זלאטן איברהימוביץ' ולברון ג'יימס, שניים שנתפסים כגיבורי-על של הספורט כבר שנים ארוכות, אך כאלו שמייצגים גישות ציבוריות מנוגדות לחלוטין בהרבה מובנים, עלו השבוע על מסלול התנגשות. זה התחיל כשהכדורגלן השבדי מתח ביקורת על המעורבות החברתית והפוליטית של המלך (ושל ספורטאים אחרים) בראיון לטלויזיה השבדית.
"לברון מדהים במה שהוא עושה על המגרש", אמר איברהימוביץ', "אבל אני לא אוהב את זה שאנשים שמגיעים למעמד מסוים, מתעסקים בפוליטיקה באותו הזמן. תעשו מה שאתם טובים בו. אני משחק כדורגל כי אני הכי טוב בלשחק כדורגל. אם הייתי פוליטיקאי פוליטי (כך בניסוח המקורי), הייתי מתעסק בפוליטיקה. עדיף שאנשים יישארו מחוץ לעניינים האלו, זה לא נראה טוב".
אבל האמירה של זלאטן, שעשתה הרבה כותרות ומיד הזמינה גם באזז של ציפייה לתגובה של לברון, נשארה במהותה תלויה באוויר ולא ממש מנומקת, שטחית. מין "תתעסק במה שאתה טוב בו" כללי שלא ממש מתיימר להסביר למה זה לא נראה טוב.
לברון, כמו לברון, ממש לא חסך במילים כשנשאל אם הוא מעוניין להגיב לדברים. "אני לעולם לא אשתוק בנוגע לדברים שהם לא בסדר. בכל מה שקשור לדיכוי, גזענות, אפליה - אני אהיה הקול של אלו שצריכים מישהו שיהיה קול עבורם. אני יודע כמה כוח יש למילה שלי ולעולם לא אסכים לשתוק ולכדרר וזהו".
לקראת סוף דבריו, ג'יימס גם שלח עקיצה לכיוון השבדי, עם רמיזה שיש באמירות שלו מידה לא מבוטלת של צביעות: "האמירות האלו מגיעות מאותו בן אדם שדיבר בזמנו על כך שהוא הרגיש גזענות במגרשים בשבדיה, כי השם שלו הוא לא שם שבדי טיפוסי", ניפץ לברון את בועת הנייטראליות שזלאטן ניסה לשדר.
לברון צדק: איברהימוביץ' אכן התקומם בעבר נגד התחושה שלו שיש כאלו שלא רואים בו שבדי אמיתי בגלל המוצא הסרבי שלו. "אני לא אנדרסון או סוונסון. אם זה מה שהייתי, היו מגוננים עליי גם אם הייתי שודד בנק, אני אומר לך", אמר בראיון ב-2018. יותר מכך, הוא אף רמז במשך תקופה מסוימת שאי-זימונו לנבחרת שבדיה קשור במוצא שלו ובהעדפות האתניות של המאמן. ההתבטאויות האלו עוררו דיון ציבורי סוער למדי בשבדיה, ואילצו את מאמן הנבחרת המופתע להגיב ולומר שזלאטן עצמו הוא בכלל זה שהחליט לפרוש.
בנוסף, במהלך העונה שעברה, התבטא השבדי בקול רם נגד הנהלת מילאן על האופן שבו היא התייחסה לשחקנים שנדרשו לקצץ בשכרם בעקבות משבר הקורונה. אז הוא בא בטענות על חוסר השקיפות וההתעלמות מהשחקנים במהלך קבלת ההחלטות. במילים אחרות, לא בדיוק "התרכז בלשחק כדורגל".
ועדיין, ברוב ההזדמנויות שבהן זלאטן ניצל את העובדה שאנשים רוצים לשמוע את מה שיש לו להגיד, הוא עשה זאת כדי להאדיר את עצמו, להטריל יריבים, לעורר פרובוקציות שובבות וליהנות מהחיים. לברון? הוא משאיר את זירת חוש ההומור פנויה בשביל איברהימוביץ'. יש לו עניינים רציניים יותר להתעסק בהם.
הדרים טים האמיתית: לברון לא מפסיק להשפיע
על האנטי-טראמפיזם של לברון ג'יימס נאמר כבר הכל, בעיקר ממקור ראשון ומפיו שלו עצמו, אבל האמת היא שהעשייה החברתית שלו רחבה הרבה יותר מהתבטאויות נגד הנשיא לשעבר. אחת הטענות של לברון בתגובה לזלאטן הייתה שהוא מגיע לפעילות שלו ממקום מלומד מאוד ביחס לדברים שהוא עושה, ולכן יכול לעמוד מאחורי כל הצהרה או פעולה שהוא עושה. התרומה המגוונת שלו לקהילה מחזקת את האמירה הזאת.
