כשנבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית שבה מאליפות אירופה בנובמבר עם מדליית זהב, כיכבה כצפוי בראיונות המאמנת והאייקון, אירה ויגדורצ'יק. משום מה, היא לא הזכירה בהם - אפילו לא "בקטנה" - את חלקה של דמות מרכזית לא פחות בהישג. קצת מוזר, ולא רק משום שמדובר במאמנת ובכוריאוגרפית בעלת שם עולמי, שבנתה את התרגיל הזוכה. אלא בעיקר מפני שמדובר בבת שלה - רחל פייגה-ויגדורצ'יק (31). נקרא לזה: התעלמות אמנותית.
באולימפיאדת בייג'ינג 2008 הייתה רחל (19) חלק מהנבחרת שקבעה הישג חסר תקדים: מקום שישי בעולם. היום היא מביאה את ניסיונה הרב כמתעמלת, לצד הידע שצברה כמורה לחינוך גופני, כמאמנת מדופלמת, ומעל לכל כבת של.
אז מה זה כוריאוגרפית?
"זו שבונה את התרגילים. בתכל'ס זה מה שהכי חשוב, מה שהשופטות רואות, במיוחד בתחרות הקבוצתית".
לומדים את זה?
"לא. זה קצת כמו בימוי, או שיש לך את זה או שלא. מעט מאמנות בעולם מצליחות גם ככוריאוגרפיות, ושם היתרון שלנו כנבחרת".
את המוזיקה את בוחרת?
"בוודאי. לפני שאני מתחילה לעבוד אני מביאה אותה לאירה לאישור. היא הכניסה בי את הרצון העז שבכל התרגילים תהיה זהות ישראלית או יהודית מובהקת. השנה, בגלל שזה משחקים אולימפיים, הלכנו על 'עם ישראל חי'. הרגשתי שאני רוצה להכניס קצת אצבע בעין לאנטישמים בעולם. יש כאלה לא מעט".
אז בעצם את גם מעבדת מוזיקלית.
"כן, זו הדרך להוסיף נקודות לתרגיל עם אלמנטים ומסירות שיתלבשו על המוזיקה. אני יושבת שעות אצל המנהל המוזיקלי שלנו, חן מצגר-אדר, ובסוף מגיעה עם זה לאירה".
צריך גם להתאים הכל לדרגות קושי?
"בטח. להבדיל משנים קודמות, הנוכחות הכוריאוגרפית ממש חשובה. אנחנו בין המדינות המובילות בזה, כי קל לנו להרוויח כאן ניקוד, להבדיל מפרמטרים שאנחנו יותר חלשים בהם".
במה אנחנו חזקים ובמה חלשים?
"אנחנו מאוד חזקים במה שקשור למכשיר, מאוד מהירים ודינמיים. קצת יותר חלשים במה שנקרא אלמנטים גופניים, והכי 'גרועים' במירכאות, במה שנקרא ניקיון. אבל למזלנו בשנים האחרונות יש לזה פחות משקל".
אמא לא עסקה בכוריאוגרפיה.
"נכון. יש לה המון יתרונות אחרים באימון. בכוריאוגרפיה תמיד הייתה לצידה מישהי. ברור שהגענו להיכן שאנחנו נמצאים רק בזכות העין החדה של מאמנת כל כך גדולה".
איך נראה יום עבודה שלך?
"זה מביך, עוד יבואו אליי ממשרד הרווחה... אנחנו מתחילות אימון בעשר, יחד עם המאמנת המצוינת שלצידי, נועה קדוש. הרבה פעמים אני אוספת בדרך את הבנות שגרות בדירה ליד האולם ומסיימת בשמונה בערב. יש ימים שזה מגיע גם עד עשר בלילה".
ומתי אמא מגיעה?
"כבוס, אירה לא צריכה להיות כמונו משעות הבוקר. היא מגיעה לשלב שאנחנו מריצות את התרגילים ונשארת עד הערב".
יש ביניכן חילוקי דעות?
