קצת מוזר להרגיש תחושות לא טובות אחרי ניצחון 1:3. לא הרגשתי ככה גם אחרי ההפסד לדנמרק וגם לא אחרי התיקו מול סקוטלנד. כמובן שגם במשחקים הללו התחושות לא היו טובות, אך לא הרגשתי כזה סבל וסלידה מהיכולת של הנבחרת שלנו. דווקא הניצחון הזה מראה את החולשה של וילי רוטנשטיינר כמאמן ומדגיש את הצורך בסיום עבודתו .
השחקנים בדור הנוכחי הם אחלה שחקנים, יש לגיונרים שמשחקים בליגות הטובות בעולם ועושה רושם, לפחות על הנייר, שהנבחרת יכולה להציג כדורגל אטרקטיבי ומעניין. אם לא כך, אז לפחות לחימה וכדורגל נכון, כמו שהנבחרת הראתה בימים של אנדי הרצוג. עם כל האחריות של השחקנים לתוצאות (ויש אחריות), אני תולה את עיקר האשמה ברוטנשטיינר, או יותר נכון במי שמינה אותו. איך יתכן שאדם בתפקיד ניהולי מונחת לאמן את הנבחרת רק בגלל שהוא כבר חתום? זה שרוטנשטיינר מתפרנס מכדורגל לא הופך אותו למאמן. הדבר משול לכך שמנהל בית חולים יתחיל לחלטר במומחיות אחרת בתחום רק בגלל שהוא מבין ברפואה. הגיוני וסביר זה לא, אף מטופל לא היה מוכן לתת את החיים שלו בידי רופא כזה. מדינת החלטורה.
רצף החלטות לא מקצועיות וחסרות אחריות הראה שרוטנשטיינר פשוט לא מאמן. ככל הנראה הוא מבין בכדורגל, הרקורד שלו בהחלט אומר את זה, אך דרוש יותר מכך כדי לאמן נבחרת. בהחלט אפשר להגיד שההחלטה על המערך לא הייתה נכונה. לפתוח מול נבחרת כמו מולדובה החלשה במערך דומה לזה שפתח מול דנמרק החזקה, זה פשוט ניתוק מהמציאות. ראו לאורך כל המחצית הראשונה את הקושי של הנבחרת להניע את הכדור קדימה, פשוט המון מסירות רוחביות חסרות פואנטה.
ולא רק שרוטנשטיינר קפא ופשוט לא החליף מערך, הוא הגדיל לעשות עם ההחלטה להעביר את מנור סולומון לשחק כמגן שמאלי (ולא בפעם הראשונה), החלטה אומללה לכל הדעות. השחקן היחיד שלנו שיכול לייצר יש מאין, פשוט לא יכול להתבזבז בתפקיד הגנתי בו הוא לא יודע לשחק. כמובן שההופעה שלו הייתה בהתאם למיקום שלו על המגרש. נראה שרוטנשטיינר לא יודע לעשות התאמות, מגיע עם חילופים מהבית וגורם גם לשחקנים שלו להיראות רע.
והטעות הכי גדולה היא לתת לכל כך הרבה שחקני הרכב לשחק כל כך הרבה דקות בסדרת המשחקים הזו, זה ממש פשע. מדובר בחוסר אחריות. היה אפשר לשלב בצורה מתאימה את שאר השחקנים בסגל, וכמובן גם לזמן שחקנים עם ניסיון שיכולים להוביל את הנבחרת בחלק מהמשחקים, כמו ליאור רפאלוב. אם שחקן כמו דור פרץ, שהוא דור העתיד, ייפצע משמעותית בגלל עוד משחק של 90 דקות מול נבחרת יחסית חלשה, אז מה הטעם? זאת סכנה ממשית לקריירה שלו ולעתידו בנבחרת. היה מוטב שהעומס היה מתחלק בצורה טובה יותר בין כל שחקני הסגל. המאמן צריך להיות מסוגל לנהל סגל, דבר שנראה שרוטנשטיינר לא מצטיין בו.
הניצחון אולי קצת השכיח את הצרות, אבל הן בהחלט קיימות. הנבחרת של רוטנשטיינר לא נראית טוב, לא משחקת כדורגל וכל מה שקורה הוא מקרי. שלושה שערים מתוך הארבעה הובקעו רק לאחר שמולדובה הייתה ב-10 שחקנים, וגם אז, נבעו בעיקר מטעויות קשות בהגנה של נבחרת חלשה ולא בשל מהלכי כדורגל גדולים שלנו. אפשר גם להגיד תודה לכך שאין VAR בשלבים הללו (אותו שער חוקי של מולדובה שנפסל), וכמובן גם לשלוח פרחים ליון ניקולאסקו שנתן יד עם הכרטיס האדום.
משחקים טובים וגם ניצחונות של הנבחרת מעלים באופן טבעי את מצב הרוח של כולנו. דווקא כאן, באופן לא טבעי, זה היה ניצחון מלא בסבל.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
