זה קרה לפני חצי שנה, בלב משבר הקורונה. כשהיא בחודש השביעי להריונה, שירה העליון קיבלה טלפון מראשי קבוצת הנשים של אליצור רמלה. "אנחנו רוצים שתאמני אצלנו", הם הציעו לה.
והנה, בשבוע הבא זה קורה, עונת 2020/21 בליגת העל בכדורסל לנשים נפתחת, ושירה העליון בת ה-40 (אמא לריי בן השנתיים וחצי וליאו בן הארבעה חודשים) חוזרת לקווים. המאמנת היחידה בעונה שבפתח, שכוללת עשר קבוצות. תשעה גברים ואישה אחת.
"אני זוכרת את עצמי בחדר הלידה מתכננת תרגילים בראש, מהלכים", משחזרת העליון. "בנוסף לכל סיפור הקורונה, גם לא אימנתי בשנה שעברה - כך שאני כבר מתה שתתחיל העונה. קבוצה חדשה, קהל חדש, זה מוסיף עוד משהו".
למה רמלה?
"לשמחתי היו לי עוד כמה אופציות לפני שחתמתי, וזה לא מובן מאליו במציאות של היום. משהו באינטואיציה שלי, כשישבתי עם האנשים ברמלה, ידעתי שזה המקום בשבילי. אני בן אדם שמשלב היגיון ורגש בהחלטות בקריירה וזה הרגיש לי נכון".
מאמנת יחידה לצד תשעה מאמנים. איך את מסבירה את זה?
"באמת שאלה טובה. לטעמי שילוב של שני דברים: יש מאמנים טובים שמזוהים עם כדורסל הנשים וממשיכים בענף. מצד שני, כנראה שאין מספיק מאמנות, וגם אם יש - הן לא תמיד מגיעות לליגת העל. אני יכולה להגיד לך שבליגה הלאומית יש לא מעט מאמנות טובות שכן עובדות".
גם השכר הזעום שמשלמים לנשים בספורט בטוח לא תורם.
"בכל עבודה חדשה יש תהליך בנייה ומרוויחים פחות. אתה לא מגיע לעבודה חדשה וכבר נהיה סופרסטאר. גם בתחילת דרכי עבדתי בשכר נמוך, אבל תמיד הסתכלתי לטווח הארוך. הסתכלתי קדימה, שאפתי, חלמתי. כשאתה מביא קבלות, השכר בהתאם".
אפליה, תארים, חלומות
את קריירת האימון החלה העליון עוד ב-2007, ודווקא בקבוצת הגברים של הפועל ת"א ששיחקה אז בליגה הארצית, טרם פירוקה והתמזגותה עם קבוצת האוהדים הפועל אוסישקין. העליון עשתה אז היסטוריה בענף והפכה לאישה הראשונה בארץ שאימנה קבוצת גברים בוגרת, תוך שהיא ממשיכה לשחק בליגת העל לנשים. אחרי שלוש שנים תלתה את הנעליים והחלה לאמן במשרה מלאה.
היא הדריכה חמש שנים את הפועל ראשל"צ, חמש שנים את מכבי עירוני ר"ג, ואיתה גם זכתה בגביע המדינה ב-2017, שימשה כמאמנת נבחרת הנערות והעתודה לנשים, ובשנים האחרונות היא גם עוזרת המאמן בנבחרת הבוגרת.
מתי נזכה לראות מאמנת על הקווים בליגת העל לגברים?
"אין ספק שאחד החלומות שלי זה לאמן בליגה הלאומית או בליגת העל לגברים. אם אכוון לשם מספיק חזק - ביום מן הימים זה יקרה. אני בטוחה בזה. כרגע אני שלמה עם המקום שלי".
ובכל זאת, מה צריך לקרות כדי שתקרת הזכוכית הזאת סוף־סוף תישבר?
"משהו קטן וחשוב: צריך יו"ר אחד עם אומץ. אחד שירים את הכפפה וייתן למאמנת הזדמנות. תראה, גם ב-NBA זה עדיין לא קורה. יש עוזרות מאמן, נשים בצוות המקצועי, אבל עוד לא מאמנת ראשית. אנחנו תמיד באיחור ולומדים מהטובים ביותר. אם נראה דבר כזה בליגה הטובה בעולם, זה יקרה גם פה".
