תרקדו, אמ.ג׳יי אמר לנו, תרקדו. ואנחנו? רקדנו. כבר למעלה משנה, מאז היוודע על הסדרה המקיפה של אי.אס.פי.אן על הבולס של מייקל ג׳ורדן. מאז, הרשת געשה והחלו ספקולציות וכמובן ההשוואות בין ג׳ורדן ללברון וגם לקובי ז״ל.
בדרך כלל אומרים כגודל הציפיות כך גודל האכזבות, לא בשביל מייקל. ג׳ורדן החזיק בזכויות על הצילומים מאז ימי האליפויות. כשלברון זכה לראשונה באליפות, מייקל ככל הנראה, לא מובן לי למה, פחד למקומו והחליט להוציא את הצילומים המרהיבים האלה לאור. אין פזמון תרקדו? טעות.

2 צפייה בגלריה
מייקל ג'ורדן ופיל ג'קסון
מייקל ג'ורדן ופיל ג'קסון
מייקל ג'ורדן ופיל ג'קסון
(צילום: GettyImages)

סדרה שמספרת את דרכו של מייקל מא׳ ועד ת׳ כולל ויכוחים, הימורים ואפילו כמה סלים מרהיבים, עריכה, מוזיקה, הכל נעשה בקפידה רבה. אבל הגיע העת לסכם את סדרת המופת ולתת את המסקנות.
ג׳רי קראוס: הגיע להגיד את זה אם זה לא הובן, ג׳רי קראוס הוא ללא ספק הג׳נרל מנג׳ר הכי טוב שהיה בליגה הטובה בעולם. נכון שהיה לו את מייקל ג׳ורדן, אבל המהלכים שעשה כדי להביא את סקוטי פיפן, הבאת פיל ג׳קסון ועוד, הפכו את הבולס לאותה קבוצה גדולה.
עם השנים וההצלחה הרבה שהייתה לה, היחסים התערערו ואולי שמו יצא כבנאדם לא אהוד על מייקל, אבל בסופו של יום הוא עשה ת׳עבודה.
דניס רודמן: הבנאל תבורי של הבולס. הדמות הכי צבעונית שראה הכדורסל, אולי בספורט בכלל. הסיפורים שאני מעולם לא שמעתי עליהם ורק הוסיפו לדמות הצבעונית שמראה מה זה מקצוען אמיתי עם סטטיסטיקות שאף פורוורד לא מגיע אליהם כיום.
סקוטי פיפן: תחשבו שלואיס סוארס, שותפו של ליאו מסי, זוכה בתארים אבל השכר שלו כמו של שחקן בריאל בטיס. עוד הוכחה לעבודתו של קראוס, אך פיפן שגדל בבית צנוע בדרום ארה"ב רצה קודם כל הבטחה לחוזה ארוך טווח. לדעתי הוא לא שיער כמה טוב הוא יהיה, והוא היה. כשמדברים על מייקל, חובה לדבר גם על רובין של באטמן.
2 צפייה בגלריה
מייקל ג'ורדן וסקוטי פיפן
מייקל ג'ורדן וסקוטי פיפן
מייקל ג'ורדן וסקוטי פיפן
(צילום: GettyImages)

פיל ג׳קסון: מעבר לגדולתם של ביל ראסל או פט ריילי, פיל ג׳קסון הוא הג׳ורדן של המאמנים. הוא המשיך את ההצלחה לאחר כמה שנים עם היורש של מייקל, קובי, והשאר היסטוריה. ולשמוע את סיפורו היה מפתיע (גם האימון בפורטו ריקו).
מייקל ג׳ורדן: נאמר מספיק, אין מה להגיד. אין עוד מלבדו.
ברגע של חולשה, בתקופת הקורונה, הריקוד האחרון היה קצה של תקווה, הניצוץ של הסוף, סיפור על ווינר שלא ידע לרגע להוריד את הרגל מהגז, גם אם זה לדחוף את חברייך לקבוצה לקצה, וגם לדעת לקחת שחקנים צעירים תחת כנפייך.
ועכשיו, כשריקוד הסיום נשמע ואנחנו מתחננים לעוד הדרן, נסתפק אפילו בבית קצרצר של חמשיר, כי כולנו רוצים לרקוד עוד קצת, לרקוד כמו מייקל.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.