רק בשבוע שעבר הוא היווה חלק משינוי משמעותי ביותר שהתרחש בליגת ה-WNBA. סיפורה יוצא הדופן של קבוצת אטלנטה דרים משך את תשומת לבו. הכל התחיל בהתנגשות נדירה בין שחקניות הקבוצה לבעלים שלה עד לאחרונה, אשת עסקים בשם קלי לפלר, שהייתה גם סנאטורית רפובליקנית במדינת ג'ורג'יה בעת שפרצו מחאות תנועת Black Lives Matter. לפלר מתחה ביקורת על הליגה שהחליטה על מספר צעדי הזדהות עם תנועת המחאה.
תגובת שחקניות הקבוצה הייתה לא פחות ממדהימה: הם עלו למשחק עם חולצות שחורות עליהן נכתב "הצביעו לוורנוק", מבטאות בכך תמיכה ביריבה הפוליטי של הבעלים של הקבוצה שלהם, פוליטיקאי שחור בשם רפאל וורנוק. הקמפיין סייע לדברי גורמים שונים בגיוס 236 אלף דולר לקמפיין של וורנוק - שאכן ניצח אותה בבחירות בהמשך.
בתקופה האחרונה החלה הליגה ללחוץ על לפלר לפנות גם את מקומה כבעלי הקבוצה, והתגובה של לברון לא איחרה להגיע: "מארגן קבוצת רכישה שתיקח את הבעלות על הדרים, מבפנים", הוא כתב בפוסט אינסטגרם שהעלה. בים שישי האחרון הושלמה רכישת המועדון על ידי קבוצת רכישה שהכוח המרכזי בה היא שחקנית הקבוצה רנה מונטגומרי. מונטגומרי עצמה סיפר שרצתה לעשות זאת במשך חודשים ארוכים, אבל ללא לברון וקרן More Than a Vote ("יותר מהצבעה"), היא לא הצליחה ליצור קשר עם הדמויות הנכונות שיעמידו את ההון הנדרש. לברון ליווה מרחוק את התהליך.
זה היה רק הנדבך האחרון בעשייה של ג'יימס, ויש משהו סימלי גם כאשר מתבוננים בו ביחס למיני-עימות הפומבי מול זלאטן: הטיעון הרשמי של הבעלים לשעבר לפלר היה שה-WNBA כארגון צריכה להימנע ממעורבות בנושאים פוליטיים ולהתרכז בספורט, בדיוק הטיעון של זלאטן כלפי לברון. גם הפעם, ג'יימס הוכיח שכשצריך לענות הוא עונה, וכאשר צריך לעשות - הוא עושה.
המהלך הזה מצטרף לצעדים רבים שעשה לברון לאורך השנים למען הקהילה, מתוך תחושת חובה להחזיר לה על השפע שממנו הוא נהנה באופן אישי, ומתוך רצון להשתמש, כפי שאמר בעצמו, בעוצמת קול שלו לטובת אלו שאין להם קול. הוא תומך כבר שנים ארוכות בעמותות רבות ללא מטרות רווח, בעיקר למען ילדים ונוער. יש קרן צדקה שקרויה על שמו וממוקמת באקרון, עיר הולדתו. הוא תרם לאורך השני סכומי עתק למטרות שונות שבבסיסן שינוי התודעה הציבורית בנוגע להיסטוריה האפרו-אמריקאית ולהיכרות עם ההיסטוריה של השחורים בארצות הברית.
הוא גם מרבה להתבטא בנושאים שקשורים להתנהלות ה-NBA, ליחס לשחקנים בה ולמידת הכבוד שהם מקבלים מהליגה ומהקהל. לעיתים הוא מתבטא בעצמו בנושאים ולעיתים מהדהד מסרים של שחקנים אמיצים אחרים בליגה, כפי שעשה עם נאום הטריידים של דריימונד גרין, נגד ההנהלות ובעד השחקנים, שאותו שיתף לברון. השבוע הוא גם הביע את דעתו על כך שאי-הבחירה בדווין בוקר לאולסטאר (אליו כוכב פיניקס נכנס בסופו של דבר בעקבות הפציעה של אנתוני דייויס, חברו של לברון לקבוצה), היא עדות לכך שמדובר באחד השחקנים שזוכים להכי מעט כבוד בליגה ביחס לאיכות שלהם.
אבל כנראה שהמהלך המשמעותי ביותר שביצע לברון מחוץ למגרש היה שיתוף פעולה עם עיריית אקרון ב-2017, בהקמת בית ספר יסודי שנקרא I Promise School. מדובר בפרויקט שכל מטרתו היא לסייע לילדים בסיכון שמתקשים בלימודים שלא לנשור. לברון עצמו כינה את הקמת בית הספר "ההישג המקצועי הגדול ביותר של חייו". דווקא הציטוט הזה, והשימוש של לברון במילים "הישג מקצועי" יכול לשפוך אור מסוים על השלווה שבה הוא הגיב לדברי זלאטן: התפיסה שלו את עצמו כמקצוען מקפלת בתוכה את העשייה החברתית, והישג משמעותי בתחום החברתי נתפס על ידו כהישג מקצועי. זה ככה פשוט.
ועל זה נאמר, בקרוב במחוזותינו.
