הפאתטי
הסטטיסטיקה והרטוריקה של זוסמן
בקיץ 2017 נראה יובל זוסמן בן ה־19 כמו הדבר הבא בכדורסל הישראלי. כוכב נבחרת העתודה הוחתם לארבע שנים במכבי ת"א, בקיץ 2018 הוביל את הנבחרת הצעירה לזכייה באליפות אירופה ונבחר ל־MVP של הטורניר, בינואר 2019 קלע 15 נקודות בניצחון היורוליג על צסק"א במוסקבה, ואף ניסה להגיע ל־NBA. העונה, כמה חבל, חלה אצלו רגרסיה, ובשבוע שעבר הוא אפילו חזר לילדות.
זה היה אחרי הניצחון על באסקוניה, שבו תרם 11 נקודות, שלושה אסיסטים ושלושה ריבאונדים. לא בדיוק טריפל־דאבל, אבל סוף־סוף פקטור משמעותי בקבוצה, שגם מצדיק ראיון בסיום. "מה השתנה ביובל זוסמן?" נשאל, ואז החל המופע ההזוי לגיל הרך.
"אני רוצה להגיד משהו קטן לכל הילדים בבית", השיב זוסמן, למרות שהשעה כבר התקרבה לחצות ורוב הילדים היו בנבחרת החלומות. "כל מי שרוצה ברעתכם, וכתבות עושים לרעתכם, אל תקשיבו לזה". בשלב זה לא היה ברור עדיין מי הרשע שמכפיש ילדים, ולמה?
אלא שלפתע הפנה זוסמן מבט שמאלה, ניפנף בידו כאילו מרחפות שם רוחות רפאים, והמשיך: "הם יכולים לדבר ואתם יודעים, לקצץ במוח, זה לא מעניין. תמשיכו לעבוד קשה, פיזית, מנטלית, מקצועית, כדורסל, הכל יהיה בסדר. גם אם במשחק הבא אני קולע אפס או 20 איירבולים, זה לא משנה. תהיו מי שאתם". ההורים שנותרו ערים קיבלו את המסר ברגשות מעורבים. מצד אחד, לך תדע מיהם היצורים האלה משמאל, שמקצצים מוחות של ילדים. מצד שני, טוב לדעת שגם אם זוסמן ימשיך להחטיא, יוכלו צאצאיהם לשמור על זהותם.
אחר כך הוא אמר ש"אסיסט זה הדבר הכי יפה בכדורסל", וכשהמראיין העיר: "אתה לא רובוט, אתה רואה ואתה קורא", נפתרה התעלומה. "אני לא רואה", קטע אותו זוסמן. "שלשום קיבלתי כתבה, בן אדם הביא לי את הכתבה, קרעתי לו את זה מול העיניים. זה יכול להיזרק לפח. אני לא קורא את השטויות האלה, לטוב ולרע"... בשעה טובה, ילדים, יצא המרצע מן הפח. מישהו (שהוא במקרה בן אדם) הביא לזוסמן כתבה על תפוקתו השולית הפוחתת, והוא לא רק השליכה לפח, אלא גם השליך ממנה על כל ילדי ישראל.
איך הוא ידע מה נכתב בה אם קרע אותה לפני שקרא, והאם קלע לפח או שהחטיא? קשה לדעת, אך מכיוון שמדובר בילדים, חשוב להרחיב את התמונה. ביום שבו פורסמה הכתבה, הפסידה מכבי ת"א לאולימפיאקוס. זוסמן שיחק 21 דקות, ורשם שורה סטטיסטית של אפס נקודות, ריבאונד אחד ואסיסט בודד. בשמונת משחקי היורוליג שבהם שותף, הממוצעים שלו היו 13 דקות, 2.8 נקודות, 1.9 ריבאונדים ו־0.6 אסיסטים (שזה הדבר הכי יפה לדעתו בכדורסל).
בראיון שהעניק לפני פתיחת עונת היורוליג הקודמת, סיפר זוסמן: "עד היום אני זוכר שבאימון הראשון שלי קלעתי חמישה סלים"... מעניין שהוא לא סיפר כמה אסיסטים היו לו. אבל בדבר אחד, ילדים, יובל צודק לחלוטין: גם אם הוא "קולע אפס נקודות או 20 איירבולים" תישארו מי שאתם, והכי חשוב בימים אלה: אל תפחדו מזריקות!
הלוזר
צביקה שרף פוחד מזרים
תחרות, יודע כל מי שעוסק בספורט, היא דבר חשוב. אבל כמה מאמנים זרים שהגיעו לליגת העל הלחיצו עד כדי כך את המערכת, שאיגוד הכדורסל ומשרד התרבות והספורט נזעקו לעזרתם וחיברו רשימת קריטריונים שתקשה על העסקתם. כאילו שזאת הליגה למקומות עבודה.
למאמנים כושלים שהפכו לפרשנים אין שום בעיה לרדת על זרים, אבל כשמדובר בסחבק משלנו? מה רציתם, שארז אדלשטיין יקלקל יחסים עם עודד קטש? גם מאמנים ישראלים שמקבלים ג'ובים בחו"ל זה יופי. אילו הצ'כים, למשל, היו מאמצים את הדרישות הנוקשות שהוצבו בפני מאמנים זרים בישראל, אורן עמיאל בחיים לא היה מאמן את נימבורק, ומעלה אותה לשלב הבא בליגת האלופות.
