על רקע פסיקת CAS, בית הדין לערעורים בספורט, שביטל את הרחקת מנצ'סטר סיטי מאירופה לשנתיים, שמענו ביקורות על התנהלות אופ"א, על הייעוץ המשפטי שקיבלה ועל פשיטת הרגל של הפייר-פליי הפיננסי. בטור זה נעסוק באספקט אחר של ההחלטה, דרך בחינת גישתם השונה של מיליארדרים מוכרים לסיטואציות דומות, וננסה להסיק מסקנות על עתיד הספורט.
מנצ'סטר סיטי נשלטת ע"י קבוצה מהעשירות בתבל. לא היה לבעלים הרבה מה להפסיד מהחלטת אופ"א להרחיק את סיטי לשנתיים מליגת האלופות - היה להם המון מה להפסיד מזה. משפטית עמדתם התקבלה. אך אין טעם בדיון משפטי על צדק בהחלטת CAS בערעור. יש טעם לבחון השפעתה על הספורט ממבט בעלי הקבוצות. נביא, כמקרה מבחן, מיליארדר פחות עשיר, אך הרבה יותר מוכר לנו - מיץ' גולדהאר. גם מכבי ת"א שבבעלותו הואשמה על ידי אופ"א כי עברה על חוקי הפייר-פליי. הסכומים היו נמוכים יותר. ההאשמות היו מעט שונות. אך העונש שמכבי ת"א ספגה היה בעל אותה משמעות באופן יחסי. היה לגולדהאר המון מה להפסיד ממנו.
תקציב הזרים והחיזוק של מכבי ת"א נבנה מההופעה באירופה. לכך משמעות כפולה: לא רק בגלל הסכומים שהיא אמורה לקבל מאופ"א עבור הצלחה במפעליה; אלא אף יותר מכך, משום שללא הופעה במפעלים האירופיים, מכבי ת"א הרבה פחות אטרקטיבית, לכל הפחות, עבור זרים. ולראיה, שנתיים היא נעדרת משלב הבתים. סיטי, לעומתה, הייתה שורדת שנתיים בלי הצ'מפיונס ליג. היה לה קשה, אך נראה ששנה אח"כ הייתה חוזרת, ובגדול. וגם לו הייתה מורחקת בכל זאת, הייתה ממשיכה לשחק בליגה הטובה, העשירה והמושכת בעולם.
עוד אסור לשכוח שהיו לגולדהאר נימוקים טובים נגד החלטת אופ"א. למשל, שההוצאות העודפות היו תוצאה של צורך לארח את מוקדמות הליגה האירופית ב-2014/15 מחוץ לישראל. הוצאות הביטחון והאירגון הנ"ל "נפלו" על הקבוצה בהפתעה, לאור מבצע "צוק איתן". זה נימוק אמיתי ופחות משפטי מהנימוק של סיטי לביטול עונשה. בכל זאת, גולדהאר בחר (ויש להניח לאחר ייעוץ משפטי) לא להילחם בהחלטה בערכאות משפטיות. אז למה סיטי נלחמה בכל הכוח? ולמה מכבי ת"א קיבלה את רוע הגזירה (גזירה רעה כלכלית ומורלית)?
יש ודאי סיבות גיאו-פוליטיות להבדל בתגובה. גולדהאר מיליארדר קנדי, ליברלי, עסקיו מנוהלים במדינות דמוקרטיות, וניכר שהוא מאמין בעקרונות ליברליים, המשתלבים בצורת הניהול. "אבו-דאבי פיתוח והשקעות" היא קבוצת משקיעים, שהינה חלק מנכסי משפחת המלוכה של אבו-דאבי, מדינה עם משטר מלוכני, שמקור כספה בנפט. אף שנכסיה מנוהלים גם במדינות דמוקרטיות, ניהולה ריכוזי ואגרסיבי. אבל זה לא העיקר כאן. ברור שגולדהאר איש עסקים ממולח, שיעוט על הזדמנויות עסקיות באגרסיביות. הוא שולט, מעורב וריכוזי בעסקיו. עדיין יש הבדל בין הגישות, שנובע גם מתפישת הספורט, תפקידו בקהילה ותפקיד קברניטי הקבוצות.
מכבי ת"א קבוצה שערכי המצוינות שלה יונקים משורשים של קבוצות ילדים ונוער במועדון, ששואפות לכלול את השחקנים הטובים בישראל בכל הגילים. כשקרויף הגיע לנהל ספורטיבית את מכבי ת"א עבור גולדהאר, הוא הבין את שורשי המועדון. יחד עם זאת, הוא מצא תשתיות לא מתאימות, והחל לבנות אותן בצלמו ובדמותו. כשמכבי ת"א ספגה את העונש מאופ"א (וקרויף כבר לא היה חלק מהמועדון והפעולות שבגינן ניתן נעשו על ידו), התשתיות שהכין קרויף היו מוכנות לשלב של קליטת צעירים בקבוצה הבוגרת. צריך היה בעלים שייקח סיכון.
מנצ'סטר סיטי היא מאז 2008 קבוצת כוכבים נוצצת. יש לה מחלקות ילדים ונוער חזקות. אך ברור שקבוצתה הבוגרת מורכבת מהכוכבים הבינ"ל הגדולים בענף, היא עצמה נכללת בעילית, ורוצה לשמר את מעמד קבוצות העל. זה מזקק את הקונפליקט. מחד, שאיפת המיליארדר (כל מיליארדר) להשליט מרותו, תוך דריסת כל מה שבדרכו להמשך השליטה; ומאידך, הסתכלותו הרחבה על תחומי פעילותו, והיכולת לתרום לקהילה, שממנה נשאב הונו.
אין לי טענות לעשירי תבל בכלל ולבעלי תעשיית הנפט העולמי בפרט. צפייה בקבוצות העילית של אירופה מהנה, וברור לי שבלי הכסף הגדול האיכות תיפגע. הבעיה היא שאין בצד הניהול הכלכלי אחריות להחזיר לקהילה. בעוד שגולדהאר תורם לקהילה, ומאפשר לצעירים שגדלו במכבי להוכיח עצמם על במה גדולה (גם אם בשל המצב שנוצר), בעלי סיטי התנהגו בספורט כמו בעסקיהם. ניצול הנפט עד שיאזול ואי טיפול בנזקיו לתיקון העולם. לו היו משלימים עם העונש, לא רק שסיטי הייתה נהפכת אהודה יותר, אלא שהייתה ניתנת לכוכבי הענף (שמשחקים בסיטי ויכלו להישאר בה בלי לשחק בצ'מפיונס), הזדמנות להוכיח נאמנות וקישור לסמל קבוצתי, דבר שאזל מעולמנו. יתכן שצעירים מוכשרים היו מקבלים הזדמנות על במת הפרמייר-ליג. נבחרת אנגליה הייתה מרוויחה.
אופ"א, מצדה, צריכה לשאוף לשמר את כללי המשחק ההוגן, גם אם נכשלה נקודתית. יש לזכור שלכדורגל תפקיד מכריע בקהילה. זה צינור להנחלת ערכים לספורטאים – שכשיהפכו למפורסמים, לצפות שינחילו אותם לציבור.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
