אורן עמיאל הפך בשנים האחרונות לאחד המרצים המבוקשים בהשתלמויות כדורסל בישראל וגם באירופה. פילוסופיית המשחק המיוחדת שלו גרמה ללא מעט מאמנים, מהבכירים ועד לאלה שרק החלו לאמן בקט-סל, לינוק כל פרט מידע אפשרי ממי שאימן בארבע העונות האחרונות את נימבורק הצ'כית, ואף נבחר למאמן השנה בליגת האלופות.
המינוי שלו למאמנה של הפועל ירושלים לא הפתיע. הוא היה המועמד הבכיר עוד מאמצע העונה, והיה ברור שי-ם תפנה אליו. יחד עם זאת, בבוקר החתימה העסקה כמעט התפוצצה והמאמן בן ה-49 החל לחפש בית באיזור עמק יזרעאל. בסופו של דבר הצדדים חזרו לשולחן המשא ומתן והגיעו להסכמות.
דרך אגב, עמיאל היה מעדיף להישאר באירופה. הוא גם היה במו"מ מתקדם עם שתי קבוצות, טלקום בון הגרמנית וסארגוסה הספרדית, אך בסופו של דבר הוא לא חתם.
"פיני גרשון נדהם ממנו"
עמיאל מוכר לחובבי הכדורסל הישראלי מתקופתו כשחקן בהפועל גליל עליון באמצע שנות ה-90. "אני אחראי לכך שאורן שיחק בבוגרים של הגליל", מספר המנהל המיתולוגי מכפר בלום, עמית גל. "בקדנציה השנייה של פיני גרשון אצלנו הסכמנו שהוא יביא 11 שחקנים ואני אהיה אחראי על השחקן ה-12. וזה היה אורן. עד אז הוא שיחק בליגה איזורית כאן בגליל. הוא קיבוצניק מלהבות הבשן, בוגר הנדסה קרבית, שור אמיתי. פיני נדהם ממנו באימונים, הוא לא נתן לשחקן עליו שמר לנשום וגם היה קלע מצוין מהפינות".
גל מספק פרט נוסף מעניין על עמיאל: "בזמנו הוא לא הרוויח הרבה כסף, אז במקביל לכדורסל היה צריך לעבוד בבקרים ברפת ובגידול כותנה בלהבות הבשן. אשכרה רפתן. אני אוהב אותו מאוד, הוא כמו אח קטן שלי. מעטים האנשים שאשתי יהודית הייתה מכינה להם את סלט החסה המיוחד שלה, ואורן נמנה עליהם". דרך אגב, עמיאל נחשב לחקיין מעולה, ואחד החיקויים הטובים שלו הוא של עמית גל.
במקביל לקריירת המשחק אימן עמיאל במחלקת הנוער של גליל. בהמשך שיחק ואימן בחדרה, וכשפרש שב לכפר בלום ומונה לעוזר המאמן של עודד קטש בקבוצה הבוגרת. בשלב מסוים מונה למאמן הראשי, אבל לא נחל הצלחה וקטש החליפו. שווה להתמקד על הנושא הזה, ואולי זאת נורת אזהרה לאנשי ואוהדי הפועל י-ם. עמיאל מעולם לא הצליח כמאמן ראשי בישראל. הוא נכשל בליגה השנייה והיה קודם לכן העוזר של קטש במכבי ת"א בעונה ששניהם רוצים לשכוח.
מה שמדהים בעמיאל זה שאין לו אגו. בתקופה שאימן במגידו בליגה השנייה שכר דירה ביקנעם והיה צריך עוד עבודה כדי להרוויח מספיק כסף. הוא פנה למתן בירנבוים, המנהל המקצועי בהפועל עמק יזרעאל, וביקש ממנו לאמן במחלקת הנוער. התפקיד שנמצא לו הוא מאמן קבוצת קט-סל בכפר יהושע. זה אחרי שכבר היה מאמן בוגרים בגליל ועוזר במכבי ת"א. "אורן חריג בנוף. היה חיבור מדהים בינו לבין הילדים, אהבה ממבט ראשון. הוא התייחס אליהם כאילו הם שחקני יורוליג, היה מעביר אימונים ברצינות שיא. בדיעבד הוא סיפר שזה מה ששמר לו על השפיות בתקופה הקשה בבוגרים", מספר בירנבוים.
עמיאל המשיך בעמק ועבר לאמן את קבוצת הנערות של המועדון כשמקביל עבד בנצרת עילית (ושוב פוטר). במהלך אותה עונה כבר נסע לצ'כיה לפגישות עם ננו גינזבורג על מנת לבדוק את האפשרות שיעבוד כעוזר בנימבורק.
