החרטטן
שיעור עילג ונלעג בזום
זה קרה דווקא לקראת ההקלות בסגר. לפתע, במהלך משחק הליגה בין ברצלונה לחטאפה, התלוננו ישראלים רבים על עלייה בחום הגוף, תשישות, כאב ראש ואיבוד חוש הטעם. בכדורגל. התסמינים הזכירו קורונה, אך לא. זה היה איציק זוהר, שירד על כמה מטובי השחקנים בעולם, לימד אותם לשחק, נזף בכל מה שזז והפך משחק ליגה בספרד למלחמת התשה נגד הצופים. הנגיף המטיף.
לשחקני חטאפה שניצחו 0:1, החלטוריסט כמעט לא התייחס, כי אותם הוא בקושי מכיר. כשמארק קוקורייה סיים פריצה יפה בבעיטה לא מוצלחת, זוהר מיהר ללגלג: "עכשיו אפשר להבין למה ברצלונה שיחררה אותו". כמה דקות לסיום, אגב, הוא כבר בחר בו למצטיין במגרש.
על ברצלונה הוא ירד ללא הפסקה, גם בהפסקה, ונתן הנחיות לרונלד קומאן ולשחקניו. הכל בזלזול, בנרגנות ובשאט נפש. לרגע שכחנו שהמורה שמעביר לשחקני בארסה שיעור בזום, נבחר בעבר לשחקן הגרוע ביותר בתולדות קריסטל פאלאס, ולאחד מ־25 הקשרים הגרועים בדברי ימי הפרמיירליג.
אז מי זה בשבילו עוסמאן דמבלה, שבגיל 19 הוביל את דורטמונד לרבע גמר ליגת האלופות, זכה עם צרפת במונדיאל והפך לאחד השחקנים היקרים בהיסטוריה? "דמבלה מפחד לעשות דברים שיהיו עם קצת יותר כישרון", הוא איבחן בדקה הרביעית, ובהמשך המצב הלך והידרדר. "המחשבה של דמבלה מאוד מבולגנת... הוא משחק ממש לא חכם... דמבלה זו שערורייה... דמבלה משחק בצורה שכונתית... התועלת שהוא מביא אל מול החוסר תועלת שהוא מביא, זה פשוט אפילו לא עומד על אותו משקל". גם העילגות והזחיחות.
"שחקן עם רגל ימין לא יכול לשחק מגן שמאלי. אבל דסט כן יכול לשחק כמגן שמאלי בגלל המהירות שלו", הסביר זוהר, שלא הבחין בין ימינו לשמאלו. "יש לו יותר התלהבות מאשר חוכמה במשחק ההגנה שלו".
ואיזו שטיפה חטף ממנו אנטואן גריזמן, כשהחמיץ ממצב נוח. "בשביל מה אתה מושך לרגל ימין ולא לרגל שמאל?" נזף בו, וזה כלום לעומת מה שחיכה לצרפתי בהפסקה. "גריזמן, רגל ימין שלו זה למדרגות", קטל היבחוש המזרח תיכוני את אלוף העולם. "הוא כולו מכווץ, כולו תפוס, הוא רוצה להצליח ולהסתיר את זה שהוא חסר ביטחון". לא רק גאון כדורגל, גם פסיכיאטר.
על "הדנ"א של ברצלונה" דיבר מדען הכדורגל לא פחות משלוש פעמים, גער בקומאן שהתעכב בחילופים ("למה אתה מחכה?!"), דרש ש"מסי יתחיל להיכנס טיפ־טיפה יותר לאמצע", ולסיום עשה שיימינג לכולם: "זה קבוצת נוער מחוזקת עם מסי". על ההברקה הזו הוא חזר עוד שלוש פעמים, והתכוון כנראה לצעירים חסרי ניסיון כמו ג'רארד פיקה וסרחיו בוסקטס.
"במצבים כאלה של צהוב אין VAR, נכון?" שאל ה"פרשן" בשידור, מה שמעיד על שליטתו האבסולוטית בחוקה, ובפנדל לזכות חטאפה התנפל גם על השופט: "החלטה די פזיזה, המוכשל לא היה במצב של הבקעת שער, דריכה על הרגל עדיין זה חלק מהמשחק". מעניין, רק שמישהו יודיע לפיפ"א.
כך נשמע הברברן, שיש הרבה יותר זחיחות מחוכמה בפרשנות שלו. כולו מכווץ, כולו תפוס, התועלת שהוא מביא אל מול החוסר תועלת שהוא מביא, זה פשוט אפילו לא עומד על אותו משקל, רמה שכונתית, פשוט שערורייה.
הכסת"ח
על מי התלונן זהבי?
היכן החלה תאונת השרשרת בנבחרת, שהתרוממה לשמיים בחסות המאמן המנטלי, אפשר לנסות לשחזר. לואי טהא מבאר־שבע היה הראשון שאובחן בסקוטלנד, אחריו נדבקו הפיזיותרפיסט אלכסנדר גרישין, ניר ביטון, חאתם אל־חמיד וערן זהבי. השישה דיווחו על חולשה ועייפות, חלקם איבד את חוש הטעם והריח, אבל כל עוד תוצאות הבדיקות היו שליליות, כולם נשארו בקפסולה. כנראה בגלל שמינוס ועוד מינוס נותן פלוס.
