1. הגישה: ברצלונה היא קבוצה שתמיד מגיעה למשחקים כפייבוריטית, במטרה לטרוף את המשחק. כבר בימי ואלוורדה, היו משחקים בהם בארסה שיחקה כדי להגן, לא מעט במערך 4-4-2. לברצלונה יש DNA מאוד ברור, והוא נטו התקפי. אי אפשר להשוות את האיכות בהתקפת בארסה לאיכות בהגנה, ולכן היא חייבת לנצל את זה. ברצלונה היא לא קבוצת הגנה, ומעולם לא ידעה להתחפש לכזאת.
2. הדרך: ההצלחות הכי גדולות של ברצלונה - מליגת האלופות ב-2006 ועד הטרבל ב-2015 - התבססו בעיקרן על שחקני בית. ואלדס, פויול, פיקה, רוברטו, בוסקטס, צ'אבי, אינייסטה,, פדרו, פברגאס וכמובן מסי. מעבר לכך, השחקנים האלה הם מי שזכו עבור ספרד בשתי אליפויות אירופה ובמונדיאל אחד (כבשו את רוב השערים של ספרד בטורנירים האלה). אך לאחרונה בארסה החליטה לנסות את מזלה בדרך הרשע - דרך הכסף. קוטיניו, דמבלה, גריזמן - שלושה פלופים ענקיים שעלו למועדון כמעט חצי מיליארד אירו. זו לא הדרך.
3. ההגנה: די טריוויאלי כשסופגים שמינייה. מאז שפויול עזב, לא הגיע מי שיחליף אותו. אומטיטי התחיל טוב, אך הפציעות הכשילו והחלישו אותו. ירי מינה ו-ורמאלן לא היו ברמה, ומסצ'ראנו בשלהי תקופתו בספרד היה קטסטרופלי. רק כשלנגלה הגיע נוצר ביטחון כלשהו מאחור, בטח כשמשחק שם השוער הטוב בעולם. אבל אז פיקה הגיע לסוף. הוא כבר בן 33.5, והוא לא טוב כמו שהיה פעם, בכלל לא. לדעתי הכי טוב מבחינתו יהיה לפרוש ולעבור לתפקיד ניהולי בברצלונה. הוא מנהיג בחדר ההלבשה, יש לו קול בחברה הספרדית בכלל והוא יודע הכי טוב מה טוב בשביל בארסה. הוא יחסר לנו, אך לא יילך רחוק מדי.
4. נלסון סמדו: המגן הימני של הקטלאנים אמנם מהיר ומחזיק ברזומה לא מעט דריבלים, אך יכולת המסירה שלו נוראית, קבלת ההחלטות שלו איומה והפעולות שלו בשליש ההתקפי של המגרש גרועות. ומגינים בברצלונה זה דבר הכרחי - דני אלבס, אריק אבידל וג'ורדי אלבה הם רק דוגמאות מהעשור האחרון. החשיבות ההתקפית של מגינים היא עצומה, ובארסה חוותה זאת על בשרה עם המשחק המעולה של אלפונסו דייויס וקימיך בשישי האחרון. לברצלונה יש מגן ימני טוב יותר מסמדו - סרג'י רוברטו. גם כקשר הוא עושה תנועה נהדרת מצד ימין, ומוצא את מסי וסוארס באופן כמעט עיוור. כדאי למאמן הבא (שכדאי שיהיה צ'אבי) לחשוב על העניין.
5. הסכסוך בין ההנהלה לשחקנים:
זה לא סוד שהנהלת ברצלונה הורסת את המועדון. זה שלשחקנים, בראשם ובעיקרם מסי, יש על כך ביקורת רבה, זה גבר גלוי אפילו יותר. הסכסוך המתוקשר בין מסי לאבידל לפני כמה חודשים, או המילים הקשות שאמר פיקה אחרי המשחק מול באיירן - השחקנים הבינו מזמן שההנהלה הורסת את הקבוצה, ודורשים כבר היום להחליפה. בלי ששחקני הקבוצה יסמכו על מנהליה, הקבוצה לא תוכל להצליח.
6. הסגנון: סגנון המשחק של ברצלונה ונבחרת ספרד בשנותיהן היפות הוא זהה, היות ומדובר באותם שחקנים פחות או יותר. הברצלונות של 2009 ו-2011 הן הקבוצות הטובות בהיסטוריה, ונבחרות ספרד של 2008, 2010 ו-2012 הן הנבחרות הטובות בהיסטוריה. הטיקי-טאקה הידוע, בהדרכת גווארדיולה ודל בוסקה, הוא הסגנון ששימוש נכון בו הופך אותו כנראה לאידיאלי והיפה ביותר. הוא עובד על עיקרון המסירות, אך נראה שבשנים האחרונות ברצלונה וספרד מסרבות להחליף אותו באופן שפוגע בהן. צ'אבי ואינייסטה כבר אינם, בוסקטס כבר מעבר לשיאו וכך שלישיית הקישור הטובה בהיסטוריה שדאגה לסגנון הזה סיימה את דרכה. אך סירובן העיקש של בארסה וספרד להכיר בזאת רק פוגע בהן (כך ספרד לא עברה את שלב שמינית הגמר באף טורניר גדול מאז יורו 2012).
7. התלות בבית: ברצלונה וקאמפ נואו זה שילוב שאי אפשר לנצח. היא הפסידה בבית רק פעם אחת העונה בכל המפעלים, אך משחקי החוץ זה סיפור אחר. היא איבדה 25 נקודות בחוץ בליגה העונה. כל הרמונטדות שספגה - אתלטיקו, רומא וליברפול - כולן בחוץ. היא לא מספיק טובה מחוץ לבית, והבצורת בת חמש השנים של סוארס במשחקי החוץ באירופה היא רק דוגמה לכך.
8. הפחד משינוי: משהו לא עובד בבארסה כבר כמה שנים. ידוע שצריך שינוי - אם זה להיפרד משחקן אהוב או להביא מאמן מיוחד. אבל המועדון הזה כל כך הצליח לפני עשור, בקנה מידה היסטורי, שההנהלה פחדה לשנות. לא נבנתה קבוצה חדשה - בגלל שאינייסטה וצ'אבי עזבו, אז הגיעו דה יונג וארתור במטרה להחליף אותם. אבל אינייסטה וצ'אבי הם יחידים ומיוחדים, כנראה לא נולד הבן אדם שיגיע לרמה שלהם מבחינת איכות, סגנון והתאמה. כשניימאר עזב ניסו להביא מישהו במקומו בלי לחשוב, פשוט זרקו כסף על הדבר הכי נוצץ. הם הוציאו 428 מיליון אירו (!) על שלושה פלופים שרק תפסו את המקום לכישרונות פוטנציאלים שמרגשים ומלהיבים יותר כמו אנסו פאטי או קרלס פרס. אולי ההשפלה תזיז משהו שם למעלה, בכיסאות הגבוהים בברצלונה. אולי סוף סוף נראה את המועדון שהציג את הקבוצות הטובות, המלהיבות, הסוחפות, המרגשות והרומנטיות ביותר בהיסטוריה חוזר לגדולתו.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
