את השיר "לעולם לא תצעדי לבד" תמיד אפשר לשמוע באנפילד של ליברפול (שם האליפות חזרה לאופנה אחרי 30 שנה), והמסר של המילים ברור ביותר לכל אוזן - לא משנה מה תעבור, כאב והצלחה כאחד, תמיד תהיה לך תמיכה מהאנשים שאוהבים אותך ונאמנים אליך. העונה, בקבוצת הנשים של ליברפול, שמשחקת הרחק מאנפילד, האוהדים והשחקניות ששיחקו מכל הלב למען הסמל לא הצליחו במטרה האמיתית - להישאר בליגה הבכירה. מעריצים תומכים היו, כך גם תשוקה בלתי פוסקת, החולצות של המרצ'נדייז והסמל תמיד נלבשו בגאווה, אלא שהרגש לא הספיק וההנהלה הפכה לקריפטונייט של הסקאוזרים.
המצב בעיר הנמל לא היה תמיד עגום. ההתחלה של ליברפול בליגה הייתה התחלה של חזון. ביחד עם שמונה קבוצות נוספות המועדון ייסד את הליגה הבכירה, וב-2011, אחרי דשדוש בין הליגה הראשונה לשנייה, מאט בירד, מאמן העבר של קבוצת הנשים של צ'לסי, לקח את ליברפול כדי לשנות את המצב לטובה. הוא הפך למאמן הקבוצה במשרה מלאה, לאחר שבצ'לסי נאלץ לעבוד גם כסוכן נדל"ן בשביל להתפרנס. וביחד הם החליטו לכתוב היסטוריה. ליברפול הפכה לקבוצה המקצוענית היחידה באנגליה.
כדורגלניות מהטופ התחילו להימשך למועדון כמו עש לאור, כזה שהיה אדום עם עתיד ורוד בשליטת ליברפול, וגם שחקניות זרות החליטו שהן רוצות לעבור לבירת הכדורגל באנגליה - כשלמעשה, עד לאותו הזמן לא היו שחקניות זרות בבריטניה. ליברפול, שרק מספר חודשים קודם לכן סיימה במקום האחרון, התחילה לנצח בשרשרת. גם שיתוף הפעולה עם קבוצת הגברים של המועדון תרם למרוץ על התואר, כששתי הקבוצות התאמנו מספר פעמים יחד. התוצאות היו מרשימות מאוד - שתי אליפויות ברצף בעונות 2012/13 ו-2013/14.
היקיצה מהחלום הגיעה עם הכישלון בליגת האלופות, והייתה מין סטירה, קריאה להתעורר למציאות. לפני עונת 2015, בירד החליט שהוא עוזב את המועדון והולך לאמן את בוסטון בארה"ב. הזעזוע במערכת, לצד מכת פציעות, הקשו על ליברפול לשמור על מקומה והיא סיימה את העונה במקום ה-7 בלבד. מאז העונה ההיא, ליברפול הצליחה להגיע רק למקומות באמצע הטבלה, אך המכה מתחת לחגורה הגיעה דווקא מבחוץ, כשהשדים האדומים נכנסו למשחק. לפני כשנתיים, שבע משחקניות ליברפול עברו לדשא הירוק יותר של השכן. הגלייזרים של מנצ'סטר יונייטד החליטו לפתוח אימפריית כדורגל משל עצמם בענף כדורגל הנשים (לפני כן למועדון היו שחקניות אקדמיה וקבוצה לא מקצוענית). השחקנית הוותיקה קייסי סטוני קיבלה את תפקיד המאמנת.
הסבלנות של המרסיסיידרס פקעה והמועדון חזר לסורו. דווקא לאחר המהפכה הגדולה, בליברפול חזרו לנקודת ההתחלה בכל מובן. כיום היא חובבנית יותר ממה שהייתה כשהוקמה. המשחקים הביתיים של עברו לאצטדיון עם תנאי מגרש ירודים, כמעט כל אנשי הסגל חזרו לתפקוד של משרה חלקית, כולל 19 כדורגלניות, כשרק 10 מחזיקים במשרה מלאה של מעל ל-20 שעות עבודה בשבוע. הקבוצה לא מתאמנת בכלל במתחם של המועדון ותנאי המגרש הם מתחת לתשתית סבירה. בשל הפרת ההבטחה והשיפור במצב אצל קבוצות אחרות, שחקניות רבות נטשו. הקבוצה סיפקה כדורגל לא רע העונה, אך התקשתה לכבוש והפסדים מינימליים חרצו את גורלה. הירידה לליגה השנייה הייתה הקש האחרון בדרך לבריחת שאר השחקניות הבולטות, כולל כישרון הענק ניאם צ’ארלס שגדלה במועדון ועברה לצ’לסי.
אולי כמו במחזמר "קרוסל" שהביא לעשרות אלפי אוהדי ליברפול את השיר האהוב "לעולם לא תצעדי לבד", הדמויות הראשיות של המועדון ישכילו להגיע אל הגאולה. בסוף הערב בברודוויי, בילי, הכוכב של ההצגה, מבין איך פגע במשפחתו במעשיו, ואז הוא שר לבתו את השיר המפורסם. האם גם כאן, הצד הנשי של ליברפול יזכה סוף סוף למישהו רציני ואמין?
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