שליטה מוחלטת בצ'כיה
עמיאל חייב בצורה מסוימת את הקריירה לגינזבורג, כי אם לא הייתה מגיעה ההצעה לשמש כעוזרו, סיכוי טוב שהוא לא היה מאמן בוגרים היום. כך מצאו את עצמם עמיאל ומשפחתו אורזים מזוודות וטסים ב-2010 לנימבורק. שלוש עונות שימש כעוזרו של גינזבורג. לאחר מכן חזר לקדנציה קצרה כעוזר של בראד גרינברג בהפועל י-ם, בה רקם קשרים ומערכות יחסים מיוחדות עם אנשי המועדון שסייעו לו עכשיו לקבל את הג'וב כמאמן הראשי.
ב-2015 חזר לנימבורק, שוב לעמדת העוזר של גינזבורג לשנתיים נוספות - וב-2017 החליף אותו. "ההסכם מראש עם הנהלת המועדון היה שברגע שאני עוזב אורן ימונה למאמן", מציין גינזבורג. עונת הבכורה שלו הייתה נהדרת. הצ'כים העפילו לשמינית גמר ליגת האלופות והודחו ע"י אא"ק אתונה. העונה השנייה הייתה כישלון עם הדחה כבר בשלב הבתים באירופה. בדיעבד עמיאל מספר שזאת הייתה העונה החשובה בקריירה שלו כי הסיק ממנה הרבה דברים ושינה לא מעט מקו המחשבה שלו בעקבותיה.
בעונה השלישית רשם את הישג השיא שלו עם העפלה לרבע גמר הצ'מפיונס וזכייה בתואר מאמן העונה בליגת האלופות. בעונה האחרונה שוב העפיל לשמונה האחרונות. בזירה המקומית לנימבורק לא הייתה תחרות ותחת עמיאל היא זכתה בארבע אליפויות ובשלושה גביעים.
אז איך ביצע עמיאל את השינוי ממאמן בוגרים שלא הצליח בישראל לאחד שהוכתר כמאמן השנה בליגת האלופות? בפרק בו השתתף בפודקאסט "מאמנים מדברים על אימון" התייחס בדיוק לשאלה הזאת.
"כמאמן באירופה אתה חווה המון, בין אם זה לנסוע למשחקי אימון בכל היבשת ולפגוש קבוצות ממדינות שונות, מה שלא קורה בישראל, להכיר אנשי מקצוע, להחליף רשמים עם קולגות ובעיקר להתמודד מול סגנונות כדורסל שונים. זה פיתח אותי מאוד".
עמיאל נותן כדוגמה את התקופה שנימבורק שיחקה באדריאטית ופגשה קבוצות סרביות עם גבוהים אימתניים בצבע אותם לא הצליחה לעצור. עוזרו הסרבי חיבר אותו עם אלכסנדר דז'יקיץ', אחד המאמנים היותר מוערכים באיזור הבלקן, והשניים שוחחו לא פחות משש שעות בטלפון במהלכן הישראלי לקח טיפים מהקולגה שלו איך לעצור את הגבוהים הסרבים. זה עבד ונתן לו עוד משהו לסל הכלים שלו.
בניגוד למאמנים אחרים שמאמינים מאוד בסטטיסטיקה מתקדמת, עמיאל מקשיב יותר לתחושות הבטן שלו, כך לפחות הוא מעיד על עצמו. הוא מאמין מאוד בתקשורת בין שחקנים למאמן, וטוען כי בסוף מדובר בבני אדם ולא ברובוטים. עוד לפני שהוא מאמן, עמיאל מחשיב עצמו לאיש חינוך. חשובים לו מאוד ערכים בקבוצה. באחד ממשחקי האימון הראשונים שלו בנימבורק הקבוצה שיחקה בסלובניה ומיהרה לשוב לצ'כיה כי תוכננה לה נסיעה של שמונה שעות באוטובוס. השחקנים השאירו את ספסל הקבוצה מלוכלך מאוד. עמיאל לא אהב את זה, צילם את הספסל, שלח את התמונה למנהל הקבוצה ואמר לו שזאת הפעם האחרונה שזה קורה.
בחדר ההלבשה של הפועל ירושלים בפיס ארנה ייתלו בקרוב שני שלטים גדולים שמעבירים את האני מאמין של עמיאל. על אחד יהיה כתוב "Its all about the team", ועל השני "No self-pity". הראשון מדבר על כך שכולם (הנהלה, צוות ושחקנים) עובדים כדי שהקבוצה תצליח, וכשאתה גורם להם להאמין בזה הכל נהיה קל יותר, שחקנים פחות ממורמרים על זה שהם משחקים פחות דקות וכולם מבינים שיש מטרת על. השלט השני מתייחס לאינדיבידואל ואומר שכולם עוברים דברים בחיים, אבל אי אפשר לרחם על עצמך, אלא להפך - להתרומם מתוך הסיטואציה.
