגד מדיניות המועדון שמאמין בפיתוח צעירים.
המאמן רוג'ר שמידט מכיר את ערן מהליגה הסינית, והתרשם מאוד מיכולת ההבקעה שלו. הוא בעצם אחראי להבאתו לקבוצה. מה שערן לא השכיל ללמוד לפני ההגעה לקבוצה, שהקפטן, מאלן, כוכב כדורגל הולנדי בן 21, שחקן נבחרת הולנד, הוא שחקן מלא אגו, כוכב צעיר שלא אהב את הגעתו של ערן. ערן לא חלם שאותו שחקן צעיר לא יפרגן לו בצורה כזאת בולטת לעין.
במשחקים הראשונים ערן שיחק בצורה מאוד קבוצתית, בישל שלושה שערים, עודד שחקנים וניכר שהוא משתלב היטב ומבין שהוא הגיע כדמות של שחקן ותיק שבא לתרום מניסיונו ולהנהיג. נחזור למאלן (דמות מפתח בסיפור). מה שהוסיף שמן למדורה היא הבחירה של המאמן שערן יהיה בועט הפנדלים הקבוע וישמש כקפטן כשמאלן לא על המגרש (זה קרה פעם אחת). ההחלטות של שמידט גרמו לסלידה של מאלן מערן, כל ילד שצפה במשחקים ראה חוסר פרגון משווע לערן, שנראה נואש וחסר אונים.
נחזור למשחק האחרון מול טוואנטה. בולט לעין היה שערן החליט שהוא יעשה הכל לכבוש, כי אחרת העונה תיגמר כעוד כישלון אירופי אחרי פלארמו. הרי כולם מחכים לומר "הולנד זה לא סין", "זהבי גיבור על הקטנים, ראש לשועלים, זנב לאריות וכו'. באותו משחק ערן באמת הפסיק להיות קבוצתי והבין שמהחברים ובמיוחד "מהחבר" מאלן הוא יכול לשכוח מפרגון. ערן החליט לנסות לכבוש מכל מצב ולמזלו הרע החמיץ פנדל באותו משחק. אני בהחלט מבין את התסכול, מזדהה עם התחושות שלו.
מצטער לומר לכם חברים, ערן הוא קודם כל שלנו, כחול/לבן ואני בטוח שעם קצת סבלנות הוא ימשיך להבקיע כמו שעשה עד היום גם בליגה טובה כמו הולנד. אל תספידו את האקדוחן שלנו, הוא מכונת שערים לוהטת.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
*אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
