אברהם קליין זוכר ונוצר את הרגעים הללו באצטדיון בגוודלחארה, מקסיקו, כאילו התרחשו עכשיו. היום בדיוק לפני 50 שנה ניהל את המשחק במונדיאל בין ברזיל לאנגליה, שעמד לחתום את שלב המוקדמות. "שבועיים לפני כן הייתי מפוקס כולי במשחק ולא נתתי לכלום להסיח את דעתי. ידעתי שהמשחק הזה יוביל את הקריירה שלי, או יגמור אותה, כי בפיפ"א לא סולחים על טעויות", הוא מספר מביתו בחיפה.
"לטעמי, ברזיל של 1970 הייתה הנבחרת הגדולה בהיסטוריה של הכדורגל", הוא ממשיך. "פלה, ז'אירז'יניו, גרסון, טוסטאו, ריבלינו ומי לא. והנה אני, בחור בן 36 מישראל, שרק שש שנים לפני כן התגלה במשחק גמר גביע הרמטכ"ל בצריפין, צריך לשפוט לעיני כל העולם".
"אנגליה הייתה עדיין מחזיקת גביע העולם המכהנת. אני רואה את הקפטנים בובי מור וקרלוס אלברטו ורועד, כן, ממש רעדתי בכל הגוף. כדי שלא יבחינו בזה, יצאתי מהמנהרה למגרש עם ידיים בכיסים. עשיתי חושבים והחלטתי להוציא אותן, וללחוץ בחוזקה את ידיהם של קרלוס אלברטו ומור. לחיצה חזקה מסמלת עבורי חוזק מנטלי".
צהוב מוקדם להרגעה
שתי הנבחרות כבר הבטיחו עוד קודם לכן עלייה לרבע הגמר. הקרב היה על המקום הראשון בבית, מה שיוביל למפגש עם נבחרת פחות חזקה, כי למפסידה ציפתה מערב־גרמניה האדירה. קליין: "זה לא היה משחק קל לשיפוט, אבל הרגעתי אותו עם כרטיס צהוב מוקדם לפרנסיס לי אחרי שפגע בשוער ברזיל פליקס. האמת? האסימון על כך ששפטתי במשחק גדול כזה, נפל לי רק אחרי כמה שנים".
וההכנות למשחק היו מאוד רציניות. "אני זוכר שהגעתי למקסיקו כבר כמה שבועות לפני המונדיאל. יו"ר הקהילה היהודית במקסיקו, איזק גרבינסקי, הבטיח להשיג לי מאמן כושר אישי ועמד בכך. גם ניתנה לי מכונית עם נהג צמוד. הקהילה היהודית הייתה נחושה שאצליח, כי כישלון שלי היה מהווה פגיעה בה. הרי בסוף תמיד מאשימים את היהודים. לשמחתי גם זכיתי להיות קרוב לנבחרת ישראל במונדיאל היחיד והמוצלח שלה.
"לא בדיוק ידעתי באיזה משחק אהיה השופט הראשי, ואם בכלל. אנשי פיפ"א הודיעו שלא כולם ינהלו משחקים כשופטים ראשיחם. קיבלנו מעטפות מהוועדה המארגנת שבהן כתוב לאן שובצת. היססתי לפני שפתחתי את המעטפה כי פחדתי ממה שכתוב שם. ומה אני רואה? ברזיל מול אנגליה! לא פחות. מבחינתי זה היה משחק שמקבלים פעם באלף שנה".
נפילה של פלה
קליין כבר את חצה את גיל 86, אבל נראה כמו חדש. ככה זה כשכל חייך אתה מבלה מדי יום שעות ארוכות בים. הוא זוכר בבהירות כל פרט מהחוויה במקסיקו: "לפני המשחק התגנבתי אינקוגניטו לאימון נבחרת ברזיל, כדי להבין אם ועד כמה השחקנים שלהם מביימים נפילות. אצל הברזילאים משחק כתף מול כתף הוא עבירה, בשאר העולם מותר. במשחק עצמו הברזילאים גם דרשו פנדל כאשר אלן מאלרי ניער את פלה. הסברתי לפלה שזה לא פנדל, והוא השתכנע. עד כדי כך השתכנע, שברבות הימים הפכנו לחברים, ובפתיחת הספר שכתבתי על הקריירה כשופט כדורגל, מופיעה הקדשה שלו ומה הוא חושב עליי. אגב, גדולי הפרשנים הצדיקו אותי וטענו שמדובר בהחלטה מצוינת".
וכך פירגן פלה במשפט מההקדמה הארוכה שלו לספר: "פגשתי את אברהם קליין במקסיקו 70' כאשר שפט במשחק בין ברזיל לאנגליה. משחק אותו אני רואה כחשוב ביותר בדרכה של ברזיל לזכות באליפות עולם השלישית שלה. זה היה משחק קשוח, אך לאברהם הייתה כל הזמן שליטה במשחק. ברכות אברהם על הספר, חברך ומעריצך מברזיל, אדסון ארנטס דה נסימנטו פלה".
אחד האירועים הזכורים מהמשחק המדובר הוא עצירה אדירה של גורדון בנקס, שוערה האגדי של אנגליה, אחרי נגיחה של פלה. "עמדתי במרחק של כ־15 מטר מהאירוע", משחזר קליין, "וראיתי את בנקס מתרומם מהרצפה לכיוון המשקוף. נכון, זו בהחלט הייתה אחת העצירות הגדולה בהיסטוריה".
