זלאטן איברהימוביץ' היה בטוח בעצמו, כרגיל. "אם הייתי מגיע למילאן במחזור הראשון היינו זוכים באליפות", הצהיר קצת אחרי החזרה מפגרת הקורונה בעונה שעברה ובעקבות מהפך גדול מול יובנטוס, הקבוצה הראשונה שלו באיטליה.
למרות אותו ניצחון האמירה נתפסה כמופרכת, הרי המרחק בין מילאן למקום הראשון היה עצום. שלשום, אחרי ניצחון 1:2 על אינטר, הקבוצה השנייה שלו באיטליה, זלאטן חזר על אפשרות הזכייה בסקודטו. זו תהיה הפתעה, אנחנו רק בתחילת הדרך, אבל הפעם זלאטן נתפס יותר ברצינות.
לא השאלה האם מילאן יכולה להתחרות על אליפות היא העניין, אלא הכיוון שלה בחזרה למקומה ההיסטורי בכדורגל, האיטלקי והעולמי. מילאן, שבע פעמים אלופת אירופה, הכי הרבה אחרי ריאל מדריד, הופיעה בפעם האחרונה בליגת האלופות לפני שבע שנים, המון זמן. עכשיו היא במקום הראשון באיטליה, השיגה ארבעה ניצחונות בארבעת המשחקים הראשונים, לראשונה זה 25 שנים, ואפשר להגדיר אותה כקבוצה החמה באירופה.
את ההפסד האחרון שלה רשמה מילאן לפני היציאה הכפויה לפגרת הקורונה, אי שם בחודש מארס. כשהכדורגל חזר, חזרה גם מילאן הגדולה, זו שניצחה ב־13 מ־16 משחקי הליגה האחרונים, מבלי להפסיד אפילו פעם אחת, ורשמה בתקופה הזו את אחוז ההצלחה הגבוה בליגות הבכירות אחרי באיירן מינכן. הפרש השערים שלה במשחקים האלה הוא 13:44.
מספרים משוגעים
יש כמה סיבות לקפיצה הפתאומית והעצומה, ביניהן המאמן סטפנו פיולי, שכבר היה בדרך החוצה וייצב את העסק טקטית. גם שחקנים כמו הקאן צ'להאנולו, תאו הרננדז, או החיבור בין הקשרים פרנק קסייה ואיסמעיל בנאסר שייצב את החלק האחורי. אבל ברור שמעל הכל ניצבת רוחו החיה של זלאטן איברהימוביץ' – מספרית, טקטית, מנטלית. כן, הוא עושה זאת גם בגיל 39, והצמד מול אינטר הגיע שישה ימים בלבד אחרי שחזר לאימונים מהם נעדר כיוון שנדבק בקורונה. זה היה המשחק ה־400 של זלאטן בעשור הרביעי של חייו והמספרים משוגעים. ממוצע השערים שלו למשחק אחרי גיל 30 הוא כמעט כפול מזה שהיה לו לפני יום ההולדת העגול האחרון.
החלוץ השוודי חזר לסן־סירו בינואר של העונה שעברה ובחצי עונה הספיק לכבוש עשרה שערים ולבשל חמישה נוספים. העונה שיחק פעמיים וכבש צמד בכל הופעה. את המספרים האלה כולם מכירים, אבל המשמעות של זלאטן עבור מילאן גדולה הרבה יותר. הוא נותן לה תנופה מקצועית אדירה מעצם נוכחותו.
אפקט זלאטן
אחד המאפיינים הבולטים של זלאטן הוא השתלטות על כדור, בין אם בשליחת 195 הסנטימטרים שלו לגובה ותמרון הגוף בצורה מושלמת, ובין אם בעזרת הרגליים הארוכות, שנשלחות לנקודה הנכונה ועוצרות את הכדור בטכניקה עילאית. המאפיין הזה, ודמותו הדומיננטית של זלאטן שתמיד תופסת עניין אצל היריב, מביאים לשני מהלכים טקטיים מוצלחים בשימוש בו כשחקן מטרה.
כדורים ארוכים לכיוון איברהימוביץ' מאפשרים למילאן להתחיל התקפות ממקום גבוה, בין אם הוא משתלט על הכדור ומוסר אותו, ובין אם המאבק שלו מוביל לאפשרות לזכות במה שמכונה "כדור שני", כלומר הריבאונד. היריבות מפחדות מכך ולכן משאירות לפעמים יותר שחקנים באזור מחשש לאותו כדור ארוך. כלומר, יש ליריב גם פחות שחקנים להפריע במקומות אחרים, ושחקנים כמו בנאסר, או אפילו הבלם אלסיו רומאניולי, יכולים לבנות התקפות מאחור יותר בחופשיות. אם היריב כן מנסה ללחוץ אותם, ומדלל את אזור המחיה של זלאטן, אז מסירה ארוכה לכיוון החלוץ יכולה ליצור ניסים עבור הרוסונרי.
מהלך טקטי שני קשור לירידה של זלאטן לאחור. איברהימוביץ' מעדיף לעלות לכדור גובה מול שחקני קישור, אותם הוא מנצח ביתר קלות, ולא מול הבלמים הגבוהים והחזקים. הוא נע לאחור ופעמים רבות מושך איתו את אחד הבלמים, מה שמאפשר שטח לשחקני התקפה אחרים. בדרבי קיבלנו דוגמה טובה לכך, כשבלם אינטר, סטפן דה פריי, נע צמוד לזלאטן עד קו מחצית המגרש.
זלאטן הוא לא השחקן היחידי, אבל כולם מעידים על השפעתו, וסמל ההשפעה הזו, יותר מכל, הוא הקאן. הטורקי, שמשחק היום בתפקיד חופשי יחסית, היה מעורב ב-3 שערים בחלק הראשון של העונה שעברה, לפני זלאטן, וב-15 אחרי הגעתו. "השילוב בין זלאטן לפיולי הכניס לנו רעיונות מקצועיים חדשים", אמר הקאן, שהתייחס גם לנושא המנטלי. "אתה לא רוצה לחשוב על הפסד כשאתה לידו. הוא שינה את החשיבה של הרבה שחקנים".
כן, אפשר לומר שזלאטן, בקדנציה השנייה שלו במילאן, מביא לשינוי גם במנטליות של המועדון. מקבוצה שזכתה לחיצי לעג וביקורת על חוסר יכולתה להתרומם - מילאן עלתה שלשום למקום הראשון בטבלה לראשונה זה שש שנים. המנטליות, ואינטליגנציית המשחק, משאירות את זלאטן בצמרת המשחק גם כשהוא נושק לגיל 40. "אני מרגיש שחקן שלם יותר משהייתי לפני עשר שנים", הוא אמר לאחר הניצחון בדרבי. "אם הייתה לי רמת הכושר הגופני של לפני עשר שנים, אף אחד לא היה יכול לעצור אותי. לא שהיום הם יכולים".
