בגיל 76, הרבה אחרי קריירה מפוארת שכללה 69 הופעות בינלאומיות – שבשיאן יכולת הירואית ב־0:0 מול איטליה הפינאליסטית במונדיאל מקסיקו 1970 – איציק ויסוקר עדיין עוקב ומחפש בתקשורת כל פיסת מידע על קבוצת האם שלו. "גדלתי בהפועל פ"ת, ולצערי הבית הזה שלי נהרס", הוא אומר במינוח שלקוח מימי המלחמה.
ויסוקר מוסיף לטעון כי מעולם לא היה השוער הטוב ביותר של הפועל פ"ת. "אחי יעקב ז"ל, שלמדתי ממנו המון, היה הבכיר יותר. הוא כמובן גם המעוטר ביותר עם שש אליפויות". זה קרה בתקופה שבה שלט המועדון ללא עוררין בכדורגל הישראלי, בשנות ה־50 וה־60. "לצערי עשו בהפועל פ"ת את כל השטויות", הוא אומר.
הערב עלול להתמשש תסריט שבעבר היה נשמע בלתי אפשרי: הפועל פ"ת יכולה לרדת לליגה א'. היא אפילו לא תלויה בעצמה: ניצחון על הפועל עפולה במחזור הסיום של הפלייאוף התחתון בליגה הלאומית (19:45) לא יספיק לה, אם יריבותיה לקרב ההישרדות – הפועל אום אל פאחם (נגד כפר־קאסם) והפועל עכו (נגד אחי נצרת) – ינצחו גם הן.
אתה מסוגל לדמיין את התמונה של ירידה לליגה א'?
"לא. אני עדיין מאמין בסיכוי לנס, אבל הבעיה היא לא הנס העכשווי, אלא איך שההקבוצה נראית בעשרות השנים האחרונות. איום ונורא במושגי ספורט".
מתי התחילה ההידרדרות?
"מזמן. מהתקופה שבה הפועל פ"ת הפסיקה להתייחס לנוער. הרי מי הביא את האליפויות ההן אם לא יוצאי מחלקת הנוער המעולה? פתאום הנוער הפך לשוליים. בקבוצה הבוגרת היום אין כמעט שחקנים שגדלו במועדון".
"היינו הקבוצה של המדינה"
קבוצת האליפויות הביאה לא רק הישגים, אלא סיפקה חלק נכבד מהרכב נבחרת ישראל. יעקב ויסוקר, הקשר המבריק ג'רי חלדי שעשה אחר כך קריירה באוסטרליה, החלוץ המרכזי בועז קופמן, החלוץ זכריה רצאבי בעל הניתור המדהים, או שלמה (צחי) נהרי - הקיבוצניק מניר אליהו שהחל בהפועל רעננה וקיבל קידום לפ"ת ולנבחרת. וגם דרור קשטן, שהמאמן הלאומי ההונגרי המהולל גיולה מנדי שיבץ בהרכב הנבחרת בגיל 18.
במתקן שברחוב אברבנאל, שבמרכזו ניצב מגרש כדורגל ובצידו הייתה בריכת שחייה אולימפית לתחרויות, נצפה חלק משמעותי מהכדורגל האיכותי של אז. הפועל פ"ת הייתה הראשונה להחתים מאמנים זרים, החל מג'ק גיבונס האנגלי שהגיע מתפקידו בנבחרת. בימים ההם כיוון המשחק היה התקפי, ולאחר שהפכה פיגור 3:0 מול הפועל ת"א לניצחון 3:4 באוקטובר 1963, הייתה הכותרת בעיתון "חדשות הספורט": "הצופים נשארו פעורי פה".
4 צפייה בגלריה
"הקבוצה של המדינה". הפועל פתח תקווה אלופת המדינה 1955
(צילום: באדיבות המוזיאון הביתי של ניסים קלדרון)
נסים קלדרון (77) הוא ההיסטוריון של הקבוצה, שלא החמיץ אימונים כצופה גם בהיותו תלמיד בבית ספר יסודי. "אמי, מזל, ילדה אותי במגרש", הוא מספר, ומתעקש שזו הייתה המציאות ולא תיאור מטאפורי. קלדרון גם מקפיד לשמור על קשר עם כוכבי העבר שעדיין בחיים, מתקשר אליהם אחת לשבוע ומציע עזרה.
