אני מודה, שכשלוס אנג'לס קליפרס עלו ל-1:3 בסדרה מול דנבר נאגטס, לא עלתה בראשי מחשבה שלדנבר יש סיכוי לחזור ולנצח, בעיקר בגלל הדומיננטיות של הקליפרס בניצחונות. אבל משהו קרה לקליפרס, או יותר נכון, דנבר חשפה את הבלוף של הקליפרס במהלך שלושת המשחקים האחרונים בסדרה, וניצחה בסופו של דבר בדיוק בכלים שיש לה ואין לקליפרס: רוח לחימה, משחק קבוצתי שבו השלם עולה על סך חלקיו ומנהיגות של הכוכבים ניקולה יוקיץ' וג'מאל מארי האדירים. כל אלו גברו על קבוצה מוכשרת ועמוקה יותר, אך לא מחוברת וחלשה מנטלית (איבדה בשלושת המשחקים האחרונים יתרון דו-ספרתי במחצית השנייה!), כשפול ג'ורג' ובעיקר קוואי לנארד נעלמו לחלוטין ברגעי ההכרעה.
עם כל הכבוד לדנבר האדירה שעשתה היסטוריה (הראשונה שחוזרת פעמיים בעונה מ-3:1 לניצחון בסדרה), הסיפור הגדול פה הוא הקליפרס, מועמדת לגיטימית על הנייר לזכייה באליפות שפישלה ברגע האמת ועומדת להשלים 50 שנה ללא גמר אזורי.
הכל התחיל בקיץ האחרון, בו קוואי הגיע כשחקן חופשי מטורונטו האלופה וג'ורג' עבר תמורת 2 שחקנים ו-5 בחירות דראפט עתידיות, הכל במטרה לבנות קבוצה מועמדת לאליפות שתתחרה עם הלייקרס של לברון ג'יימס ואנתוני דייויס. אני מניח שבתוך תוכם, מנהלי הקליפרס האמינו שיוכלו לעשות העתק-הדבק למה שעשה הג'נרל-מנג'ר של טורונטו, מסאי יוג'ירי - לצרף את קוואי לקבוצת פלייאוף לגיטימית שרצה ביחד כמה שנים, כדי לתת לה את הערך המוסף שהיא זקוקה לו בשביל לקחת אליפות. הקליפרס האמינו בלב שלם שקוואי בשילוב ג'ורג' והסגל העמוק יצליחו לקחת את הקבוצה צעד קדימה אל עבר אליפות ראשונה והיסטורית למועדון.
כנראה שהעתק-הדבק לא תמיד עובד בספורט, ואני כותב זאת לא רק על התוצאה הסופית, אלא על כל התהליך שעברו יחד הקליפרס העונה - או בעצם - לא בדיוק עברו יחד. כבר בסתיו פורסם כי שחקני בקבוצה אינם מרוצים מהיחס המועדף ומההקלות להן זוכים קוואי וג'ורג', בכל הנוגע לאימונים וגם לדקות המשחק, כשמטרת המהלכים הללו הייתה לשמור עליהם בריאים בפלייאוף. לא פלא שקבוצה אינה מחוברת ומאוחדת, כשאלו האמורים להנהיג אותה עובדים פחות ומקבלים יחס של מלכים מן הצוות המקצועי. אני מציע לקוואי ולג'ורג' ללמוד מקינג ג'יימס, שבתור הכוכב של הקבוצה הוא זה שעובד הכי קשה באימונים, ומקיים את ניהול העומסים בצורה מקצועית יותר שאינה פוגעת בקבוצה.
אותה מדיניות ניהול עומסים הובילה לכך שהקליפרס כמעט ולא שיחקו יחד כסגל שלם במהלך העונה, מה שהוביל להופעת פלייאוף פושרת ומאכזבת מאוד. חלק מהשחקנים, כולל שני הכוכבים התייחסו לכך כבעיה אחרי ההדחה, לכך שלא התגבשו כקבוצה העונה.
כשראיתי את הקאמבק של דנבר מ-19 הפרש במשחק 6, היה לי כבר ברור שבמשחק 7 לא יהיה לקליפרס סיכוי, בעיקר בגלל החוסן המנטלי הנמוך שלא מאפשר להם להרוג משחקים כשהיתרון בידיהם. אני אפילו אגיד מבלי להגזים שאם קריסטפס פורזינגיס היה בריא (ולא מורחק בצורה שערורייתית במשחק הראשון), לדאלאס היה סיכוי גבוה לגרור את הקליפרס למשחק 7 בסיבוב הראשון ולעבור את הקבוצה המאכזבת מעיר המלאכים.
בקיץ הקרוב יעשו בצד האדום של אל-איי הרבה חושבים, וינסו לבצע מקצה שיפורים לקראת העונה הבאה. אני מאמין שזו עדיין קבוצה טובה וחזקה שיכולה להמשיך להתמודד על האליפות בשנים הבאות, אם תשחק ביחד כקבוצה ואולי תנסה להחליף מספר שחקנים ומאמן (דוק ריברס בתצוגת ניהול חלשה מאוד). דבר אחד בטוח: הליגה הרוויחה הפתעה ענקית בדמות דנבר , שהוכיחה שלפעמים כדורסל איכותי, קבוצתי ומאוזן יכול להביס שמות גדולים עם כישרון גדול יותר. איזה כיף של פלייאוף!
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