עד היום עיתונאים מרחבי העולם מתקשרים בהקשר של המשחק מאותו מונדיאל. "התרגשתי מאוד כשעיתונאי אנגלי, סטיוארט הורספילד, שב־1970 היה בן 12 וצפה בי לראשונה במשחק מביתו, החליט לכתוב ספר שלם על המשחק בין איטליה לברזיל ב־1982 בו שפטתי. וביקש שאכתוב את ההקדמה לספר".
השבוע הופיעה כתבה גדולה ב"גרדיאן" הבריטי במלאות 50 שנה למשחק, והיא כללה ראיון עם קליין. וכן, האנגלים הפסידו, 1:0 (גול של ז'אירזיניו).
הדמעות של זוף
ממרחק הזמן מתחזקת הגדרת הצלחתו של קליין בשיפוט בעולם כפנומנלית, לא פחות. בשעה שכולם העריצו את האגדות המעטרות את דפי ההיסטוריה, הוא היה ביניהן במרחק נגיעה, ואף חרץ גורלות.
כשהוא נשאל איך שופט ממדינה קטנה כישראל מגיע למעמד כזה ואם נדרשו קשרים, הוא עונה בהחלטיות: "עם קשרים אתה יכול להיות מקסימום חבר מפלגה. שפטתי במשחקים שכל שגיאה קטנה בהם הייתה מחסלת לי את הקריירה. ופחדתי מאוד מכך".
קליין הגיע לשיפוט די במקרה, כאשר במהלך שירותו כחייל שימש כשופט מחליף במשחק בליגה למקומות עבודה. השופט החיפאי יונס נקע את רגלו, קליין החליפו ולאחר מכן החל ללמוד את החוקה. "ב־1964 ניהלתי את משחק גמר גביע הרמטכ"ל, יצחק רבין, בין גייסות השריון לחיל האוויר. בקהל ישב הצרפתי רובר בסון, בכיר בוועדת השיפוט של פיפ"א שהתרשם ממני, ואז החלו להגיע הצעות לשיבוץ בחו"ל", נזכר קליין.
הצעיר שהחל בליגה למקומות עבודה הגיע למונדיאל 70' ובהמשך זכה לשפוט במשחקים מהגדולים אי־פעם. למשל, ברזיל מול איטליה ברבע הגמר המונדיאל בספרד 1982. "תאמין או לא, הייתי מאוד מעוניין שזה יהיה משחק בין ברזיל לארגנטינה עם מראדונה. התאכזבתי כשאיטליה, שסיימה את כל משחקיה במוקדמות בתיקו ועלתה על הקשקש, הפתיעה וניצחה את ארגנטינה". כך קיבלו חובבי הספורט את המשחק שרבים רואים בו, וקליין ביניהם, את המשחק הגדול בהיסטוריה.
"ברזיל הייתה עד אז מושלמת, אבל איטליה הפתיעה בשלישייה של פאולו רוסו, 2:3. לקראת הסיום כל ברזיל הייתה על השער של איטליה", נזכר קליין ברגעים מורטי העצבים, "הברזילאים טענו לשער שוויון, אבל דינו זוף השתטח בכוונה ארוכות עם הכדור על הקו, כדי לעזור לי להוכיח שלא היה שער. לא אשכח את כניסת הקפטנים אחרי המשחק לקבל את כרטיסי המשחק. קפטן ברזיל, ד"ר סוקרטס, היה שבור. לדינו זוף, עם כל הניסיון שלו, זלגו דמעות של אושר מהעיניים".
מרחק נגיעה מהגמר
ואיך היה לחזור לליגה הישראלית?
"הליגה פה נתנה לי הרבה. קודם כל, הרגשתי שאני מייצג את ישראל ועירי חיפה. דבר שני, מאחר שאין שופט בלי טעויות - למדתי מטעויות שעשיתי בארץ".
למשל?
"המיקום שלי לעצירה ההיא של זוף מ־1982 היה תוצאה של עמידה בתצפית לא טובה במשחק חצי גמר הגביע ב־1966. אז משה רומנו החזיר כדור מהחוץ, מבלי שהבחנתי, ושמשון הבטיחה עלייה לגמר. הכח שהפסידה, קופחה. למדתי מהשגיאה".
קליין ידע לעמוד במקום הנכון ולפחות פעם אחת היה מועמד לשפוט בגמר המונדיאל, זה היה בארגנטינה 1978, ימים בהם החונטה הצבאית בראשות הרודן חורחה וידלה שלטה במדינה. קליין הספיק לשפוט במשחק שבו ניצחה איטליה את ארגנטינה ("אחד המשחקים הקשים לשיפוט") בקרב על המקום הראשון בבית המוקדמות.
"אחרי ששפטתי ברבע הגמר בסנסציה שבה ניצחה אוסטריה את אלופת העולם היוצאת מערב־גרמניה 2:3, התפרסמו בתקשורת כותרות גדולות שאשפוט בגמר בין ארגנטינה להולנד. גם ועדת השיפוט החליטה. אבל אז נדהמתי, כשללא סיבה הורדתי מהמשחק. נודע לי אחר כך שנשיא ארגנטינה וידלה התערב בנושא וגרם לכך".