צפו באלכס חזנוב בפעולה
(צילום: עוז מועלם והתאחדות הטיפוס בישראל | עריכה: עוז מועלם )
אולימפיאדת טוקיו אמנם נדחתה בשנה, אבל אם הכל יתנהל כשורה והקורונה תאפשר זאת, בקיץ הבא ייכלל במשחקים ענף חדש ומסקרן - הטיפוס. אחד הישראלים שמנהלים מאבק על הכרטיס לאירוע הספורט הגדול בתבל הוא אלכס חזנוב (25), ששם בצד את כל 15 דקות התהילה מ"נינג'ה ישראל" (סיים שני בעונה הראשונה), ומקווה לייצג את המדינה בבירה היפנית.
הוריו עלו לארץ מברית-המועצות ממש לפני התפרקותה ב-1991, והשתקעו בחיפה. ארבע שנים אחר כך נולד בנם הבכור. אמו הייתה גולשת תחרותית בסקי אלפיני, והיה לה חשוב מאוד שגם הוא יעסוק בספורט. האופציה הראשונה הייתה חוג טניס.
"הייתי גרוע, המחבט היה כבד לי, לא נהניתי", משחזר חזנוב. "כבר בגיל 10 המאמן החליט שאני אשחק בווימבלדון וצעק עליי. זו הייתה ממש טראומה בשבילי. עד שנפתח קיר טיפוס בגובה 17 מטר - 'קיר יואב' - 200 מטר מחוג הטניס שלי בחיפה. אמרתי לאמא שלי שאני רוצה לנסות לטפס, היא הסכימה, וכבר בפעם הראשונה שעליתי עליו הגעתי עד למעלה".
איך הייתה ההרגשה?
"זה היה מטורף, כי בפעם הראשונה בחיים הצלחתי במשהו. המדריך אמר לי כל הכבוד. באותו רגע אמרתי שאני רוצה לעסוק בטיפוס, אבל דברים לא באו בקלות. הפעם הראשונה שניצחתי בתחרות ארצית הייתה בגיל 17. זה לקח המון זמן".
למה?
"לדעתי אני אולי בין הטובים בעולם בלהפסיד. כבר לא זוכר את מספר הפעמים שטסתי לחו"ל ולא הצלחתי, עד שפשוט למדתי לשאוב מזה מוטיבציה. כשהייתי קטן, פשוט הייתי חוזר לקיר ובוכה. אני זוכר שמאמן נבחרת ישראל דאז, עוז סקופ, אמר לי: 'בסוף מי שחזק בראש ומתמיד מנצח'. זה נשאר איתי, ועבדתי מאוד קשה".
מה מייחד את ענף הטיפוס?
"זה ספורט משתנה, כי בכל יום יש מסלול חדש והאתגרים אחרים. הדבר המיוחד השני הוא שבסופו של דבר אתה מתמודד מול עצמך".
איך הקורונה השפיעה עליך?
"ההשפעה המשמעותית ביותר היא היעדר התחרויות. אנחנו יכולים לטפס גם בטבע, אבל פתאום אין את הקטע התחרותי, ולקח לי כמה שבועות להסתגל לעניין. מצד שני עשיתי לעצמי סטודיו, עבדתי על תנועות חדשות ועל גמישות. גם לחיים עם בת הזוג זה עשה טוב".
"הייתי בכושר הכי טוב שלי"
בעוד כשבועיים יטוס חזנוב לאליפות אירופה ברוסיה, שם ינסה להשיג את הקריטריון האולימפי. הדרך להגשמת החלום אינה פשוטה בכלל: רק 20 ספורטאים ישיגו את הכרטיס לטוקיו ורוב המקומות כבר נתפסו, עשרה מהם על-ידי ספורטאים מאירופה. הכרטיס האחרון ליבשת יוענק למי שידורג ראשון מבין כל אלה שעדיין לא ברשימת המאושרים.
זה אפשרי?
"אם היית שואל אותי בחודש מרץ, התאריך המקורי של אליפות אירופה, הייתי אומר שאני הולך לנצח. הייתי בכושר הכי טוב בחיים שלי וניצחתי פעמיים בתחרויות הכנה עם הספורטאים הכי טובים בעולם. מאז שהגיעה הקורונה לא התחריתי, ועכשיו קשה לי להגיד מה הרמה של המתחרים, אבל יש סיכוי והוא ממשי".
מה זה מבחינתך להגיע לאולימפיאדה?
"חלום שמתגשם, משהו על גבול הלא הגיוני. בכל יום שאני נוסע לאימון, אני חושב על הרגע הזה שאולי אגיע למשחקים ואצעד בטקס הפתיחה. עבדתי בשביל זה קשה, מגיל 10, וזו הפסגה הכי גדולה עבור כל ספורטאי. זה מלהיב אותי".
גם בלי הנינג'ה ענף הטיפוס היה זוכה לכזו פופולריות בישראל?
"בסופו של דבר הוא היה מקבל את הבמה הראויה לו, אבל התוכנית קיצרה משמעותית את הדרך. זה ענף שצובר תאוצה בכל העולם, וגם בארץ צצים עוד ועוד קירות".
יש טענה שספורטאים אולימפים לא צריכים להשתתף בתוכנית טלוויזיה שעלולה לסכן אותם.
"אני יכול לקבל את הביקורת, אבל בסוף יש סיכון מול תועלת. אני בסופו של דבר ספורטאי אינדיבידואלי וזה הזיק לתוצאות, ומצד שני הקפיץ את ענף הטיפוס לשמיים. בעונה השלישית החלטתי להשתתף שוב כי זה היה בתקופת הקורונה, כשאין תחרויות. כל ספורטאי צריך לעשות את השיקולים שלו".
"עבדתי בשביל זה מגיל 10"
מטפסים בעולם, במיוחד ביפן, הופכים לכוכבים. נראה את זה גם כאן?
"אני מאוד מקווה. יפן היא כמובן המדינה המובילה. יש המון מטפסים בארה"ב, בצרפת זה ספורט ענק, ובאליפות העולם שהתקיימה שם ב-2016 היו 20 אלף איש בקהל".
איך הרמה בישראל יחסית לעולם?
"לא רעה. לפני כמה שנים הייתי הנציג היחיד בחו"ל, ולתחרות גביע העולם שבה זכיתי ב־2018 נסעתי ללא מאמן. היום יש המון ספורטאים עם הישגים. הרמה עולה, ועם התמיכה שמתחילה להגיע אני מאמין שבעוד כמה שנים נראה הישגים משמעותיים".
לילדים שלך תמליץ ללכת לטיפוס?
"ברור. לכל בן אדם בעולם אני אומר: לך לטפס. זה ענף מיוחד שמקבל את כולם ומחנך לערכים. הוא מחזק יכולות פיזיות, מנטליות וכושר גופני. אבל אם הילדים שלי ירצו לעסוק בג'ודו למשל, אני גם אשמח".
איך אתה רואה את מצב הענף בעוד עשור?
"יהיו קירות שמיועדים לספורטאים, ולא רק בקטע המסחרי כמו היום, וגם מלא קירות לקהל הרחב, כמו שקרה עם חדרי הכושר. הענף ימשיך לפרוח. בעתיד הטיפוס יהיה ספורט מספיק גדול ומוכר, ויצעד בדרך שלו".
