לצופה מהצד, בטח למי שלא ממש מכיר את ליגת העל לנשים, זה נראה לא כוחות. עם שלל כינויים, ביניהם "בייבי שאק", וכשהיא שוקלת 108 ק"ג ומתנשאת לגובה של 1.85 מטר – דניאל אדאמס, הסנטרית של מכבי אשדוד, פשוט גדולה על יריבותיה. תרתי משמע.
זו הקדנציה השלישית של אדאמס בקבוצה והחמישית בישראל. יש לה ברזומה אליפות, שני גביעים וארבע הופעות בגמרי פלייאוף. את החמישית במספר היא תפתח הערב (18.00, אולם הקריה), כשאשדוד תארח את מכבי עירוני ר"ג המפתיעה ותיהנה מיתרון הביתיות בסדרה (בשיטת הטוב מחמישה משחקים).
אדאמס, וזה לא סוד, היא לא השחקנית הממוצעת. אחד היתרונות של הסנטרית הוא במסה ובעיקר במשקל שלה. וכן, היא ממש לא מתביישת לדבר עליו וגם לא נעלבת כשאנשים קוראים לה שחקנית גדולה. "יש לי גם איי־קיו כדורסל גדול", היא שולחת מסר בתחילת הראיון. "אני יודעת מה היתרונות שלי, וגם משחקת עליהם. תוסיף לזה שיש לי תשוקה למשחק ושאני מוכנה גם ללמוד מטעויות - ותבין למה קבוצות אוהבות לקחת אותי".
"אני לא מתביישת בגוף שלי", מבהירה אדאמס. "גם אף פעם לא הרגשתי חריגה בגלל המשקל או בגלל איך שאני נראית. מה עוד, שתמיד החברים מסביב נתנו לי הרגשה טובה ואנרגיות חיוביות. אני בטוחה בעצמי ואוהבת את עצמי. אני חושבת שזה גם מתבטא במשחק שלי".
לאורך הקריירה ספגת בטח קריאות גנאי מהיציע על משקלך.
"תופתע, אני לא זוכרת דברים כאלה, אולי רק פעם או פעמיים. תמיד ידעתי, עוד בתיכון או במכללה, שאנשים נועצים בי עיניים יותר מהרגיל, אבל בורכתי גם בביטחון עצמי גדול. אולי לפעמים קיללו או השמיצו, אבל אין לי תלונות. יש לי בית חם וחברים טובים והתגברתי על הכל".
ובליגה הישראלית?
"אולי רק בתחילת הדרך, אבל גם – זה לא היה מרוע, אלא כדי להוציא אותי משיווי משקל. זה שאני מחייכת הרבה ולא מתייחסת – יכול להיות שזה גם משגע כמה מהאוהדים".
הכל התחיל בטקסס
אדאמס בת ה־32 לא תשחק הקיץ ב־WNBA, אבל בתחילת דרכה נחשבה לאחת השחקניות המבטיחות בארה"ב ולסיפור סינדרלה. אם חשבתם שהיום היא סנטרית אימתנית, כששיחקה במכללת טקסס A&M שקלה 20 ק"ג יותר, אותם השילה במהלך שנותיה בקולג'.
ב־2011 סחפה את טקסס לזכייה היסטורית באליפות ה־NCAA, כולל 30 נקודות בגמר. לאחר מכן נבחרה על ידי סן אנטוניו בדראפט ה־WNBA, אבל את עיקר הצלחותיה רשמה מעבר לים, בעיקר בישראל. את הרומן עם ארץ הקודש החלה ב־2013, כשהגיעה לראשונה לאשדוד, ומאז הספיקה לעבור גם בר"ג ובחולון לפני שהקיץ חזרה בפעם השלישית לצהובות־כחולות.
"ישראל בשבילי היא הבית השני", מודה אדאמס, שמעמידה העונה ממוצעים אדירים של 21.7 נקודות ו־11.9 ריבאונדים. "אשדוד היא כמו משפחה, אני מרגישה פה הכי טבעי בעולם, לכן אין לי בעיה לחזור כל פעם מחדש. זה לא רק מועדון מסודר, אלא גם ידידותי. מסתכלים שם תמיד על טובת השחקניות, כל הזמן מחפשים איך לדאוג לך. כיף להחזיר לאנשים שם על המגרש".
למרות כל הגודל, החיוך שלה ממיס אנשים. "זה היתרון הגדול שלי", היא צוחקת. גם באשדוד הודו: "כמה שהיא גדולה, כך היא עדינה בנפש". אדאמס גם מאוד מחויבת לקבוצה. במשחק השני בחצי גמר הפלייאוף מול חולון, הסנטרית עלתה לפרקט חולה עם 40 מעלות חום. המנהל המקצועי, אורי בן־סימון, הבטיח לה נעליים חדשות אם אשדוד תנצח, וזה כמובן מה שקרה. אדאמס סיימה עם 30 נקודות, 12 ריבאונדים ונעליים חדשות. "הסוד שלנו הוא שתמיד נשארנו ביחד", היא מציינת. "אני יכולה להגיד לך שהיופי של הקבוצה העונה הוא שגם כשהיינו בפיגור בכמה משחקים, תמיד נלחמנו".
עד לפני חודש היה נראה שאליצור רמלה תטייל לדאבל. פתאום היא סיימה את העונה בלי כלום.
"כל הקרדיט לעירוני ר"ג. כולם ציפו שרמלה תזכה בקלות באליפות, ולכן ההישג שלהם מדהים ואסור לרגע לזלזל בהן. זה באמת היה מפתיע, אבל תראה את השחקניות בר"ג, כמה חזקות מנטלית הן, וזה יתרון גדול".
את כבר בת 32, יש לך עוד חלומות לעתיד?
"לזכות באליפות, להיות שחקנית מובילה ולזכות שוב ב־MVP. את האמת, אשמח לשחק שוב ביורוליג. עשיתי זאת ב־2015 ואני חושבת שאני מתאימה לרמות הללו. כמובן שארצה בעתיד גם להקים משפחה, אני בהחלט חושבת על ילדים".
הניסים של ר"ג
אדאמס תנסה לנצח את האקסית מר"ג, שעצם עלייתה לגמר הפלייאוף הוא סוג של נס. אמנם מדובר באלופה המכהנת (בעונה שנעצרה אשתקד בשל מגפת הקורונה) ומחזיקת הגביע מהחודש שעבר (אחרי ניצחון מטורף על אליצור רמלה), אבל החבורה של רועי לזר היא כבר עכשיו הפתעת העונה.
לחצי גמר הפלייאוף עלתה רק במחזור האחרון של הבית העליון ועל קבוצת הגלאקטיקוס של רמלה גברה השבוע במשחק השלישי והמכריע בחצי גמר הפלייאוף, ועוד אחרי שהובסה במשחק הראשון בסדרה ב־44 הפרש.
עדן רוטברג חוזרת לסגל של לזר, שיקווה לתפוקה טובה גם מטל לב, שנמצאת לאחרונה בכושר שיא ומשלוש הזרות הנהדרות: אלכס הארדן, שקוואנדה וואלאס ובעיקר קיילה הילסמן, שהמץ'־אפ שלה מול אדאמס צפוי להיות מסקרן. זה יספיק מול אשדוד? העונה כבר למדנו שאסור להספיד את ר"ג.