שיטת המשחק של עמיאל לא קונבנציונלית. הפועל ירושלים תשחק בקצב מהיר מאוד, בדיוק כמו שנימבורק שיחקה. מה זה אומר בפועל? אם הקבוצה לקחה ריבאונד הגנה, חטפה כדור או אפילו קיבלה סל, היא תרוץ כמה שיותר מהר על מנת להשיג נקודות בצד השני. עמיאל מאמין ששמונה השניות הראשונות בהתקפה הן של השחקנים. הם צריכים לנסות להגיע למצב הכי טוב שהם יכולים כדי לנסות ולקלוע. במידה שלא הצליחו, רק אז עוברים לתרגילים מסודרים.
עוד דבר מיוחד בפילוסופיה שלו הוא נושא ריבאונד ההתקפה. אחרי שדני גוט הגיע לצ'כיה לפגישה איתו במסגרת חברת הסקאוטינג שלו, הוא חשף בפני עמיאל תזה על נושא ריבאונד ההתקפה, וכמה חשוב שכל שחקני החמישייה יקפצו עליו. עמיאל לקח את הרעיון בשתי ידיים ולא סתם נימבורק סיימה במקומות 2-1 בריבאונד ההתקפה בליגת האלופות בארבע העונות שלו כמאמנה.
הפוך מקטש
אוהדי י-ם צפויים לריענון בכל מה שקשור לסגנון ההתקפי. אם אצל קטש וגם אצל יונתן אלון הקבוצה שיחקה בעיקר פיק-אנד-רול, אצל עמיאל יש גם תרגילים כאלה, אבל מגוון רחב של תרגילי יציאה לקליעה או הכנסת כדור לגבוהים, ובעיקר הרבה הנעת כדור וחיתוך של שחקנים ללא כדור. הכל בעקבות הדברים שלמד בשנים הרבות שלו באירופה.
עוד נושא מעניין בקשר לעמיאל הוא הצורה בה הוא בוחר שחקנים. לפני מספר שנים חבר לדן ולנסי, מהמאמנים המנטליים הבכירים בישראל, שייסד את שיטת 30-70, שאומרת שמה שמנצח משחקים זה לא כישרון השחקנים (30 אחוז) אלא המאמץ שהם משקיעים בפעולות האפורות (70), כלומר, הדברים שכביכול פחות רואים בדף הסטטיסטיקה כמו למשל חסימה חזקה לשחקן אחר, קפיצה על הפרקט, נגיעה בכדור בזמן שאתה שומר על שחקן, ואספקטים רבים אחרים. השיטה של ולנסי אומרת שאם ניצחת ברוב המאבקים האלה - ב-90 אחוזים מהמקרים אתה גם תנצח במשחק. זאת שיטה בה השתמש גם דייויד בלאט בזכייה של מכבי ת"א באליפות היורוליג האחרונה שלה.
הדבר הראשון שעמיאל עושה כשהוא בוחן שחקנים לקבוצה שלו זה לקחת 3 פרמטרים מתוך אותן נקודות מאמץ (ספציפית לכל עמדה במגרש), ורק אם השחקן עומד בהן הוא ממשיך לבדוק עליו סטטיסטיקות ומבנה אישיות. די ההפך ממה ששאר המאמנים עושים.
הסיבה המרכזית לכך שעמיאל בוחר הן בפילוסופיית משחק לא קונבנציונלית והן בגיוס שחקנים בצורה אחרת נובעת מכך שהוא הגיע למסקנה די מהר שנימבורק, שמשחקת לרוב במסגרות עם קבוצות איכותיות ממנה בכישרון וגם עם תקציבים גדולים יותר, צריכה להביא משהו שונה על מנת לנצח. גם בהפועל ירושלים בעידן פוסט אורי אלון המצב לא כזה רחוק. כדי לזכות באליפות בישראל, וכמובן כדי להצליח באירופה, היא תצטרך למצוא שחקנים בשכר מצומצם יחסית, והדרכים של עמיאל מתאימות לכך כמו כפפה ליד.
"אלוהים נגע בו, אני מקנא בירושלים", מסכם עמית גל. "גיא הראל גאון - להחתים את אורן לשנתיים יהפוך את הקבוצה שלהם ללוחמת, ובשילוב עם הקהל המדהים שלהם זה יצליח בגדול. אורן איש של פעם, חקלאי אבל עם ראש של הייטק". גם גינזבורג יודע שהעתיד של עמיאל וקבוצתו החדשה ורוד: "אני חושב שירושלים עשו עסקה טובה, אפילו טובה מאוד".