"אם הגענו למצב שיש ארבעה חולים שהיו איתנו במגע יומיומי, מה הסיכוי שלא יהיו עוד?" שאל בצדק זהבי, והוסיף: "היו לי שתי תוצאות שליליות אבל הרגשתי שמשהו לא בסדר, גם ביום המשחק נגד סלובקיה הרגשתי חלש ועייף".
"כיסוי תחת אחד גדול", קרא לזה כוכב הנבחרת, אך כעבור יומיים מיהר למזער נזקים: "אני כבר רואה שמקשרים מה שאמרתי להתנהלות של נבחרת ישראל, אז ממש לא!!! הצוות הרפואי בראשות אודי קאופמן עשה כל שביכולתו לפי התקנון שאופ"א קבעה, לשמור עלינו כמה שיותר! לצערי הוא רופא ולא קוסם". באורח מפתיע, איל ברקוביץ' לא טען שבכך למעשה קרא זהבי למנותו למאמן.
"בדקה הראשונה הרגשתי שאני מתמוטט", סיפר גם אל־חמיד על המשחק נגד צ'כיה. "אמרתי אולי קצת התקררתי מהמזגן". ברור, לך תדע אם זה הקור או הקורונה. מצד שני, כמעט כולם כבר יודעים שהנגיף הזה יודע לדגור כמה ימים לפני שהוא מתגלה. איך רופא הנבחרת — שזה כאמור לא פרופ' יורם לס — אישר להם בכלל לשחק?
הנה תשובת ההתאחדות: "כל הבדיקות של שני השחקנים היו תקינות, בכל הקשור לחום ודופק, ואין מניעה לשיתופם. חאתם אישר לפני המשחק שהוא מרגיש טוב, כך גם כשנשאל במחצית. זהבי ציין כי אינו חש בטוב יומיים לפני המשחק. בהמשך אותו יום נערכה לו בדיקת קורונה והתקבלה תשובה שלילית. למחרת הרגיש יותר טוב וכאמור לא היה שום סימפטום אחר".
אז מי כיסה את ישבנו של מי ואת מי ביקר זהבי? לא ברור. אבל אפשר לומר שהטיפול של הנבחרת בקורונה היה מתחת - לכל ביקורת.
הנזק
שחר, שועה והמיליונים שאבדו
"זה התנהל כמו מבצע צבאי", דיווח בהתרגשות חצרן בלי שכפ"ץ מאירוע החתמת ירדן שועה במכבי חיפה. "שחר חזר להיות המנהל המקצועי הכי טוב בארץ", נסחף השדר הצווחן. "זו עסקה שאנחנו עובדים עליה שנה", התגאה מנכ"ל המועדון אסף בן־דב. ובכן, בתום שנה ועשרה חודשים הגיע הזמן לעשות חשבון, ולבדוק מי עבד על מי.
עבור הבעלות החלקית ועלות השכר (שהוערך ב־65 אלף שקל ברוטו בחודש), הוציאה עליו מכבי חיפה כשבעה מיליון שקל. חלקה בהכנסה מהמעבר לבית"ר ירושלים נאמד ב־3.5 מיליון, כולל מע"מ. היו גם רכב, דירה למרגלות הכרמל, הרבה מענקים ולהקת מנטורים, שגויסה כדי להשיג רגיעה — והתפרקה.
בחישוב גס, מכבי חיפה קיבלה ברדק והפסידה שלושה מיליון שקל בעסקת שועה, שכבש עבורה ארבעה שערים. ואחרי זה אנשים עוד מתפעלים מה־100 אלף שקל שקיבל ערן זהבי על כל גול בסין.
הבושה
החוצפה וההתפתלות של פרויליך
דבר כזה יכול לקרות רק במדינה חשוכה, שנקרא לה מיזוגיניה. משרד התרבות והספורט אישר חזרה לאימונים בליגות השנייה והשלישית בכדורגל ובכדורסל, לגברים בלבד. לאחר חשיפת הבושה ב־ynet התבקשו מנסחי המתווה להסביר את ההחלטה, ולמרבה ההפתעה לא טענו כי בחקירה אפידמיולוגית נמצא שנשים מידבקות יותר מגברים. בהודעת המשרד נכתב: "לצערנו, נפלה טעות סופר". טוב שלא טעות סופרת.
קצת לפני כן, כשהביזיון נהיה ויראלי גם ברשתות החברתיות, עוד ניסה מנכ"ל המשרד רז פרויליך להצדיק את ההחלטה. בתגובה לפוסט זועם שפירסמה גלית מוסאי, מנהלת מחלקת הנשים בא.ס רמה"ש, כתב פרויליך: "חבל שהפוסט שלך מפורסם בצורה כזו ועוד מקבל הדים. הליגה הבכירה של הנשים חזרה כי הנשים שם מקבלות שכר. בשאר ליגות הנשים רוב השחקניות אינן מקבלות שכר ולכן לא יכולנו להחזיר אותן"... שטויות. גם בליגה השנייה רובן אינן עקרות בית, ואפילו מרוויחות לא מעט.
אבל ברגע שהסיפור יצא לתקשורת התגובה השתנתה והפכה ל"טעות סופר", במקום להודות שזו הייתה "סופר טעות", בראשות מי שמשום מה מוצג לאחרונה כסופר טרופר.