והכי קטן יצא השבוע צביקה שרף. "דורכים על המאמנים הישראלים", התבכיין כפוי הטובה (שאימן ביוון, בצרפת, בפולין וברוסיה), החניף לכמה מחבריו למולדת, ועל הקולגות מחו"ל דיבר כאילו זו עבודה זרה. יאניס ספרופולוס? "הוא עושה עבודה הרבה פחות טובה במכבי ת"א השנה"; דאיניוס אדומייטיס בירושלים? "עובדה שהוא היה ללא עבודה"; יאניס קסטריטיס? "הפועל ת"א לא טובה"; בראד גרינברג? "מישהו עשה באשדוד יותר ממנו או פחות ממנו? מישהו עשה בנס־ציונה יותר ממנו או פחות ממנו?"... את מכבי חיפה, שם אין אחד שעשה אליפות כמוהו, שרף משום מה שכח.
ומה דעתו על מאמנה הנוכחי, דניאל סאואנה מוונצואלה? על כך השיב שרף בשאלה שאמורה להיות רטורית: “מכבי חיפה במקום האחרון בליגה, אז מה זה אומר עליו?"... סיבה מצוינת להיזכר במקום העבודה האחרון של המרואיין – מכבי ראשל"צ.
בנובמבר 2018 היא הובסה ב־34 נקודות הפרש על ידי מכבי ת"א (לגמרי במקרה, זה היה גם משחק הבכורה של ספרופולוס), שקעה במקום האחרון בטבלה, ושרף פוטר. אז מה זה אומר עליו?
מוחרגים
מכבי חיפה, אצילי והמנגל
בשבוע שעבר, באימון הבכורה של בוגר פרשת הקטינות עומר אצילי במכבי חיפה, הובאו לכפר גלים מנגלים. הם הוצבו בחניון שבלב מתחם האימונים, סמוך למגרש, בכניסה לחדר האוכל, ושני אנשי צוות צלו את הבשר על האש. כל זה בעיצומו של הסגר, כשמספר החולים והמתים גואה, והנחיות משרד הבריאות והמינהלת דורשות "להקפיד כי במתחם האימונים ישהו אנשי הקבוצה בלבד, שביצעו בדיקות רפואיות כנדרש". האורחים, חשוב לציין, מדדו חום לגחלים.
במינהלת הליגות דווקא לא התרגשו והגיבו: "מבירור שנערך עם מכבי חיפה עולה כי האוכל סופק מבלי שהיה מגע ישיר בין הספק לשחקנים". במועדון עצמו העדיפו להסתפק באותה גרסה צמחונית. מוזר, כי גם אם הבשר הוגש לשחקנים עם מגיני עצם, מנגליסט אינו מוגדר כעובד חיוני, וקבינט הקורונה לא אישר לקבוצות סטייקאוויי.
על שמירת האירוע בשושו הנוכחים דווקא הקפידו. שחקן שהעלה תמונה של המנגל באינסטגרם מיהר להסירה, ואחד הנוכחים העיד בבהלה כי התבקש לא לדבר. כך הפך המומר — ששר לא מזמן "מכבי חיפה חיזבאללה" — לבשר מבשרו של המועדון, ואולי אפילו שר: מכבי חיפה מזללה.
הביזיון
השידור העלוב של גנץ וטרופר
"בעקבות פנייה משותפת של שר הביטחון ושר התקשורת בני גנץ ושר התרבות והספורט חילי טרופר למועצת הכבלים והלוויין, לפעול על מנת למצוא פתרון לשידור משחק ליגת העל בכדורסל נשים שיתקיים במסגרת היורוקאפ נשים", נמצא הערוץ ש"נענה לפניית המועצה לשדר את המשחק".
זאת הייתה ההודעה, כנראה לראשונה בהסטוריה, שבה בישרו שני מיניסטרים על שידור של משחק אחד, שנערך בשתי מסגרות בו זמנית. ממש במקביל פירסמה מינהלת הליגה לנשים כי השידור מטורקיה התאפשר ביוזמתה של היו"ר, הילה קניסטר בר-דוד.
ואז הגיע המשחק מול מישקולץ ההונגרית, שהועבר אפילו בשני ערוצים, כנראה מחווה לצמד השרים. זה היה שידור אינטרנטי מביש עד כדי כך, שבשלב מסוים מישהו מיזער בטעות את המסך, כך שגם בעלי טלוויזיות של 75 אינץ' קיבלו משחק בגודל של לפטופ. שעון שמראה כמה זמן נותר להתקפה לא היה, ובהתקפה האחרונה של המחצית הראשונה לא הראו אובייקט די משמעותי במשחק: הסל. פתיחת המחצית השנייה לא שודרה בכלל, אולי בגלל תקלה בחיבור ל־Fi־Wi.
על הזלזול המחפיר בכדורסלניות אף טרמפיסט לא נטל אחריות, אבל עכשיו לפחות כולנו יודעים שבשביל שידור מגוחך אין צורך בפעולה משולבת של ראשת המינהלת עם שרי הביטחון, התקשורת, התרבות והספורט. מספיק הנתב המהיר של משפחת בוזגלו.
מילה זו מילה
"אם יפגע אסטרואיד בכדור הארץ, יכול להיות שלא יהיו משחקים"
אלכס גלעדי, שהתעקש אשתקד כי "האולימפיאדה תיפתח ב־24.7.20", עדיין רואה כוכבים