"לפעמים אני עושה שינוי בתרגיל והיא לא תמיד מסכימה איתי, אבל בהחלט סומכת עליי. אנחנו באמת צוות טוב. אירה עם הניסיון האדיר ושלוש אולימפיאדות, היא כמובן מעל. בכוריאוגרפיה יש לי יתרון, ואני מרשה לעצמי להתווכח איתה. אבל המילה האחרונה שלה".
את לא קוראת לה אמא.
"אירה הייתה המאמנת שלי, רוב שנות חיי היחסים בינינו מקצועיים־פורמליים, אז ההגדרה של אמא לא כל כך תופסת לגביה. גדלתי באולם מגיל שש, והיא אמרה לי 'אל תקראי לי אמא'. לא רצתה שיגידו שאני מתקדמת בזכותה. בדברים שלא קשורים להתעמלות היא אמא, כבוסית זאת אירה".
את מפרגנת לה בגדול, אבל בראיונות אחרי אליפות אירופה היא לא בכלל הזכירה אותך.
"אני יודעת איך מעריכים אותי, גם בעולם. כשניגשת אליי הכוריאוגרפית הראשית של נבחרת רוסיה, אירה זינובקה, ואומרת 'התרגילים שעשית מדהימים', מבחינתי זה העיקר. פונים אליי מאמנים ואיגודים בעולם, מבקשים שאעשה את הכוריאוגרפיה ואסדר להם את התרגילים".
מי פנה אלייך?
"נבחרת ברזיל פנתה רשמית והציעה שאבוא לעבוד איתה. כשאמרתי שאין מצב הן באו במיוחד לישראל כדי שאטפל בתרגילים שלהן. גם מהונגריה קיבלתי פנייה".
אז למה אירה לא מפרגנת בהתאם?
"מאחורי הקלעים היא אומרת תודה על זה שאני לידה".
נפגעת? אמרת לה משהו בעניין?
"אני מעדיפה להשאיר את זה בינינו".
כמה אחוזים יש לך בזכייה באליפות אירופה?
המון. אבל ההצלחה משותפת. בלעדיה זה לא היה קורה".
וגם בלעדייך.
"כן, גם".
"אני רוצה שנהיה טופ 5 בטוקיו"
את סגל הנבחרת שזכתה באליפות אירופה בקייב, בחרו האם והבת יחד ב-2017. מכיוון שהמתעמלות - אופיר דיין, יאנה קרמרנקו, יוליאנה טילגין, שי בן-רובי, בר שפושניקוב וקארין וקסמן – לא למדו בצורה פרונטלית בתיכון גם ככה, הקורונה בכלל לא השפיעה על שגרת האימונים המטורפת שלהן. באליפות אירופה הן הקדימו את אוקראינה המארחת, אבל לזכייה בזהב הייתה כוכבית: כמה מהנבחרות המובילות, ובראשן רוסיה, נעדרו מהתחרות.
המטרה המוצהרת בטוקיו היא פודיום?
"לא. בבייג'ינג סיימנו במקום השישי, וגם בלונדון ובריו היו נבחרות מצוינות שהגיעו לגמרים. עם הנבחרת הזאת אני רוצה שנהיה טופ-5".
הזהב של הרוסיות כבר סגור?
"לא בהכרח. ברור שלמתעמלות מוכרות ומצליחות השופטים זוכרים חסד, ולכן אנחנו משתדלות לטוס כמעט לכל תחרות שיש. שיזכרו שישראל היא מדינה שנמצאת בטופ. לינוי אשרם גם הראתה שאפשר לעבור לפעמים את הרוסיות, וגם בגביע העולם כבר קרה שעקפנו אותן".
אירה: "רחלי יוצרת מדהימה ומאמנת כישרונית"
רחל ויגדורצ'יק נשואה לשון פייגה (32), כדורעפן נבחרת ישראל לשעבר והיום בכדורעף חופים, ולזוג שתי בנות – אמה (חמש וחצי) ובל (שנתיים וחצי).
הן יהיו מתעמלות?
"אמה איתי באולם מהצהריים, כשהגן מסתיים, עד סוף היום. מה שהיא עושה בצד זה התעמלות אמנותית לגמרי".
רוצה שתהיה מתעמלת מקצועית?
