שאף אחד לא יגיד שאני לא אוהד של סרחיו ראמוס. אני כן. אני אוהד ריאל מדריד החל מ-2005. למי שלא יודע, זו השנה שבה ראמוס הוחתם בריאל. אין לו מתחרים בין בלמי בעולם, ודאי לא במספרים (יש לו 11 שערים בלה ליגה בעונה הזו).
אבל איני אוהד רק את ראמוס, אני אוהד גם את ריאל מדריד. וכמו רבים אחרים, שהמועדון הוא הכל בשבילם, אני רואה את הזדקנות הסגל (כולו, לא רק הבלמים, אבל נשאיר את זה לפעם אחרת, כשבנזמה יהיה האחראי לטעות...), ולא מבין מה קורה למי שאמור להיות אחראי לעתיד המועדון.
המשחק מול סיטי פתח לי את העיניים. אין ראמוס - אין ריאל. בחלק הבלמי של העניין, עם כל הכבוד לווראן, ויש כבוד, אין לו שום סיכוי מול הקבוצות הגדולות בלי שראמוס יהיה בשטח. בחלק של כלל המשחק, עם כל הכבוד לכל שחקני ריאל באשר הם, הווינר ב-ה' הידיעה של הקבוצה, זה שתמיד דוחף אותה קדימה, זה שירוץ מקצה המגרש לקצה השני בדקה תשעים פלוס שלוש בטירוף של נער בן 17, זה שיקפוץ בכל המרץ בקרן, גם כשאתה בתוך תוספת הזמן ואתה בפער של גול, זה ראמוס. רק הוא.
זידאן, אני פונה ללב שלך, תביא לראמוס מחליף. איכשהו, איפשהו, בלם, ווינר, קפטן, סמל. זה מה שריאל צריכה. גם אני חולם על זה שאמבאפה, לבנדובסקי, אולי עוד כמה כוכבים, יעברו אלינו, אבל חשוב יותר - תביא לנו ראמוס. זידאן, פרס - תפתיעו אותנו...
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
