ישנם מספר גורמים שבגללם ריאל מציגה כדורגל לא מספק, בלשון המעטה, בהם פציעות, אי הגעה של רכש בחלון ההעברות האחרון ומתן קרדיט לשחקנים שלא מצדיקים זאת. אבל מעל כל הגורמים האלו, ישנו היבט אחד שמעטים יודו בהשפעתו, וזהו השובע של השחקנים. מיד יקפצו האנשים שיצביעו על האקס מהגברת הזקנה, כריסטיאנו רונאלדו, שיכול ללמד את כולנו ששובע זו מילה לחלשים, ושיש אנשים שנועדו לטרוף את העולם ועדיין הבטן שלהם תקרקר. אך הפורטוגלי הוא יוצא מן הכלל, כמוהו יש עוד מעטים שיצליחו לרדוף אחרי מטרות וחלומות גם אחרי שנדמה שהשיגו הכל.
אם נסתכל על הסגל של ריאל , נוכל לראות שהשלד שלו נשאר אותו דבר כבר מספר שנים. ראמוס, וראן, קאסמירו, מודריץ', קרוס, מרסלו, בנזמה, איסקו, קרבחאל, אסנסיו, כולם שחקנים שזכו בגביע עם האוזניים הגדולות, באליפות הליגה, וחלקם אלופי עולם. למרות שניסיון וזכייה בתארים הופכים את השחקנים לעמידים במצבים מסוימים, חוסר ריענון בקבוצה הופך את המשחק שמשוחק בעיקרו מתשוקה ורצון תמידי לנצח, למשחק שמשוחק כבדרך אגב. כאשר אתה זוכה במשהו, לא משנה כמה עבדת קשה עבורו, אין תחושה שמשתווה לפעם הראשונה בה מימשת את הסיפוק והרצון להשיג את המטרה. זו הרגשה חד פעמית, וכאשר אתה מצליח פעם אחר פעם להשיג את המטרה, באיזשהו מקום הריגוש מתאדה לו. כבר הוכחת שאתה טוב וראוי, האם אתה צריך להוכיח שוב?
במועדון כמו ריאל מדריד יש שאיפה תמידית לשים את המועדון בטופ, במקום הראשון. להיות שחקן של ריאל מדריד זה אומר תמיד לחשוב על ניצחון ותארים בכל המסגרות. אך את דרישה זו קשה לקיים כאשר הסגל הקיים רובו מורכב משחקנים שטעמו תהילה ועייפו מרדיפה אחרי החלום. חלקם כבר לא מצליחים לשמור על תשוקה ומחויבות לסמל ולמועדון, וחלקם כבר לא מציגים יכולת גבוהה כבעבר.
עם סגל שבע קשה לרוץ ולהתקדם. ישנם שחקנים בודדים שמבינים את המשמעות, ועדיין יש בהם את רוח הלחימה בגלל גילם וחלומם להשיג תארים. עם כל הצער שבדבר, הגיע הזמן להיפרד לשלום מחלק מהשחקנים השבעים, כדי לפנות מקום לשחקנים צעירים ורעבים.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