"שאלו אותי כמה פעמים, והתשובה שלי משתנה. אינסטינקטיבית היא שלילית, וגם שון לא רוצה. אבל בענף הזה, עם כל הקשיים הפיזיים והמנטליים, יש המון יתרונות. אני מודה לאמא שלי שהתעקשה איתי, כי כל מי שאני הוא בזכות הספורט הזה. אותי הכריחו, אז אמרתי שאני לא אכריח".
וסבתא רוצה שהנכדות יהיו מתעמלות?
"אני חושבת שכן. הקטנה שלי נולדה קצת שמנמנה, ולאחרונה אירה זרקה משפט: 'או, אני רואה שהרגליים של בל התארכו קצת'. הוקל לה".
מה קורה מבחינת התזונה, הסיפורים שהיו על הרעבות?
"יש את הסדרה 'אנחנו על המפה', היא עשתה עוול לענף מהבחינה הזו שהוא לא שונה מכל ענף אחר שדורש תזונה קפדנית. אנחנו מתאמנות המון, שוחקות את העצמות, יש המון שברי מאמץ. מתעמלות עם תזונה לא טובה ייפצעו מהר יותר".
בבית צעקו עלייך כשהלכת למקרר?
"אני במבנה שלי רזה טבעית אז פחות הרגשתי, אבל כשהיינו מתארחים ושמו בונבוניירות על השולחן ורציתי לקחת, אמא נתנה לי מבט של 'תחשבי פעמיים'. אבל אני מבינה את זה".
אגב, איך באמת הרגשת עם החיקוי שעשה שלום מיכאלשווילי לאירה?
"באינסטינקט זה מצחיק, כי הוא מאוד מוכשר, אבל אני יודעת איפה אין שום קשר למציאות".
איפה?
"זה באיך שנראה האולם, איך שהלבישו את המאמנת. אין לנו באמת מאמנות שנראות ככה. הסדרה הגיעה לאנשים שלא מכירים את הענף ולכן זה פגע בי, כי זה פשוט לא נכון. מצד שני, כשהבנות שלנו עולות במשקל, גם אני צוחקת איתן על זה".
אז לא הייתה לך אמא פוטין?
"לא, להפך, בבית טיפלו בי בכפפות של משי. כשהיה גשם היא הייתה שואלת אם אני רוצה בכלל ללכת לבית ספר. ממש לא חינוך סובייטי. המשטר עבר לאולם. אם היה לי אימון לא טוב, אמא הייתה מלשינה לאבא ועשו לי שיחת נזיפה".
אבא שלך, אייזיק, היה גם מנהל הקבוצה.
"כן, בעירוני חולון, ובעצמו ספורטאי שמבין מאוד בתחום. הוא תמיד ליווה ותמך, ועושה את זה כמובן גם היום, אחרי שההורים התגרשו".
קיבלת עונשים?
"לא. למרות שבהקשר של אבא אני זוכרת שחגגו לו יום הולדת 40. אני הייתי בת 12, באימון בווינגייט עשיתי משהו לא טוב, ואירה אמרה: 'עד שלא תעשי את התרגיל כמו שצריך, אנחנו לא מסיימות. אמרתי לעצמי, 'בסדר, היא סתם אומרת', אבל לא. היא נסעה למסיבה לכבוד אבא שלי, והשאירה אותי בווינגייט".
את לא תעשי ככה למתעמלת?
"לא נראה לי".
שלום אירה ויגדורצ'יק, למה בראיונות שאחרי הזכייה לא הזכרת את חלקה של רחל?
"בראיון שהיה באתר דיברתי גם על נועה (קדוש) וגם על רחלי, הכתב פשוט הכניס מה שנוח לו. בראיון בטלוויזיה לא דיברתי כי הכתב לא שאל. שתיהן באו מבית הספר שלי ועושות עבודת קודש. רחלי יוצרת מדהימה ומאמנת כישרונית בצורה בלתי רגילה. היא אפילו לא יד ימין שלי, היא זו שמנהלת את האימון. בלעדיה לא הייתי מגיעה לאן שהגעתי עם הקבוצה הזו".