הוא מטפח בביתו את מוזיאון הפועל פ"ת, ומספר: "רבים הגיעו ללמוד על הקבוצה המפוארת הזו. אפשר לראות פריטים חשובים שקיבלנו מנחום סטלמך, גדול שחקני המועדון, כולל הדגלון שקיבל מלב יאשין בפתיחת המשחק ההיסטורי מול ברית המועצות ברמת־גן".
מה הסיבה העיקרית לנפילה?
"אתה מתכוון נפילת האימפריה, זו ההגדרה הנכונה. הבעיה החלה כשההסתדרות חדלה להחזיק את הפועל פ"ת. נגמר להם הכסף, כמו בערים אחרות, והנכסים התחילו להימכר. עד היום הפועל פ"ת היא קבוצה בלי כסף".
כוכב העבר ראובן יפת (86) המשיך להגיע למשחקי הבית עד להתפרצות הקורונה. הוא היה שותף בכיר לזכייה בשש האליפויות, חמש מהן ברצף, והפועל פ"ת היא עדיין ביתו השני. יפת: "לא החמצתי משחק. זה לא רק התארים. נכנסנו להיסטוריה כבר בזכות העובדה שב־1955 היינו הקבוצה הראשונה שהוציאה את האליפות מתחומי ת"א. היינו הקבוצה של המדינה. חבל שבאיזשהו שלב העסק התפרק".
"עדיין יותר אוהדים ממכבי"
שופט העבר יעקב שיינר מעולם לא שפט משחק של הקבוצה בגלל היותו פתח־תקוואי. כיום הוא עמוק בעסק מבחינה רגשית. בנו שגיא מכהן כיו"ר המועדון (צפוי לעזוב בתום העונה כי לא הציג מועמדות בבחירות האחרונות), והמאמן קלמי סבן הוא חתנו. בזמנו גם כיהן תקופה קצרה כמנכ"ל.
"הרבה מאוד מהנפילה זה עניין הכסף", מנתח שיינר. "אל תשכח שהמועדון עבר שני פירוקים, ושהאוהדים לא ידעו להעריך בעלים עם יכולות. אפשר להתווכח מה הייתה התרומה של מאיר שמיר למועדון, אבל הוא היה נחוץ. קו השבר של הנפילה עובר ביום ההוא, שהאוהדים הגזימו כאשר הפגינו ליד בית הכנסת שבו הנציח את זכר אמו. זה היה יותר מדי עבור שמיר".
על החוויות הקשות מהעונה האחרונה מוסיף שיינר: "תקופה קשה עוברת על המועדון, עם החשש שבאיזשהו שלב הוא יימחק. אני רואה יום־יום את קלמי מתוח כל הזמן. אני מאמין שהאוהדים יישארו. יבואו לליגה א' במקרה הרע. אולי פחות, אבל יבואו. ועדיין אני מקווה שגם איל ברקוביץ' שהצטרף העונה לא יקבל רגליים קרות".
מעבר לשאלת הקיום המוחשית עומדת שאלת עתיד המועדון: בעוד שהיריבה העירונית מכבי פ"ת הפכה ליצרנית כישרונות, הפועל מחכה לדור הבא. בני קוזושווילי (53), שהיה שחקן נשמה במועדון במשך עשרים שנה ("תחבר את זה לעשר במחלקת הנוער ותקבל 30"), והוא שיאן ההופעות בקבוצה. מסכם: "האוהדים קיימים, גם עכשיו הם רבים מאלה של מכבי, אבל צריך איש אמיד ורציני שיבוא להציל את מפעל החיים ששמו הפועל פ"ת האגדית. אולי הוא יצוץ פתאום".
