התלהבתם מהסכם השלום עם איחוד האמירויות? מתכננים שם חופשה משולבת בצפייה באירועי ספורט? קיימים לא מעט ענפים פופולריים בנסיכות מהמפרץ הפרסי, חלק מהם לא ממש שגרתיים.
כדורגל, הספורט הפופולרי ביותר בעולם כידוע, נפוץ מאוד גם במדינה זו, אבל קשה להגדיר את הליגה המקומית כאטרקטיבית במיוחד למרות הכסף הגדול (דייגו מראדונה אימן את אל ואסל ואת אל פוג'ירה לפני כמה שנים לא בדיוק בגלל האתגר המקצועי). כדורגלן מקומי בוגר עשוי להרוויח בסביבות 100,000 דירהם (כ-100 אלף שקל בחודש), אבל שמות גדולים לא תמצאו בין הזרים שהגיעו למקום.
משחק בין שבאב אל הילאל לאל ג'זירה בעונה האחרונה
(יוטיוב)
אם אתם בכל זאת רוצים לצפות בליגה המקומית, תשמחו לשמוע שהליגה תתחדש ב-9 בספטמבר, אחרי שקודם לכן יתקיימו משחקי גביע המפרץ. זאת, אחרי שעונת 2019/20 הופסקה בעקבות משבר הקורונה מבלי שההתאחדות המקומית הכריזה על אלופה. בנוסף, הירידות הוקפאו בעקבות המצב.
שבאב אל הילאל (מאמנה הוא הספרדי ג'רארד סראגוסה) הוליכה את הטבלה עם 43 נקודות מ-19 משחקים בזמן שהמשחקים הופסקו בחודש מרץ והיא צפויה להיאבק על התואר גם בעונה הבאה עם יריבתה המושבעת אל עין, אשר זכתה 13 פעמים בתואר ודורגה שנייה (37 נקודות) כשהעונה נעצרה.
באצטדיון הגדול במדינה, מוחמד בן זייד (המכיל 42 אלף מקומות), משחקת אל ג'זירה ובאצטדיון של אל עין (מאמנה הוא הפורטוגלי פדרו עמנואל) קיימים 23 אלף. קלבה, שתשחק במחזור הראשון בגביע המפרץ נגד אל ג'זירה, מציגה את המאמן המפורסם במדינה - חורחה דה סילבה, חלוץ נבחרת אורוגוואי במונדיאל במקסיקו 1986. ארבע שנים לאחר מכן עלתה נבחרת איחוד האמירויות למונדיאל באיטליה 1990 בפעם היחידה בתולדותיה, אבל מאז מתקשה לשחזר את ההישג.
המהגרים האסיאתים הגבירו את הפופולריות של הקריקט
אבל עזבו כדורגל, השפע הכלכלי בדובאי מאפשר לקיים שורה של תחרויות ספורט שהצופה הישראלי אינו מורגל אליהם. הענף הפופולרי השני בנסיכות הוא הקריקט, וזאת בשל העובדה שרבים בקרב האוכלוסיה המקומית מגיעים מדרום ומזרח אסיה.
ברחבי המדינה קיימים אצטדיוני קריקט רבים ונמצאים בה גם משרדי ה-ICC, התאחדות הקריקט הבינלאומית. ב-2014 אירחה איחוד האמירויות את אליפות העולם לנוער ופעמיים השתתפה הנבחרת הלאומית שלה בטורניר גמר גביע העולם. מרבית שחקני הנבחרת הגיעו ממדינות אחרות בהן הענף נפוץ, אבל גם כישרונות מקומיים גדלו שם.
משחק קריקט בין איחוד האמירויות לנמיביה
(יוטיוב)
חובבי הספורט המוטורי בישראל ישמחו לצפות במרוץ הפורמולה 1 המתקיים בכל שנה באי יאס. בנוסף מתקיימים במדבר מספר מירוצי ראלי פופולרים.
באיחוד האמירויות יש גם שבילי רכיבה על אופניים ואתרי אימון רבים שהוקמו עזבו לפתח את הענף, כשרוכבים מקצועיים נדרשים להשתמש אך ורק בהם לצורך אימונים. בפברואר נערך הטור של איחוד האמירויות ולקבוצה המקומית קוראים UAE Team Emirates.
סוחרים צופים במירוצי גמלים מהמכוניות בכבישים
ואם כבר מרוצים, אחד הענפים הפופולריים והמסורתיים במדינה הוא מרוץ גמלים. בעבר היה נהוג להשתמש בילדים כרוכבים ומארגני התחרויות נהגו להביאם מארצות דרום מזרח אסיה. ב-18 השנים האחרונות הדבר אסור (החוק אינו מאפשר יותר לשתף קטינים) ומאז משמשים רובוטים כרוכבים. אותם רובוטים מוצמדים לגמלים ומופעלים באמצעות שלטים.
ההתלהבות של השדרים מביצועי הגמלים במרוצים מדברת בעד עצמה ומבטאת היטב את הלהט לספורט הלא שגרתי, שנהוג גם במדינות נוספות באזור. לא פחות מ-15 מסלולים נרחבים המאובזרים באמצעים טכנולוגיים מתקדמים קיימים ברחבי איחוד האמירויות והימצאותם לצד כבישים מאפשרת לנוסעים במכוניות הפאר לצפות באירוע הביזארי.
בעלי הגמלים והסוחרים העשירים נוהגים לצפות בתחרויות בנהיגה בכבישים הסמוכים למסלולים. שני פסטיבלים גדולים צפויים לצאת לדרך בסוף חודש ינואר ובסוף חודש מרץ 2021. שניהם יימשכו מספר ימים ועל מנת לשמור על הבטיחות פירסמה התאחדות הרכיבה על גמלים המקומית הוראות חדשות, כמו למשל איסור התקהלות לצד המסלול ושמירה על מרחק של חמישה מטרים.
צפו במירוץ גמלים באמירויות
(יוטיוב)
בנוסף, נאסר על הרכבת הרובוטים על הגמלים סמוך לקו הזינוק והמפעילים יצטרכו לעשות זאת לפני שהגמל יעזוב את החווה. הזוכים בתחרויות אלה מרוויחים סכומים שמגיעים למיליוני דולרים, אבל עבור בעלי הגמלים העשירים מדובר בעיקר בתחביב ולא בפרנסה.
מרוצי גמלים נוספים מתקיימים בהשתתפות רוכבים בוגרים, ביניהם מירוצי זוגות. התחרויות הופסקו זמנית בעקבות משבר הקורונה וחודשו לאחרונה.
טורניר הטניס הפופולרי, הזכור היטב לישראלים בשל פרשת הענקת הוויזה לשחר פאר ב-2009, נערך בכל שנה בפברואר בהשתתפות טובי השחקנים בעולם.
בענפי לחימה כמו ג'ודו וג'יו-ג'יטסו מתקיימים מדי שנה תחרויות בהם כבר השתתפו נציגים ישראלים שזכו במדליות כמו שגיא מוקי, טל פליקר, פיטר פלצ'יק ומשי רוזנפלד.
עד לפני מספר שנים השתתפו הישראלים תוך שנאלצו לוותר על השמעת ההמנון והנפת הדגל, אבל בשנים האחרונות ההגבלה הזו הוסרה וכעת לא צפויה בעיה בנושא זה, כך שבעתיד, לאחר שהסתיים משבר הקורונה, ניתן יהיה לתכנן טיול שיכלול השמעת "התקווה" במדינה ערבית. אינשאללה.