יש בכלל הבדל בין אימון נשים לגברים?
"ההבדל הפיזי. כדורסל הגברים יותר הולך לכיוון של יכולות אישיות. בכדורסל הנשים יש יותר אלמנט פסיכולוגי, אבל גם יותר משמעת טקטית של השחקניות. למאמנת בכדורסל הנשים יש יותר השפעה? תלוי באדם ובמבנה השחקניות. אין חוקים".
ובהתייחסות?
"לשמחתי, בכל מקום בו אימנתי אף אחד לא הסתכל על המגדר. בסופו של יום, מאמנים נמדדים בתוצאות ובאיך הם שולטים בקבוצה".
הבדלי השכר בין ספורטאים לספורטאיות זועקים לשמיים, גם בתחום האימון.
"למדתי לא להסתכל על חצי הכוס הריקה. אני שלמה עם מה שאני מרוויחה. צריך גם להבין שיש מאמנות בכדורסל הנשים שמתפרנסות בכבוד. לעצם השאלה, העולם לא שוויוני, אין מה לעשות. בוא נדבר על אליצור רמלה".
או־קיי, בואי נדבר. בעונה שעברה, שלא הגיעה לסיומה והופסקה במחזור ה-23 (קורונה, אתם יודעים), דורגה רמלה במקום השלישי. ברזומה של המועדון עשר אליפויות, שישה גביעי מדינה וזכייה היסטורית ביורוקאפ ב-2011.
רמלה נחשבת לאימפריה בענף בארץ והפייבוריטית לזכות בתואר העונה. מככבות אצלה טיפאני מיצ'ל ובטניג'ה לייני מה-WNBA. רק לאחרונה לייני נבחרה לשחקנית המשתפרת של העונה בליגת הנשים הטובה בעולם. העליון בנתה העונה סגל עמוק, הכולל בין השאר את אליסון הייטאוור, אליסה בארון, דרו אדלמן, אלכס כהן ונעמה שפיר.
"המטרה הראשית שהצבתי, גם אם זה לא תלוי רק בי, היא קודם כל לסיים את העונה", מבהירה המאמנת. "נבואה ניתנה לשוטים, ולאור המציאות שלנו הכל יכול להיות. העונה יכולה להיעצר. אני ערוכה לכל תרחיש".
ותארים?
"ברור שהמטרה היא ללכת על הכל, אבל בשביל שזה יקרה נצטרך לסיים את העונה בריאות. הרי אם אחת השחקניות שהבאנו תחלה בקורונה, זה יכול לשנות הכל. אם לא נסיים את העונה, לא עשינו כלום".
אימהות, קורונה, כוכבות
יש לך בסגל את טיפאני מיצ'ל, מהשחקניות הבכירות ב־WNBA.
"זה שהיא חוזרת לישראל לעונה שלישית ברציפות זה לא דבר מובן מאליו. טיפאני היא אחת השחקניות הראשונות שרציתי להחתים. היא לא רק שחקנית מדהימה, טיפאני גם מאוד צנועה ומכורה לעבודה. יש לה את כל החבילה".
לפני סיום, הולכת להיות לך עונה לא פשוטה. משבר הקורונה ברקע והמשפחה שהתרחבה.
"העבודה הכי מאתגרת בעולם היא להיות אמא, כל השאר מתגמד. לשלב הורות עם אימון ולעשות את שני הדברים בצורה טוטאלית - זה כמובן לא פשוט, אבל אני לא הראשונה. למזלי בורכתי בזוגיות ובמשפחה תומכת. מהות החיים בסופו של דבר היא המשפחה. מקבלים פרופורציות".
אם יש משהו חיובי במגפת הקורונה המקוללת הזו, זו העובדה שליגת העל לנשים השנה משופעת בשחקניות בכירות מה־WNBA.
"זו הולכת להיות העונה הכי מעניינת מאז שאני זוכרת את הליגה. יהיו הרבה שמות גדולים. בגלל המגפה הרבה שחקניות נתקעו בלי מקום לשחק, מה שאיפשר לקבוצות ברמות שלנו להביא כוכבות. בוער בי כבר להתחיל".
