מכירים את הקטע הזה שאתם מתווכחים עם חבר יום אחרי שהקבוצה שהוא אוהד מנצחת את הקבוצה שאתה אוהד? מניח שאתם מכירים. אצל רוב האנשים האינסטינקט הוא לחפש אשמים ולהפיל אחריות: "השיפוט היה זוועה, שיחקנו ללא השחקן המרכזי שלנו, אחד השחקנים הכי טובים שלנו יצא בחמש עבירות, הכלב אכל לי וכו' וכו' וכו'". ברוב המקרים, ירגיש האוהד קיפוח שלא בצדק - אך במקרה של אוהדי הפועל ירושלים בעניין ההדחה המוקדמת מאירופה, התירוצים צודקים ונכונים.
ושלא תבינו אותי לא נכון, ההדחה של האדומים בשלב הבתים הזה ממש לא הייתה בצדק - זו הדחה מבישה. קבוצה בסדר גודל כמו הפועל ירושלים חייבת וצריכה לעלות לשלב הבא ואף יותר. אבל ברגע שקבוצה חוטפת טראומה כל כך גדולה עונה קודם לכן, סביר להניח שזה ייגרר גם לעונה שלאחריה. וכשהמאמן שלך, שכ"כ מחובר לקבוצה, בשלוש השנים האחרונות, עוזב אותך בדיוק ברגע הכי דרמטי בעונה, זו גם סיבה לתרץ. וכשאחד השחקנים הטובים שלך (אם לא הטוב ביותר), ג'יימס פלדין, עוזב אותך מסיבות כלכליות, זו עוד סיבה לתת לחברך תירוץ.
אבל למרות הכל, הפועל ירושלים נהגה בשכל בעיניי. אני לא אוהד הקבוצה, אבל בהחלט התרשמתי מהתנהלות בבירה: בקיץ הם עיבו את הסגל הישראלי עם 3 שחקנים בדמותם של אדם אריאל, עדי כהן סבן וניב בלול. על איכותם של השחקנים עוד אפשר לערער, אך בסופו של דבר – 3 צברים שיכולים לתרום בליגה ואולי במקרה חריג אף באירופה.
פלדין עזב בקיץ לטובת בטיס הספרדית, אבל חומסקי והראל ידעו להשיב על כך יפה עם החתמות של שחקנים התקפיים לא רעים בכלל. אמנם חלקם הגדול איכזב מאוד, אבל ההנהלה עשתה את מה שהייתה יכולה. גם כאשר הגיעה ההודעה על חומרת פציעתו של ג'ייקובן בראון, שלא יכל להשתתף בפיינל 8 בעונה הקודמת שנערך באיחור (בואו, זו העונה הזאת), ההנהלה מיהרה להביא את כריס קרמר. כשהתברר שהוא לא מתאים לתפקיד, גם מבחינה פיזית, ירושלים קפצה על ניקוס פאפאס (כן, הוא שיחק איזה 23 דקות במדי הפועל). ואסור לשכוח שההנהלה הביאה עוד מספר שחקני חיזוק שפשוט שוחררו מהקבוצה – טאריק פיליפ בעקבות קנס הזרים, לוקה מיטרוביץ' וגם דייוידאס סירווידיס שזכה עד כה לראות העונה 2 דקות פרקט במקסימום במדי הפיסטונס.
למרות ההתנהלות המכובדת, אם אני צריך להצביע על נקודה אחת שהפריעה לי בעין אצל הפועל, זה דווקא הקו הקדמי. עם כל הכבוד לזלמנסון ולסולימן בריימו (שבניגוד לשאר הקבוצה, הוא וואחד נקודת אור), הם לא חיות צבע. הם לא שחקנים שיכולים לעשות לך פלאים מתחת לסל בשני צידי המגרש. אולי עמנואל טרי, שכבר משחק יחד עם עוד אקסים ישראלים (ג'ורדן לויד, ג'וני אובראיינט, קורי וולדן) בבלגרד, היה מתאים לתפקיד.
המהפכה באדום תגיע, לאו דווקא בגזרת רכש/עזיבות, אלא דרך אדומייטיס שכעת יכול להתרכז ביצירת טביעת האצבע שלו בקבוצה. אם כבר אין ליגה בלקנית ואין ליגת אלופות, האדומים יכולים עכשיו לשים את כל הפוקוס על הליגה, ולקוות שאחרי 3 שנים ללא גמר, הפעם הם יגיעו לשם.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
